בפינה נידחת, באחד משידורי החדשות, דיווחו שהשלטונות שלנו העבירו לשלטונות המחבלים את השמות של שני המחבלים שעמדו מאחורי טבח הילדים בדולפינריום ודרשו את מעצרם. ומה קרה? הג'נטלמנים הוזמנו אחר כבוד ל"מנגנון בטחון" זה או אחר, נתבקשו שלא לחזור על הפעולה ואח"כ הלכו להם. אני מניח שגם הגישו קפה.
באגף הסגור ששמו מדינת ישראל הידיעה הזאת לא עשתה כל רושם. מה קרה? וכי לא ידענו, שזה הפרטנר שלנו? ומה האלטרנטיבה? אנחנו יכולים לבחור לנו את הפרטנר? ועם מי עושים שלום - לא עם אויבים? האגף הסגור מכיר את הטיעונים העקומים והחולניים האלה מ"מחנה השלום" והוא כבר התרגל לשמוע את דומיהם גם במממשלה זו.
לא הייתי מטריח אתכם, אילולי נוספה עוד ידיעה , שגם היא לא עשתה כל רושם על האגף הסגור. רשת הטלוויזיה הגרמנית ARD גילתה מכתב ששלח ערפאת אל משפחת המחבל שפוצץ את עצמו על הילדים בדולפינריום, ובו שיבח את "המעשה האמיץ של השהידים". יש אפילו הכחשה רפה של נביל אבו רודיינא, כי "לא הוכח שזו חתימתו".
אינני רוצה לדבר על ערפאת וכנופיית המרצחים שלו , אני רוצה לדבר עלינו.
קחו את עצמכם בידים, קוראים יקרים, ציבטו את עצמכם, נסו לצאת מן האגף הסגור ולחשוב, להרגיש נורמלי, ואם קשה לכם, חישבו שאתם הורים של אחד הילדים הרצוחים: מה קורה פה? ממשלה וראשה שהם שליחי הקרבנות האומללים והרי "שלוחו של אדם כמותו" ממשיכים לקיים מגע ולשאת ולתת ולשאוף לבנות יחסים, יחסי שכנות, יחסי דו-קיום עם מפלצת כזאת? "צריך להגביר את הלחץ על ערפאת" זו סיסמת מסעו של שרון בעולם, זו דרישתו מאמריקה, מאירופה. ולחץ לשם מה? שיפסיק לרצוח ויואיל לשבת אתנו לשולחן עפ'י "מיתווה" מטצ'ל כלומר: לקבל מאתנו הקפאת התנחלות, פעימה שלישית, מדינה.
אם יבוא ערפאת לשולחן, ישבו ליד אחד רוצח - אחד מופרע. כי חברה בלתי מופרעת, שלא ירדה מן הפסים, נוכח הידיעה הזאת בטלוויזיה היתה דופקת בשולחן, זועקת "די!" ושמה קץ למחול המטורף הזה, בו משלבים ידים רוצחים ונרצחים. כולנו באגף הסגור, החל מעורכי החדשות שהשליכו את הידיעה הזאת לסל או הצניעו אותה בפינה נידחת, במקום שתהיה כותרת ראשית על פני מחצית העמוד הראשון, דרך ראש הממשלה שמתנהג כאלו עבר תהליך שקספירי של "אילוף הסוררת", ועד לכולנו, שאיננו עולים על הבריקדות לעשרות אלפינו על מנת שלא לנטוש את הרחובות עד שיושם קץ לשלטון הגנגסטרים העזתי, והפושע המרצח שבראשו.
יש לי הצעה: חברינו שובתים מול משרד ראש הממשלה. כל יישוב בתורו ישב שם. מדוע לא יישלחו מתוך המאהל משלחות אל הורי וקרובי נרצחי הדולפינריום, לעורר אותם לדרוש ואף להשתטח על פתח משרדו של שרון ולא להרפות מן הדרישה, שיהיה נתק גמור, רשמי, סופי, בלתי הפיך, כלפי כל השלטון הפירטי הזה כולו, המתקרא "הרשות הפלסטינית". מפני שאם גם אחרי גילוי המכתב הזה של ערפאת עולם כמנהגו נוהג, וראש הממשלה אולי אפילו עוד ישלח שוב את בנו אל רוצח ילדי הדולפינריום, ואנחנו נשתוק, אולי באמת צריך לפנות לפסיכיאטר המחוזי, כדי שיוציא על כולנו צו אישפוז!
והנה עוד דוגמא של קהות חושים, טמטום השכל ואטימות התודעה, וזה נושא שאני אינני מתעייף לחזור עליו שוב ושוב, למרות שעד כה לא מצאתי אזנים קשובות. כוונתי להתחייבות להקפיא את ההתנחלות, שחתם עליה שרון.
הבוקר דיווחו על פגישתו הקצרה של שרון עם ראש ממשלת אנגליה, בלייר. ומה אמר לו שם בלייר? "סוגיית ההתנחלויות חשובה במסגרת 'הצעדים בוני האמון' ". הכל יודעים, למה כלה נכנסת לחופת מיצ'ל וטנט, וכן משיחין בכך: כל הפסקת האש, כל התכניות המדיניות, כל הדיפלומטיה, כל השיחות, הגישושים, המגעים, השליחים, הפגישות לכולם מטרה אחת ויחידה: לחנוק את מפעל ההתישבות היהודית ביש'ע. אמריקה מפעילה עכשיו לחץ על ישראל ולשם כך שב הנה ברנס, זה מה שיאמר לו בוש, זה המסר שיביא אמו פואל: לקצר את "תקופת הצינון", ליישם מיד את דו'ח ציצ'ל ולהסכים להצבת משקיפים אמריקנים לפקח על היישום הזה.
מה הם ממהרים? מה בוער להם? מה צריך לקרות אחרי הצינון המקוצר, מה כל כך דחוף ליישם בדו"ח מיטצ'ל? על מה צריכים המשקיפים לפקח? אתם יודעים את התשובה, מועצת יש"ע יודעת, 200,000 מתנחלים ומיליוני תומכיהם יודעים: הקפאת ההתנחלות. מתחת לכל הקליפות הבטחוניות של מיטצ'ל וטנט יש רק גרעין אחד ויחיד: הקץ להתנחלות היהודית כתנאי קודם, שבלתו אין, להקמת מדינת פלסטין.
והאגף הסגור שותק ומתעלם. בקרתי במאהל של נווה צוף , חיפשתי בין עשרות הסיסמאות שם, ולא מצאתי אחת שזועקת נגד המזימה המכוערת והבוגדנית הזאת לחנוק אותנו אפילו לא למען שלום למען הפסקת אש עם רוצח ילדי הדולפינריום.
אם לא פנינו עדיין באולטימטום אל מפלגת ה"איחוד הלאומי" בדרישה לצאת מממשלת ההקפאה, ולא הבוחר הלאומי יתחשבן אתם ביום הבחירות,
אם עדיין לא הצבנו משמרות לפני ביתו של מאיר שטרית, שרק אתמול, ברדיו, התפאר בקול גדול: לא נרשה שום בנייה ביישובים מעבר לבית הבנוי האחרון! אם לא ביקשנו מחברינו בליכוד לסמן אותו ואת שכמותו, שלפי השקפותיהם הם מרץ ושמאלה ממרץ, לסמן אותו שלא ייבחר לכנסת הבאה,אם לא העמידו חברי ליכוד, מתנחלים וידידי מתנחלים מועמד נגדי לשרון, בתוך הליכוד, שיסכן את כיסאו לא רק על הרקע של מחדליו הבטחוניים, כי אם בגלל מה שהגויים רואים כעיקר, בגלל הבגידה בציונות, בהתישבות, בעתידנו בארץ אבותינו.
אם טרם העמדנו את גזר הדין הנורא נגד ההתישבות ביש"ע, עליו חתם שרון במסמך מיטצ'ל בראש מעיינינו ופעולותינו ומחאותינו והפגנותינו, גם אנחנו ראויים להישלח אל הפסיכיאטר המחוזי, להוצאת צו אישפוז.
באגף הסגור ששמו מדינת ישראל הידיעה הזאת לא עשתה כל רושם. מה קרה? וכי לא ידענו, שזה הפרטנר שלנו? ומה האלטרנטיבה? אנחנו יכולים לבחור לנו את הפרטנר? ועם מי עושים שלום - לא עם אויבים? האגף הסגור מכיר את הטיעונים העקומים והחולניים האלה מ"מחנה השלום" והוא כבר התרגל לשמוע את דומיהם גם במממשלה זו.
לא הייתי מטריח אתכם, אילולי נוספה עוד ידיעה , שגם היא לא עשתה כל רושם על האגף הסגור. רשת הטלוויזיה הגרמנית ARD גילתה מכתב ששלח ערפאת אל משפחת המחבל שפוצץ את עצמו על הילדים בדולפינריום, ובו שיבח את "המעשה האמיץ של השהידים". יש אפילו הכחשה רפה של נביל אבו רודיינא, כי "לא הוכח שזו חתימתו".
אינני רוצה לדבר על ערפאת וכנופיית המרצחים שלו , אני רוצה לדבר עלינו.
קחו את עצמכם בידים, קוראים יקרים, ציבטו את עצמכם, נסו לצאת מן האגף הסגור ולחשוב, להרגיש נורמלי, ואם קשה לכם, חישבו שאתם הורים של אחד הילדים הרצוחים: מה קורה פה? ממשלה וראשה שהם שליחי הקרבנות האומללים והרי "שלוחו של אדם כמותו" ממשיכים לקיים מגע ולשאת ולתת ולשאוף לבנות יחסים, יחסי שכנות, יחסי דו-קיום עם מפלצת כזאת? "צריך להגביר את הלחץ על ערפאת" זו סיסמת מסעו של שרון בעולם, זו דרישתו מאמריקה, מאירופה. ולחץ לשם מה? שיפסיק לרצוח ויואיל לשבת אתנו לשולחן עפ'י "מיתווה" מטצ'ל כלומר: לקבל מאתנו הקפאת התנחלות, פעימה שלישית, מדינה.
אם יבוא ערפאת לשולחן, ישבו ליד אחד רוצח - אחד מופרע. כי חברה בלתי מופרעת, שלא ירדה מן הפסים, נוכח הידיעה הזאת בטלוויזיה היתה דופקת בשולחן, זועקת "די!" ושמה קץ למחול המטורף הזה, בו משלבים ידים רוצחים ונרצחים. כולנו באגף הסגור, החל מעורכי החדשות שהשליכו את הידיעה הזאת לסל או הצניעו אותה בפינה נידחת, במקום שתהיה כותרת ראשית על פני מחצית העמוד הראשון, דרך ראש הממשלה שמתנהג כאלו עבר תהליך שקספירי של "אילוף הסוררת", ועד לכולנו, שאיננו עולים על הבריקדות לעשרות אלפינו על מנת שלא לנטוש את הרחובות עד שיושם קץ לשלטון הגנגסטרים העזתי, והפושע המרצח שבראשו.
יש לי הצעה: חברינו שובתים מול משרד ראש הממשלה. כל יישוב בתורו ישב שם. מדוע לא יישלחו מתוך המאהל משלחות אל הורי וקרובי נרצחי הדולפינריום, לעורר אותם לדרוש ואף להשתטח על פתח משרדו של שרון ולא להרפות מן הדרישה, שיהיה נתק גמור, רשמי, סופי, בלתי הפיך, כלפי כל השלטון הפירטי הזה כולו, המתקרא "הרשות הפלסטינית". מפני שאם גם אחרי גילוי המכתב הזה של ערפאת עולם כמנהגו נוהג, וראש הממשלה אולי אפילו עוד ישלח שוב את בנו אל רוצח ילדי הדולפינריום, ואנחנו נשתוק, אולי באמת צריך לפנות לפסיכיאטר המחוזי, כדי שיוציא על כולנו צו אישפוז!
והנה עוד דוגמא של קהות חושים, טמטום השכל ואטימות התודעה, וזה נושא שאני אינני מתעייף לחזור עליו שוב ושוב, למרות שעד כה לא מצאתי אזנים קשובות. כוונתי להתחייבות להקפיא את ההתנחלות, שחתם עליה שרון.
הבוקר דיווחו על פגישתו הקצרה של שרון עם ראש ממשלת אנגליה, בלייר. ומה אמר לו שם בלייר? "סוגיית ההתנחלויות חשובה במסגרת 'הצעדים בוני האמון' ". הכל יודעים, למה כלה נכנסת לחופת מיצ'ל וטנט, וכן משיחין בכך: כל הפסקת האש, כל התכניות המדיניות, כל הדיפלומטיה, כל השיחות, הגישושים, המגעים, השליחים, הפגישות לכולם מטרה אחת ויחידה: לחנוק את מפעל ההתישבות היהודית ביש'ע. אמריקה מפעילה עכשיו לחץ על ישראל ולשם כך שב הנה ברנס, זה מה שיאמר לו בוש, זה המסר שיביא אמו פואל: לקצר את "תקופת הצינון", ליישם מיד את דו'ח ציצ'ל ולהסכים להצבת משקיפים אמריקנים לפקח על היישום הזה.
מה הם ממהרים? מה בוער להם? מה צריך לקרות אחרי הצינון המקוצר, מה כל כך דחוף ליישם בדו"ח מיטצ'ל? על מה צריכים המשקיפים לפקח? אתם יודעים את התשובה, מועצת יש"ע יודעת, 200,000 מתנחלים ומיליוני תומכיהם יודעים: הקפאת ההתנחלות. מתחת לכל הקליפות הבטחוניות של מיטצ'ל וטנט יש רק גרעין אחד ויחיד: הקץ להתנחלות היהודית כתנאי קודם, שבלתו אין, להקמת מדינת פלסטין.
והאגף הסגור שותק ומתעלם. בקרתי במאהל של נווה צוף , חיפשתי בין עשרות הסיסמאות שם, ולא מצאתי אחת שזועקת נגד המזימה המכוערת והבוגדנית הזאת לחנוק אותנו אפילו לא למען שלום למען הפסקת אש עם רוצח ילדי הדולפינריום.
אם לא פנינו עדיין באולטימטום אל מפלגת ה"איחוד הלאומי" בדרישה לצאת מממשלת ההקפאה, ולא הבוחר הלאומי יתחשבן אתם ביום הבחירות,
אם עדיין לא הצבנו משמרות לפני ביתו של מאיר שטרית, שרק אתמול, ברדיו, התפאר בקול גדול: לא נרשה שום בנייה ביישובים מעבר לבית הבנוי האחרון! אם לא ביקשנו מחברינו בליכוד לסמן אותו ואת שכמותו, שלפי השקפותיהם הם מרץ ושמאלה ממרץ, לסמן אותו שלא ייבחר לכנסת הבאה,אם לא העמידו חברי ליכוד, מתנחלים וידידי מתנחלים מועמד נגדי לשרון, בתוך הליכוד, שיסכן את כיסאו לא רק על הרקע של מחדליו הבטחוניים, כי אם בגלל מה שהגויים רואים כעיקר, בגלל הבגידה בציונות, בהתישבות, בעתידנו בארץ אבותינו.
אם טרם העמדנו את גזר הדין הנורא נגד ההתישבות ביש"ע, עליו חתם שרון במסמך מיטצ'ל בראש מעיינינו ופעולותינו ומחאותינו והפגנותינו, גם אנחנו ראויים להישלח אל הפסיכיאטר המחוזי, להוצאת צו אישפוז.