אנו הולכים ומתקרבים לסוף עידן הרמאים. לפני שבועות אחדים טענה התקשורת כי שרון כמו כל אדם שפוי, טען שערפאת הוא הרמאי הגדול במזרח התיכון. אבל אם מישהו חושב שהערבים מאמינים לשמעון פרס מילה אחת הרי שפרס והשמאל משלים את עצמם, בערך כמו שיהודי גרמניה הנאורים חשבו שהם אינם יעד לחיסול.
כשנוכחתי בכל מיני מפגשים עם ערבים ושמאל בשנים 1995 1998 לא הייתה פגישה אחת שבה ראשי הדוברים הערבים מכל המדינות ומהרשות הפלשתינית לא ציינו כי פרס הוא הרמאי הגדול מכולם. (שמות כל הדוברים נמצאים אצלי). זכור עדיין המבוא המצרי לספרו של פרס על המזרח התיכון החדש בו המצרים רואים את שיטת פרס כהוכחה לפרוטוקולים של זקני ציון. היינו מזרח תיכון חדש פירושו השתלטות של היהודים על אוצרות המזרח התיכון.
בשיחות הנזכרות הדגשתי לערבים כי ממשלת רבין אינה מייצגת את היהודים ואת תורת ישראל וכי תהליך השלום יביא לחורבן טוטאלי על כל האזור ועל העולם כולו, כך כתבתי במאמרי הראשון בימי רבין בעיתון "חדשות" מ,23.9.92 מלפני היות אוסלו הבלתי נמנע תחת הכותרת " דיבוק צא- אגדת שלמה ואשמדאי - נוסח חדש" כשהמערכת נתנה לו כותרת שונה באותיות קידוש לבנה אדומות שהתנוססה מעל כותרת העיתון עצמו: "הלל ויס: רבין הוא אשמדאי שולמית אלוני היא לילית".
במפגשים עם הערבים הסברתי כמיטב יכולתי כי הם פועלים בניגוד לתפיסות הבסיסיות של הקוראן המכיר בזכותם של היהודים על ארץ ישראל, כך גם סובר השיח', הפרופסור המוסלמי פלאצ'י ועוד מוסלמים שהפוליטיקה של המאה העשרים לא בלבלה את דעתם. הזהרתי אותם כי הנאכבה של 1948 היא כאין וכאפס לעומת הצפוי לערבים כולם וכי היהודים שישארו לא תהיה להם ברירה אלא להיות גולדשטיינים. נוקמים, שאם יהיה בידם כל נשק הם ישתמשו בו ללא היסוס.
אבל גם היהודים מוזהרים כי זיכרון השואה יכול להיות זיכרון נעים לעומת מה שיכול להתרחש כאן בתוך דקות, אם לא יצליחו לחדש את כוח ההרתעה, קודם כל כוח הרתעה רוחני אמירת אמת שפירושה איננו מנהלים משא ומתן על ארץ ישראל כי היא נתנה לנו מורשה כהבטחת ה' לאבות. מספיק לרמות את עצמנו ולרמות את העולם. בינתיים הכל חושבים כי הם מרמים זה את זה. הכל מנסים להרוויח את אלפית הזמן שיש בה כדי להכניס את האויב כביכול בבטחה תחת לכוונת ולשלוף בזמן.
טילי החץ אומנם אמורים לפעול רק לאחר מטח הטילים הראשון, כי, כידוע, פסק דה-גול לנפי מלחמת ששת הימים כי לעולם אין לישראל זכות הירייה הראשונה. אבל מי שלא ירה את הירייה הראשונה במציאות של היום כבר לא ירה בכלל. אכן טילי החץ יעצרו שניים שלושה טילים אבל לא את האלפים המכוונים בכל הטווחים, מכל החזיתות ובכל סוגי הנשק. היהודים, עדיין, בעיקר מרמים את עצמם הם חושבים שהם יזכו לאיזו סימפטיה אם יתחפשו לקורבנות במידה הראויה, אבל פרשת קלטת האו"ם, נזיפות ארצות הברית ובטחונה כי שרון לבדו ידע מתי נסתיים שבוע החופש שקיבל מן המלכודת ומתי עליו להמשיך את תהליך הכניעה מוחוור לו. שרון כבר מיצה את השתדלנות של אבא אבן. הוא הלך לבכות באירופה כי האיראנים שלחו כוחות ללבנון כדי לירות טילים הפוגעים במפרץ חיפה והוא בוודאי גם קיבל הבטחות דה-גוליות.
הכל מבינים שהמוקש האזורי, הנפץ העולמי רק הולך ומתעבה כי שום יחידה לסילוק מוקשים לא מהאו"ם ובוודאי לא מצה"ל כמדיניותו וכסירוסו היום לא תוכל להושיע. שרון בינתיים חושב שהוא מרמה את הערבים ומרמה את היהודים כשהוא אומר "האחריות עלי לא תהיה מלחמה" אבל הוא בעיקר מרמה את עצמו. בינתיים האמת מבצבצת ללא הרף ומאותתת מתחת לזוועה. תחושת המצור הסמלית כי אין מי שתייה בגוש דן למשך לילה ואין אפשרות לצאת מנתב"ג. אנחנו כדגים שנאחזו במצודה, ברשת שנשלפה מן המים. גם אם קיבלנו הארכה קטנה. מים אפשר בינתיים להרתיח מן האמוניה שנשפכה באזור טירה ונתב"ג יכול לטפטף את קצב היוצאים הנצורים. זו הייתה רק החזרה הראשונה להיסטוריה צפויה כאן כששבוע הפסקת האש ייגמר והשטרות לא יוכלו להיפרע. אזי תהיה כביכול לגיטימציה יותר גדולה למלחמה כוללת כי ראשי הגטו היהודי הגדול בעולם לא יוכלו לספק את הסחורה, גם אם ירצו ואז יתחיל הויכוח הגדול מימי קסטנר על "דם תמורת משאיות". אנו המתנחלים מצהירים מראש כי אנו נותנים לחיים אורון ולמוסי רז וליוסי שריד את זכות הפינוי הראשונה. אז כבר לא תספקנה אמירות כמו לא להגן על מתנחלים במאחזים בלתי חוקיים, אלא תשמענה בקול התביעות להמשיך את המתן ומתן מהמקום שבו הוא הפסיק בטאבה. כלומר להיכנע לזכות השיבה, אבל גם זה לא יספיק סוף סוף יבינו היהודים כי המפות התלויות במשרדי אש"ף לפיהן תל-אביב היא מאחז בלתי חוקי הן מפות רציניות, אבל אז תהיה הנאכבה הגדולה.
לכן יש עדיין אפשרות אחת, להקדים ולתקוף בכל הכוח ובכל האמצעים הנדרשים את ההיטלר הקטן, השייך נאסרללה, המדבר על אנושיות ואת ההיטלר הבינוני ערפאת כדי להעמיד את כל העולם ואת כל האזור בפני מציאות משתקת.
ככל שמנהיגי ישראל דוחים את הקץ, כך יש לדחוק את הקץ. כל יום שלא ממוטטים באחת את הרשות הפלשתינית יחד עם החיזבאללה חיי היהודים והערבים היושבים במזרח התיכון בסכנה קיצונית .אם ישראל לא תכה ראשונה בהפתעה ובהלם לא במדינות ערב אלא בחיזבאללה וברשות הפלשתינית מבלי להשאיר להם שריד מספר הקורבנות יהיה בעתיד כה גדול שלא תהיה כל אפשרות להימנע משימוש בנשק גרעיני במכה השנייה.
כשנוכחתי בכל מיני מפגשים עם ערבים ושמאל בשנים 1995 1998 לא הייתה פגישה אחת שבה ראשי הדוברים הערבים מכל המדינות ומהרשות הפלשתינית לא ציינו כי פרס הוא הרמאי הגדול מכולם. (שמות כל הדוברים נמצאים אצלי). זכור עדיין המבוא המצרי לספרו של פרס על המזרח התיכון החדש בו המצרים רואים את שיטת פרס כהוכחה לפרוטוקולים של זקני ציון. היינו מזרח תיכון חדש פירושו השתלטות של היהודים על אוצרות המזרח התיכון.
בשיחות הנזכרות הדגשתי לערבים כי ממשלת רבין אינה מייצגת את היהודים ואת תורת ישראל וכי תהליך השלום יביא לחורבן טוטאלי על כל האזור ועל העולם כולו, כך כתבתי במאמרי הראשון בימי רבין בעיתון "חדשות" מ,23.9.92 מלפני היות אוסלו הבלתי נמנע תחת הכותרת " דיבוק צא- אגדת שלמה ואשמדאי - נוסח חדש" כשהמערכת נתנה לו כותרת שונה באותיות קידוש לבנה אדומות שהתנוססה מעל כותרת העיתון עצמו: "הלל ויס: רבין הוא אשמדאי שולמית אלוני היא לילית".
במפגשים עם הערבים הסברתי כמיטב יכולתי כי הם פועלים בניגוד לתפיסות הבסיסיות של הקוראן המכיר בזכותם של היהודים על ארץ ישראל, כך גם סובר השיח', הפרופסור המוסלמי פלאצ'י ועוד מוסלמים שהפוליטיקה של המאה העשרים לא בלבלה את דעתם. הזהרתי אותם כי הנאכבה של 1948 היא כאין וכאפס לעומת הצפוי לערבים כולם וכי היהודים שישארו לא תהיה להם ברירה אלא להיות גולדשטיינים. נוקמים, שאם יהיה בידם כל נשק הם ישתמשו בו ללא היסוס.
אבל גם היהודים מוזהרים כי זיכרון השואה יכול להיות זיכרון נעים לעומת מה שיכול להתרחש כאן בתוך דקות, אם לא יצליחו לחדש את כוח ההרתעה, קודם כל כוח הרתעה רוחני אמירת אמת שפירושה איננו מנהלים משא ומתן על ארץ ישראל כי היא נתנה לנו מורשה כהבטחת ה' לאבות. מספיק לרמות את עצמנו ולרמות את העולם. בינתיים הכל חושבים כי הם מרמים זה את זה. הכל מנסים להרוויח את אלפית הזמן שיש בה כדי להכניס את האויב כביכול בבטחה תחת לכוונת ולשלוף בזמן.
טילי החץ אומנם אמורים לפעול רק לאחר מטח הטילים הראשון, כי, כידוע, פסק דה-גול לנפי מלחמת ששת הימים כי לעולם אין לישראל זכות הירייה הראשונה. אבל מי שלא ירה את הירייה הראשונה במציאות של היום כבר לא ירה בכלל. אכן טילי החץ יעצרו שניים שלושה טילים אבל לא את האלפים המכוונים בכל הטווחים, מכל החזיתות ובכל סוגי הנשק. היהודים, עדיין, בעיקר מרמים את עצמם הם חושבים שהם יזכו לאיזו סימפטיה אם יתחפשו לקורבנות במידה הראויה, אבל פרשת קלטת האו"ם, נזיפות ארצות הברית ובטחונה כי שרון לבדו ידע מתי נסתיים שבוע החופש שקיבל מן המלכודת ומתי עליו להמשיך את תהליך הכניעה מוחוור לו. שרון כבר מיצה את השתדלנות של אבא אבן. הוא הלך לבכות באירופה כי האיראנים שלחו כוחות ללבנון כדי לירות טילים הפוגעים במפרץ חיפה והוא בוודאי גם קיבל הבטחות דה-גוליות.
הכל מבינים שהמוקש האזורי, הנפץ העולמי רק הולך ומתעבה כי שום יחידה לסילוק מוקשים לא מהאו"ם ובוודאי לא מצה"ל כמדיניותו וכסירוסו היום לא תוכל להושיע. שרון בינתיים חושב שהוא מרמה את הערבים ומרמה את היהודים כשהוא אומר "האחריות עלי לא תהיה מלחמה" אבל הוא בעיקר מרמה את עצמו. בינתיים האמת מבצבצת ללא הרף ומאותתת מתחת לזוועה. תחושת המצור הסמלית כי אין מי שתייה בגוש דן למשך לילה ואין אפשרות לצאת מנתב"ג. אנחנו כדגים שנאחזו במצודה, ברשת שנשלפה מן המים. גם אם קיבלנו הארכה קטנה. מים אפשר בינתיים להרתיח מן האמוניה שנשפכה באזור טירה ונתב"ג יכול לטפטף את קצב היוצאים הנצורים. זו הייתה רק החזרה הראשונה להיסטוריה צפויה כאן כששבוע הפסקת האש ייגמר והשטרות לא יוכלו להיפרע. אזי תהיה כביכול לגיטימציה יותר גדולה למלחמה כוללת כי ראשי הגטו היהודי הגדול בעולם לא יוכלו לספק את הסחורה, גם אם ירצו ואז יתחיל הויכוח הגדול מימי קסטנר על "דם תמורת משאיות". אנו המתנחלים מצהירים מראש כי אנו נותנים לחיים אורון ולמוסי רז וליוסי שריד את זכות הפינוי הראשונה. אז כבר לא תספקנה אמירות כמו לא להגן על מתנחלים במאחזים בלתי חוקיים, אלא תשמענה בקול התביעות להמשיך את המתן ומתן מהמקום שבו הוא הפסיק בטאבה. כלומר להיכנע לזכות השיבה, אבל גם זה לא יספיק סוף סוף יבינו היהודים כי המפות התלויות במשרדי אש"ף לפיהן תל-אביב היא מאחז בלתי חוקי הן מפות רציניות, אבל אז תהיה הנאכבה הגדולה.
לכן יש עדיין אפשרות אחת, להקדים ולתקוף בכל הכוח ובכל האמצעים הנדרשים את ההיטלר הקטן, השייך נאסרללה, המדבר על אנושיות ואת ההיטלר הבינוני ערפאת כדי להעמיד את כל העולם ואת כל האזור בפני מציאות משתקת.
ככל שמנהיגי ישראל דוחים את הקץ, כך יש לדחוק את הקץ. כל יום שלא ממוטטים באחת את הרשות הפלשתינית יחד עם החיזבאללה חיי היהודים והערבים היושבים במזרח התיכון בסכנה קיצונית .אם ישראל לא תכה ראשונה בהפתעה ובהלם לא במדינות ערב אלא בחיזבאללה וברשות הפלשתינית מבלי להשאיר להם שריד מספר הקורבנות יהיה בעתיד כה גדול שלא תהיה כל אפשרות להימנע משימוש בנשק גרעיני במכה השנייה.