כתבו האחרונים שאסור לערוך ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ועד תשעה באב (מ"א תקנא, י). ובכלל זה אסרו בימים אלו נגינה ושמיעת כלי זמר. לפיכך אסור להשתתף בשלושת השבועות חוגי הרקדה וקונצרטים. וכן אין לקיים בימים אלו ערבי שירה.

אבל בסעודת מצווה מותר לשיר שירי שמחה, למשל בסעודת ברית מילה ופדיון הבן ושבע ברכות. וכן מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה ביום שהגיעו למצוות, ובמקום שרגילים בכל השנה להזמין תזמורת ולרקוד בשמחות אלו יש אומרים שגם בשלושת השבועות עד סוף חודש תמוז אפשר להזמין תזמורת, ויש אומרים שבשלושת השבועות אסור. והמיקל יש לו על מה לסמוך, ומכל מקום טוב למעט קצת בשמחה לעומת המקובל בכל השנה. ומשהגיע חודש אב אין להזמין לשום שמחה תזמורת, וכן אין להשמיע מטייפ שירי שמחה, ורק את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר.

חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז, בודאי רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי זמר. ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה.

מותר ליהודי שמתפרנס מנגינה לנגן לצורך פרנסתו במסיבות של גויים עוד סוף חודש תמוז, ואף שהוא מנגן שם ניגוני שמחה, אין הוא שמח כל כך מפני שבעבודתו הוא טרוד, אבל מראש חודש אב ואילך לא ינגן (באו"ה תקנא, ב).

וכיוון שאיסור הנגינה הוא מפני השמחה שבנגינה, ממילא מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה לא למורים ולא לתלמידים. ומנגד אם יפסיקו יגרם הפסד למורים ואולי אף לתלמידים שיזדקקו למאמץ נוסף לחזור למסלול הלימודים, ואולי אף יצטרכו עקב כך שיעורים נוספים. וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים (ציץ אליעזר טז, יט). ואם ממילא עושים המורים או התלמידים הפסקה ברצף לימודיהם, טוב שיעשו את ההפסקה בשלושת השבועות.