יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חייה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך רדיו או טייפ, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותר בספירת העומר ובשלושת השבועות, וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג).

אולם יש שהקלו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך רדיו או טייפ, מפני שמה שכתבו האחרונים לאסור הוא דווקא לשמוע הופעה חייה של נגנים, שיש בזה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך רדיו או טייפ אין כל כך חגיגיות, ולכן לא נאסרה. ועוד שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך הרדיו, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם. והרי זה כבעלי מלאכה שרגילים לזמזם לעצמם ניגון תוך עבודתם, שאין בזה איסור בשלושת השבועות.

ועוד שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, ואילו ניגונים רגילים וקל וחומר ניגונים עצובים אין לאסור בשלושת השבועות. ואמנם להשתתף בקונצרט בכל מקרה אסור, ואפילו אם ינגנו שם ניגונים עצובים בלבד, מפני שעצם ההופעה של התזמורת היא אירוע חגיגי ומשמח. אבל בשמיעת מנגינות שאינן שמחות מרדיו או טייפ כדרך שאנשים רגילים כל השנה אין שום חגיגיות, לפיכך אין מקום לאוסרם בשלושת השבועות.

וכן למדנו במסכת שבת (קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה היתה מצווה להביא חלילים כדי לעורר הצער והבכי על הנפטר. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים בליווי כלי נגינה בתשעת הימים אלא שאף יש בזה מעלה, שעל ידי כך נזכרים בחורבן ומעוררים את האבלות עליו.
וכן נוהג ערוץ שבע לשדר בשלושת השבועות שירים רגילים שאין בהם שמחה, ובתשעת הימים לשדר שירים עצובים שמזכירים למאזינים את האבל על חורבן בית המקדש.

הרב אליעזר מלמד, הוא רב הישוב וראש ישיבת ההסדר הר ברכה שבשומרון.