נהגו הראשונים להמנע מאכילת בשר ושתיית יין בימי האבלות על החורבן. יש שהחמירו בזה בכל ימות החול שבשלושת השבועות, ויש שהחמירו בזה בשבוע שחל בו תשעה באב, ודעת רוב הראשונים שהמנהג הנכון להמנע מבשר ויין בתשעת הימים.

ואף שמדין המשנה (תענית כו, ב) רק בסעודה המפסקת שלפני צום תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין, נהגו הראשונים להחמיר לעצמם להמנע מאכילת בשר ושתיית יין בימים אלו, מפני שהבשר והיין ידועים כמאכלים משמחים, וכיוון שאמרו חכמים "משנכנס אב ממעטים בשמחה", נהגו רוב הראשונים להמנע מאכילת בשר ויין בתשעת הימים. ועוד שאחר חורבן בית המקדש אין מעלים יותר את בשר הזבחים על המזבח, ואין מנסכים עליו את היין, והיה ראוי שנאסור על עצמנו לחלוטין אכילת בשר ושתיית יין כל זמן שאין מעלים אותם על המזבח בבית המקדש, אלא שאין אנו יכולים לעמוד בגזרה זו, אבל בימים שנקבעו לאבלות על החורבן יש מקום להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.

למעשה מנהג אשכנזים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים כולל ראש חודש אב, וכן נהג האר"י. ולמנהג הספרדים מותר לאכול בשר ויין בראש חודש, ומסיום ראש חודש מתחיל האיסור (מ"ב תקנא, נח; כה"ח קכה). ואף ביום עשירי באב מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין. האשכנזים מחמירים עד חצות יום עשירי, והספרדים עד סיום יום עשירי באב (שו"ע ורמ"א תקנח, א, כה"ח י).
ובתימן לא נהגו להחמיר בזה, ורק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, כדין המשנה. ויש אומרים שאחר שעלו לארץ ישראל צריכים לנהוג כמנהג שאר העדות, ורבים מורים שיכולים להמשיך במנהגם.

הרב אליעזר מלמד הוא רב הישוב וראש ישיבת ההסדר בהר ברכה שבשומרון.