בתשעת הימים ממעטים במשא ומתן של שמחה. כלומר אין קונים בהם דברי מותרות, כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים, מכונית משפחתית. ודבר שמברכים עליו "שהחיינו" אסור לקנות בכל שלושת השבועות, אלא שאם הבגד, למשל, עדיין צריך תיקון, מותר לקנותו בשלושת השבועות כיוון שאין מברכים עליו "שהחיינו" כל זמן שאינו מוכן ללבישה, אבל בתשעת הימים אסור אפילו להזמין אצל חייט בגד חדש, מפני שזהו משא ומתן בדברים של שמחה. וכן הדין לגבי כל שאר הדברים המשמחים, שאם מברכים עליהם "שהחיינו" בכל שלושת השבועות אין קונים אותם, ואם אין מברכים עליהם "שהחיינו" רק בתשעת הימים אין נושאים ונותנים בהם.

אמנם אם הוצע לו לקנות דבר מה משמח במחיר מיוחד, וחושש שאם ימתין עד אחר תשעה באב יפסיד אותו - רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיכניסנו לביתו או יתחיל להשתמש בו אחר תשעה באב.

וטוב למעט גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צרכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (עפ"י שו"ע תקנא, ב; מ"ב יא, יג).

אבל לצורך מצווה, מותר לקנות אף דברים משמחים, כבגדי חתונה ורהיטים חדשים לחתן וכלה. וזאת בתנאי שאין אפשרות לקנותם אחרי תשעת הימים, כגון שמועד החתונה קרוב ואם לא יקנם בתשעת הימים יתכן שלא יספיק לקנותם אחר כך. ומי שכבר קיים מצווה פרייה ורבייה, אין הקניות לצורך חתונתו נחשבות צרכי מצווה, ואסור לקנותם בתשעת הימים (רמ"א תקנא, ב; מ"ב יד).

מותר לקנות בימים אלו תפילין וספרי קודש מפני שהם צורכי מצווה, אבל טלית אסור אפילו בשלושת השבועות, מפני שהיא גם בגד ומברכים עליה "שהחיינו". ומי שאין לו נעלי בגד או גומי לתשעה באב רשאי לקנותם בדיעבד בתשעת הימים, כדי שלא ילך יחף בתשעה באב (אג"מ או"ח ג, פ).

מותר לסוחרים להמשיך לשאת ולתת בעסקיהם, מפני שמזה הם מתפרנסים. ואף סוחרים העוסקים בצרכי מותרות כתכשיטים, יכולים להמשיך במסחרם, כדי שלא יפסידו לקוחות. אבל ישתדלו לעסוק בעיקר בהכנות עסקיות לקראת הימים שאחר תשעת הימים, להשלים את המלאי וכדומה. ומי שיכול לסגור את חנות התכשיטים שלו בימי תשעת הימים בלא שיהיה לו מזה הפסד משמעותי - תבא עליו ברכה.

הרב אליעזר מלמד הוא רב הישוב וראש ישיבת ההסדר הר ברכה שבשומרון.