היהודים נאחזים בערפאת כמושיען של ישראל. ערפאת הפך לתחליף המשיח ליהודים רבים. כאשר לעגו לפלקטים של תנועת חב"ד משנת 1991 "הכונו לביאת המשיח" פרסמתי מאמר ב"ידיעות אחרונות" "היכונו לביאת ערפאת" והוא בא. הקונספציה הרווחת בקרב רוב היהודים היא כי אין לעם ישראל שום מטרה עלי אדמות מלבד השלום וכי הדרך לשלום חייבת לעבור בהסכמת ערפאת מפני שהוא ראש לערבים. היהודים נאחזים בערפאת כמו בתקווה האחרונה שתצדיק את קיומם או את מותם.
אם ערפאת יחוסל, או ימות טבעית, או יעלם שוב לא תהיה כביכול תכלית לקיום העם היהודי ולמדינת ישראל.
כשעומרי שרון מדבר עם ערפאת הוא מדבר מטעם ובשם ממשלת ישראל, בשם בית המשפט העליון ובשם המדינה היהודית, לא רק בשם אביו, המשלה עצמו כי יוכל להחליט אימתי ואם לצאת למלחמה.
שלוש פעמים הוא ניסה לקים מבצע מקיף נגד הרשות ימ"ש ונאלץ לוותר או לבזות את הצבא. ערפאת הוא עיקר העבודה הזרה של היהודים, הוא הסמל שלה, ביטוי הקצה שלה ותכלית קיומם, ולכן המחיר שהיהודים משלמים על הדבקות ברבריותו של ערפאת הוא המחיר שמשלמים בשמים ובארץ על עבודה זרה בפרהסיא שהיא חילול השם לעיני כל העולם כולו. "ואביא אתכם אל ארץ חמדה טובה ורחבה" ותאמרו: שקיל ליה טובותייך, כך את מתנותיך, לא תודה, ניתן אותה לערפאת. הנה, יאמרו כל הגויים הנה אלוהיהם - ערפאת.
שרון, ירצה או לא ירצה יכנע לדרישת הצבת המשקיפים הרב-לאומים המחופשים לאמריקאנים ובכך תאבד מדינת ישראל את עצמאותה באופן פומבי כי את ריבונותה בתור מדינה היא איבדה לפני עשרות בשנים, כאשר בן גוריון נסוג מסיני וכשהסכימה לכל מיני משקיפים משרתי חיזבאללה. כיום שרון, יודע או לא יודע, הוא השבוי העיקרי בידי החיזבאללה.
הבה ננסה להעמיק במקצת את הבנת התסביך הקשה הזה, תסביך ערפאת, שהוא כריתת "ברית את מוות" מרצונו של העם הרוצה להיות חופשי בארצו. (אכן הגיע הזמן להחליף את ההמנון).
היהודים אינם מוכנים שמדינתם תהיה מדינת היהודים בהא הידיעה. לא החרדים, לא הדתיים - הלאומיים ולא החילוניים. כולם כביכול חייבים במדינה חילונית- נורמלית. החרדים כדי להיפטר מאחריות ולזרוק את החורבן על כתפי החילוניים והדתיים. הדתיים לאומיים פני שהם מאמינים במדינה כסיסמת המפד"ל בבחירות 92 והחילוניים מפני שהם חוששים מהשתלטות הדת, כפי שהיא נראית היום, על חייהם. הם חייבים להוכיח לעצמם ולעולם כולו כי ישראל זכאית להיות מדינה נורמלית, חלק ממשפט העמים,
מדינה ככל המדינות ולא מדינה מסומנת.
למניע הזה יש סיבות עמוקות ביותר, מעבר למניעי ההתבוללות של תקופת ההשכלה שגרסו "הייה אדם בצאתך ויהודי באוהליך". תנועת ההשכלה לא עמדה על בעיית הריבונות היהודית ולא על נושא "ההגנה העצמית" , הלגיטימיות לשפיכות דמים בתנאים מסוימים. כישלונה החלקי של תנועת ההשכלה הסתיים בגלי הפוגרומים כמו שחשבנו כי הגולה הסתיימה בשואה.
לאחר השואה בעיקר מבין כל יהודי שהוא היה ונותר מעומד להשמדה, גם איש השמאל הקיצוני וגם יהודי שהמיר את דתו. גם יהודי הדוגל במדינת כל אזרחיה וגם יהודי שלא יגור בארץ ישראל. היהודי השלה עצמו שאם יהיה לו הרבה כוח שנית מצדה לא תיפול ולא תהיה שואה נוספת.
אבל כיום היהודי יודע שמה שהוא לא יעשה לעולם לא יהיה לו די כוח פיזי כמו לכל הערבים. בפרט אם הוא גר במדינת ישראל המקובצת שהיא בעיני חכמי אל אזהאר, האוניברסיטה הקאהירית, מחנה ריכוז גדול שאללה הקים אותו כדי לכלות את ישראל. "לכלותם במדבר" לכן מה שעושה מדינת ישראל ויהודיה הוא להוכיח לעולם שאנו נורמלים. טובים בספורט, בהי טק, היהודים צריכים מהפסיכיאטרים הגויים תעודה שהם נורמלים. פעם היינו טובים גם בצבא, אבל הצבא הפך לעניין לא לגיטימי בחוגים רבים ועצומים כיוון שהוא משרת שפיכות דמים בלתי מוצדקת, כיון שהוא מייצג את הכובש הזר החי על כידוניו אין לו שום צידוק אלא אם יהפוך לצבא הפמיניסטיות וארבעת האמהות, צבא כרמלה מנשה, בילוי של אמזונות בגיל הנעורים עד זקנה ושיבה.
אותם חוגים ליברליים עושים הכל כדי להפוך את הצבא לצבא השלום, צבא הפינוי, צבא מואביות ומדיניות. ולא צבא יהודים,כפי שאותם החוגים, הדוחפים את מדינת כל אזרחיה מגייסים את חברי הכנסת הערביים בשם הליברליזם וחופש הדיבור כדי להרוג יהודים.
ככל שאנו קרבים ונשאבים לליל תשעה באב, ליל הבכייה לדורות, אנו זוכרים כי הבכייה הזו הייתה בכייה של חינם, בכיה של אי רצון לקבל את חוקי העריות המבדילים בין ישראל לבין העמים, ליל מדינת כל אזרחיה, ליל פולחן הפעור שהוא פולחן ערפאת. אנו שומעים את הסיסמאות הקשות על אהבת חינם
כאשר חינם הוא אחד הכינויים התלמודיים לעבודה זרה. אהבת החינם היא שנאהב יהודים ונבין את מסכנותם אבל לא נכנע לטירור שלהם ותנאי לכך הוא "ואהבת את ה' אלוקיך" בכל מידה ומידה שהוא מודד לך.
אם חפצי חיים אנו, אנו חייבים לקפוץ ממרכבת המוות , ליצור מומנטום הפוך לנפילה במדרון בכיוון הגראוויטאציה של ה G 8.
המודעה "להרוג את ערפאת" היא גמילת חסד עם עם ישראל ועם חובתנו המוסרית לרפא , לתקן ולהתריע. יש גם להרוג את ערפאת היושב בלבנו פנימה. חייבים להשתחרר מערפאת הפיזי, הבשר ודמי החיצוני ומערפאת הסימלי, להשתחרר מעמלק. מדינת ישראל והחברה היהודית שבתוכה חייבים למצוא את דרכם בלי ערפאת ובלי הערפאתיים, בלי הרשות הפלשתינית ובלי המדינה הפלשתינית בארץ ישראל. כל תומכיו של ערפאת בגלוי ובסתר המדברים בשמו ועבורו בכל פינת תיקשורת, בכל פסיקה ליברלית, בכל אי ירייה צבאית, בכל איפוק, בכל כנס אקדמי, בכל הפקרת יהודים וזאת בכל ממשלה מסוג הממשלות שהיו מאז ימי קמפ דיויד הראשון. אין מקום לממשלה לא יהודית בארץ ישראל. בינתיים מביא השלטון יחד עם ערפאת מרצון ומאונס ממשלה זרה גלויה, ממשלת ארה"ב וממשלת אירופה וממשלת האו"מ. כבר נכתב בתורה: "אל תיראום" שרון עד שלא תחזור לאפריקה אתה מוכר אותנו לקופי ענאן.
יש יכולת קיום בישראל רק לממשלה יהודית- מאמינה בה' ובתורתו, ממשלה ריבונית שלוקחת אחריות על כל היהודים ועל כל הבריות. כל ממשלה אחרת תמשיך את מדיניות ערפאת בישראל, בין אם תהיה זו ממשלת נתניהו ובין אם תהיה זו ממשלת שרון. שני האישים יכולים לחזור בתשובה כמו מערכת המשפט וכמו כל עם ישראל ובראש ובראשונה לחתום ולקיים את דבר המודעה "להרוג את ערפאת".
פרופ' הלל ויס הוא יו"ר שוחרי המקדש- המטה המאוחד לתנועת הר-הבית והמקדש.
אם ערפאת יחוסל, או ימות טבעית, או יעלם שוב לא תהיה כביכול תכלית לקיום העם היהודי ולמדינת ישראל.
כשעומרי שרון מדבר עם ערפאת הוא מדבר מטעם ובשם ממשלת ישראל, בשם בית המשפט העליון ובשם המדינה היהודית, לא רק בשם אביו, המשלה עצמו כי יוכל להחליט אימתי ואם לצאת למלחמה.
שלוש פעמים הוא ניסה לקים מבצע מקיף נגד הרשות ימ"ש ונאלץ לוותר או לבזות את הצבא. ערפאת הוא עיקר העבודה הזרה של היהודים, הוא הסמל שלה, ביטוי הקצה שלה ותכלית קיומם, ולכן המחיר שהיהודים משלמים על הדבקות ברבריותו של ערפאת הוא המחיר שמשלמים בשמים ובארץ על עבודה זרה בפרהסיא שהיא חילול השם לעיני כל העולם כולו. "ואביא אתכם אל ארץ חמדה טובה ורחבה" ותאמרו: שקיל ליה טובותייך, כך את מתנותיך, לא תודה, ניתן אותה לערפאת. הנה, יאמרו כל הגויים הנה אלוהיהם - ערפאת.
שרון, ירצה או לא ירצה יכנע לדרישת הצבת המשקיפים הרב-לאומים המחופשים לאמריקאנים ובכך תאבד מדינת ישראל את עצמאותה באופן פומבי כי את ריבונותה בתור מדינה היא איבדה לפני עשרות בשנים, כאשר בן גוריון נסוג מסיני וכשהסכימה לכל מיני משקיפים משרתי חיזבאללה. כיום שרון, יודע או לא יודע, הוא השבוי העיקרי בידי החיזבאללה.
הבה ננסה להעמיק במקצת את הבנת התסביך הקשה הזה, תסביך ערפאת, שהוא כריתת "ברית את מוות" מרצונו של העם הרוצה להיות חופשי בארצו. (אכן הגיע הזמן להחליף את ההמנון).
היהודים אינם מוכנים שמדינתם תהיה מדינת היהודים בהא הידיעה. לא החרדים, לא הדתיים - הלאומיים ולא החילוניים. כולם כביכול חייבים במדינה חילונית- נורמלית. החרדים כדי להיפטר מאחריות ולזרוק את החורבן על כתפי החילוניים והדתיים. הדתיים לאומיים פני שהם מאמינים במדינה כסיסמת המפד"ל בבחירות 92 והחילוניים מפני שהם חוששים מהשתלטות הדת, כפי שהיא נראית היום, על חייהם. הם חייבים להוכיח לעצמם ולעולם כולו כי ישראל זכאית להיות מדינה נורמלית, חלק ממשפט העמים,
מדינה ככל המדינות ולא מדינה מסומנת.
למניע הזה יש סיבות עמוקות ביותר, מעבר למניעי ההתבוללות של תקופת ההשכלה שגרסו "הייה אדם בצאתך ויהודי באוהליך". תנועת ההשכלה לא עמדה על בעיית הריבונות היהודית ולא על נושא "ההגנה העצמית" , הלגיטימיות לשפיכות דמים בתנאים מסוימים. כישלונה החלקי של תנועת ההשכלה הסתיים בגלי הפוגרומים כמו שחשבנו כי הגולה הסתיימה בשואה.
לאחר השואה בעיקר מבין כל יהודי שהוא היה ונותר מעומד להשמדה, גם איש השמאל הקיצוני וגם יהודי שהמיר את דתו. גם יהודי הדוגל במדינת כל אזרחיה וגם יהודי שלא יגור בארץ ישראל. היהודי השלה עצמו שאם יהיה לו הרבה כוח שנית מצדה לא תיפול ולא תהיה שואה נוספת.
אבל כיום היהודי יודע שמה שהוא לא יעשה לעולם לא יהיה לו די כוח פיזי כמו לכל הערבים. בפרט אם הוא גר במדינת ישראל המקובצת שהיא בעיני חכמי אל אזהאר, האוניברסיטה הקאהירית, מחנה ריכוז גדול שאללה הקים אותו כדי לכלות את ישראל. "לכלותם במדבר" לכן מה שעושה מדינת ישראל ויהודיה הוא להוכיח לעולם שאנו נורמלים. טובים בספורט, בהי טק, היהודים צריכים מהפסיכיאטרים הגויים תעודה שהם נורמלים. פעם היינו טובים גם בצבא, אבל הצבא הפך לעניין לא לגיטימי בחוגים רבים ועצומים כיוון שהוא משרת שפיכות דמים בלתי מוצדקת, כיון שהוא מייצג את הכובש הזר החי על כידוניו אין לו שום צידוק אלא אם יהפוך לצבא הפמיניסטיות וארבעת האמהות, צבא כרמלה מנשה, בילוי של אמזונות בגיל הנעורים עד זקנה ושיבה.
אותם חוגים ליברליים עושים הכל כדי להפוך את הצבא לצבא השלום, צבא הפינוי, צבא מואביות ומדיניות. ולא צבא יהודים,כפי שאותם החוגים, הדוחפים את מדינת כל אזרחיה מגייסים את חברי הכנסת הערביים בשם הליברליזם וחופש הדיבור כדי להרוג יהודים.
ככל שאנו קרבים ונשאבים לליל תשעה באב, ליל הבכייה לדורות, אנו זוכרים כי הבכייה הזו הייתה בכייה של חינם, בכיה של אי רצון לקבל את חוקי העריות המבדילים בין ישראל לבין העמים, ליל מדינת כל אזרחיה, ליל פולחן הפעור שהוא פולחן ערפאת. אנו שומעים את הסיסמאות הקשות על אהבת חינם
כאשר חינם הוא אחד הכינויים התלמודיים לעבודה זרה. אהבת החינם היא שנאהב יהודים ונבין את מסכנותם אבל לא נכנע לטירור שלהם ותנאי לכך הוא "ואהבת את ה' אלוקיך" בכל מידה ומידה שהוא מודד לך.
אם חפצי חיים אנו, אנו חייבים לקפוץ ממרכבת המוות , ליצור מומנטום הפוך לנפילה במדרון בכיוון הגראוויטאציה של ה G 8.
המודעה "להרוג את ערפאת" היא גמילת חסד עם עם ישראל ועם חובתנו המוסרית לרפא , לתקן ולהתריע. יש גם להרוג את ערפאת היושב בלבנו פנימה. חייבים להשתחרר מערפאת הפיזי, הבשר ודמי החיצוני ומערפאת הסימלי, להשתחרר מעמלק. מדינת ישראל והחברה היהודית שבתוכה חייבים למצוא את דרכם בלי ערפאת ובלי הערפאתיים, בלי הרשות הפלשתינית ובלי המדינה הפלשתינית בארץ ישראל. כל תומכיו של ערפאת בגלוי ובסתר המדברים בשמו ועבורו בכל פינת תיקשורת, בכל פסיקה ליברלית, בכל אי ירייה צבאית, בכל איפוק, בכל כנס אקדמי, בכל הפקרת יהודים וזאת בכל ממשלה מסוג הממשלות שהיו מאז ימי קמפ דיויד הראשון. אין מקום לממשלה לא יהודית בארץ ישראל. בינתיים מביא השלטון יחד עם ערפאת מרצון ומאונס ממשלה זרה גלויה, ממשלת ארה"ב וממשלת אירופה וממשלת האו"מ. כבר נכתב בתורה: "אל תיראום" שרון עד שלא תחזור לאפריקה אתה מוכר אותנו לקופי ענאן.
יש יכולת קיום בישראל רק לממשלה יהודית- מאמינה בה' ובתורתו, ממשלה ריבונית שלוקחת אחריות על כל היהודים ועל כל הבריות. כל ממשלה אחרת תמשיך את מדיניות ערפאת בישראל, בין אם תהיה זו ממשלת נתניהו ובין אם תהיה זו ממשלת שרון. שני האישים יכולים לחזור בתשובה כמו מערכת המשפט וכמו כל עם ישראל ובראש ובראשונה לחתום ולקיים את דבר המודעה "להרוג את ערפאת".
פרופ' הלל ויס הוא יו"ר שוחרי המקדש- המטה המאוחד לתנועת הר-הבית והמקדש.