למעלה משבע שנים אחרי חתימת הסכם אוסלו מתייצבים אלה מול אלה אשליות "המזרח התיכון החדש" ומוראות "שדה הקרב העתידי". אפילו מי שעדיין משלה את עצמו כי מדובר בתהליך שלום אינו פטור מלהביא בחשבון גם תרחיש אחר, סביר יותר, המתממש לנגד עינינו. אין להתעלם מהאפשרות, שעליה התריעו רבים וטובים במשך שבע השנים "הטובות", שהתהליך יוביל את ישראל אחורה במכונת הזמן, אל התקופות הקשות של טרום הקמת המדינה. המציאות שעליה התריעו מתנגדי "השלום", המסכנת חיי יהודים משני צדי "הקו הירוק", מאשרת שהמאבק יתמקד בכבישים שהשליטה בהם היא המפתח לשלטון בארץ כולה.
על רקע זה ראוי לנתח את הסיסמא "הם שם ואנחנו כאן" ואת המושגים "הפרדה" ו"גושים", בהקשר של ריכוז היהודים ב"גושים" ו"הפרדה" בין ערביי יש"ע לבין היהודים אשר בתוך "הקו הירוק" וב"גושי ההתיישבות", בעוד שערביי ישראל מופרדים מערביי יש"ע, אבל מעורבבים עם היהודים בישראל. אפילו התנחלות כוכב-יאיר תקועה במתכוון כטריז בלב הגוש הערבי של קלקיליה, טירה וטייבה. השימוש קל-הדעת במושגים הללו מוכיח כי אין מדובר ב"שלום של אמיצים", אלא ב"שלום של בורים". האם שוחרי הטרנספר של מתנחלים יסכימו לטרנספר גם את מתנחלי כוכב יאיר?
איסור על יהודים להתגורר במקום כלשהו, או לנסוע בדרך כלשהי, ברחבי תבל, היה מקומם את חוש הצדק של כל מי שזכויות האזרח יקרות לו באמת. חוש זה נרדם בשמירה על אותן זכויות עצמן כאשר מדובר על יהודים בארצם, על זכאותם לביטחון אישי, על זכותם לקניין, ועל זכותם לבקר במקום הקדוש ביותר ליהדות. חוש זה אצל מצדדי הטרנספר אינו מבחין בעיוות של הרעיון לטרנספר בני-אדם, כאילו היו חפצים, מן הגולן או מיש"ע, לגליל למשל, מבלי לשאול במה אותם אנשים עצמם היו מעונינים, גם אם היו מסכימים להיות מפונים מבתיהם. יש המעדנים את רעיון הטרנספר על-ידי הצעת פיצוי כספי למי שיסכים לשינועו מרמת-הגולן לקיבוץ נידח וכושל בגליל, אבל אם אותו יהודי יבחר בשינוע לרמת-אביב, האם יגרום הדבר לשלילת זכותו לפיצוי על תרומתו ל"שלום"?! ומדוע יופלה לרעה יהודי הגר ברמת-אביב, על גבעת שיח'-מוניס הנתבעת אף היא על-ידי ערפאת, אם יבחר להפסיק להוות מכשול לשלום ויעדיף להעתיק את עצמו אל מעבר לים?! ספק אם אפליה בין יהודים לגבי זכותם לפיצוי על שינוע למען "השלום" תעמוד במבחן בג"ץ.
רעיון "הגושים" איננו מוסרי ואיננו מעשי, בוודאי כאשר הכוונה היא ליישמו רק לגבי עם אחד ולא במסגרת חילופי אוכלוסין. אבל גם "ההפרדה" היא הבל בלתי-מעשי. ארץ ישראל "השלמה" - בסך הכל 22% מארץ ישראל ההיסטורית - היא יחידה גיאופוליטית אחת: אין בתוכה גבולות טבעיים, אין אפשרות לנתק וליצור בה 2 כלכלות - ראה התנגדות הפלשתינאים עצמם לסגר המונע מהם עבודה בישראל - ואין כל דרך להפריד בין איכות הסביבה מצד אחד של "הקו הירוק" לזו שבצידו האחר. הפרדה מלאכותית תהפוך גם את האקולוגיה ל"קורבן השלום". די להביא כדוגמא את זיהום הירקון על-ידי השפכים של קלקיליה, או את הניסיון לברא את יער שקד כדי לאפשר הזזת יחידה קטנה של צה"ל במסגרת "השלום". הגנה על גבולות "השלום" לאחר "ההפרדה" תחייב הקמת מחנות גדולים של צה"ל במישור החוף הצפוף ונטול השטחים הפתוחים. הגנת השרון וגוש דן לא תתבצע מן הנגב, אלא על-ידי יחידות שתיאלצנה להתפרס בריאות הירוקות המעטות שנותרו: יער הרצל בבן-שמן ופארק השרון מדרום לחדרה. גם תוצאה זו נובעת מן "השלום".
הפרחת סיסמת "ההפרדה" - הם שם ואנחנו כאן - מתבססת על חוסר הידע של ציבור הבוחרים: מרבית הבוחרים הם צעירים מדי מכדי לזכור את קרבתו של "קו התפר" לכל עיר בישראל, או שלא חיו בארץ לפני 1967. יישום "ההפרדה" ו"הגושים" יפקח את עיניהם, אם כי בשלב מאוחר מאד ומסוכן מאד של מלחמת אוסלו, תוצאתו הצפויה מראש של "השלום". על עברי פי פת"ח מוטב להבין כי לא ההתנחלות היא מכשול בפני השלום, אלא "השלום" הווירטואלי מהווה מכשול לציונות. הציונות נועדה למנוע טרנספר של יהודים, או הפקרת ביטחונם תחת שלטון זר. "השלום" מוביל בכיוון ההפוך בדיוק.
----------------------------------------------------------
ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
על רקע זה ראוי לנתח את הסיסמא "הם שם ואנחנו כאן" ואת המושגים "הפרדה" ו"גושים", בהקשר של ריכוז היהודים ב"גושים" ו"הפרדה" בין ערביי יש"ע לבין היהודים אשר בתוך "הקו הירוק" וב"גושי ההתיישבות", בעוד שערביי ישראל מופרדים מערביי יש"ע, אבל מעורבבים עם היהודים בישראל. אפילו התנחלות כוכב-יאיר תקועה במתכוון כטריז בלב הגוש הערבי של קלקיליה, טירה וטייבה. השימוש קל-הדעת במושגים הללו מוכיח כי אין מדובר ב"שלום של אמיצים", אלא ב"שלום של בורים". האם שוחרי הטרנספר של מתנחלים יסכימו לטרנספר גם את מתנחלי כוכב יאיר?
איסור על יהודים להתגורר במקום כלשהו, או לנסוע בדרך כלשהי, ברחבי תבל, היה מקומם את חוש הצדק של כל מי שזכויות האזרח יקרות לו באמת. חוש זה נרדם בשמירה על אותן זכויות עצמן כאשר מדובר על יהודים בארצם, על זכאותם לביטחון אישי, על זכותם לקניין, ועל זכותם לבקר במקום הקדוש ביותר ליהדות. חוש זה אצל מצדדי הטרנספר אינו מבחין בעיוות של הרעיון לטרנספר בני-אדם, כאילו היו חפצים, מן הגולן או מיש"ע, לגליל למשל, מבלי לשאול במה אותם אנשים עצמם היו מעונינים, גם אם היו מסכימים להיות מפונים מבתיהם. יש המעדנים את רעיון הטרנספר על-ידי הצעת פיצוי כספי למי שיסכים לשינועו מרמת-הגולן לקיבוץ נידח וכושל בגליל, אבל אם אותו יהודי יבחר בשינוע לרמת-אביב, האם יגרום הדבר לשלילת זכותו לפיצוי על תרומתו ל"שלום"?! ומדוע יופלה לרעה יהודי הגר ברמת-אביב, על גבעת שיח'-מוניס הנתבעת אף היא על-ידי ערפאת, אם יבחר להפסיק להוות מכשול לשלום ויעדיף להעתיק את עצמו אל מעבר לים?! ספק אם אפליה בין יהודים לגבי זכותם לפיצוי על שינוע למען "השלום" תעמוד במבחן בג"ץ.
רעיון "הגושים" איננו מוסרי ואיננו מעשי, בוודאי כאשר הכוונה היא ליישמו רק לגבי עם אחד ולא במסגרת חילופי אוכלוסין. אבל גם "ההפרדה" היא הבל בלתי-מעשי. ארץ ישראל "השלמה" - בסך הכל 22% מארץ ישראל ההיסטורית - היא יחידה גיאופוליטית אחת: אין בתוכה גבולות טבעיים, אין אפשרות לנתק וליצור בה 2 כלכלות - ראה התנגדות הפלשתינאים עצמם לסגר המונע מהם עבודה בישראל - ואין כל דרך להפריד בין איכות הסביבה מצד אחד של "הקו הירוק" לזו שבצידו האחר. הפרדה מלאכותית תהפוך גם את האקולוגיה ל"קורבן השלום". די להביא כדוגמא את זיהום הירקון על-ידי השפכים של קלקיליה, או את הניסיון לברא את יער שקד כדי לאפשר הזזת יחידה קטנה של צה"ל במסגרת "השלום". הגנה על גבולות "השלום" לאחר "ההפרדה" תחייב הקמת מחנות גדולים של צה"ל במישור החוף הצפוף ונטול השטחים הפתוחים. הגנת השרון וגוש דן לא תתבצע מן הנגב, אלא על-ידי יחידות שתיאלצנה להתפרס בריאות הירוקות המעטות שנותרו: יער הרצל בבן-שמן ופארק השרון מדרום לחדרה. גם תוצאה זו נובעת מן "השלום".
הפרחת סיסמת "ההפרדה" - הם שם ואנחנו כאן - מתבססת על חוסר הידע של ציבור הבוחרים: מרבית הבוחרים הם צעירים מדי מכדי לזכור את קרבתו של "קו התפר" לכל עיר בישראל, או שלא חיו בארץ לפני 1967. יישום "ההפרדה" ו"הגושים" יפקח את עיניהם, אם כי בשלב מאוחר מאד ומסוכן מאד של מלחמת אוסלו, תוצאתו הצפויה מראש של "השלום". על עברי פי פת"ח מוטב להבין כי לא ההתנחלות היא מכשול בפני השלום, אלא "השלום" הווירטואלי מהווה מכשול לציונות. הציונות נועדה למנוע טרנספר של יהודים, או הפקרת ביטחונם תחת שלטון זר. "השלום" מוביל בכיוון ההפוך בדיוק.
----------------------------------------------------------
ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי