כתושבת אפרת וכמי שמתכוונת להמשיך לנסוע במכונית שלי בכל כבישי יש"ע, ברצוני להתיחס למכתבו של ד"ר יעקוב יעקבזון מפתח תקוה בעיתון ה"צופה". במכתבו הוא מונה מספר הצעות למיגון מתישבי יש"ע. בכל הנוגע להתיחסותו לערבים אני מסכימה אתו: אסור שכלי רכב ערביים יסעו על הכבישים שלנו. יש להם מספיק כבישים אחרים כדי להגיע ליעדיהם.
אבל בנוגע ליהודים, ברצוני לחלוק על דבריו בתקיפות. הצעתו שיהודים יסעו אך ורק באוטובוסים ממוגני ירי, הושמעה על ידי חברי כנסת ויהודים טובים אחרים- היא הצעה שאסור לנו לקבל אותה. זהו פתרון שיסכן את המשך קיומו של המפעל ההתישבותי ביש"ע. מי ירצה בכלל לבוא ליש"ע אם כל התושבים כאן יסתובבו בשכפ"צים, קסדות ואטובוסים ממוגני ירי? אינני חלילה מבקרת את התושבים שהחליטו, באופן פרטי, לקנות שכפ"צ או לנסוע באוטובוסים ממוגני ירי. העיקר הוא להמשיך לנסוע. אבל אסור שפתרון פרטי זה יהפוך לפתרון של הממשלה.
אינני רוצה שכפ"צים או אוטובוסים ממוגני ירי כפתרון ממשלתי לטרור. הטעות שלנו היתה בכלל להסכים לחלונות נגד אבנים. כך מנענו מהממשלה ומצה"ל לממש את חובתם: לטפל בזורקי האבנים. והיום, אם חלילה נקבל את ההצעה לנסוע אך ורק באוטובוסים ממוגני ירי, נפתור את הממשלה שוב מחובתה לטפל בשורש הבעיה: הערבים היורים עלינו יום יום עם הרובים ששמעון פרס ושאר פושעי אוסלו נתנו להם.
הרי גם פרקטית ההצעה היא לא מציאותית:אם כולנו ניסע באוטובוסים ממוגני ירי, אז יתחילו מטעני הצד. ואז מה ימליץ ד"ר יעקובזון? שכל מתישב ביש"ע יקבל טנק ? ובגלל שלא יוכלו לתת לנו טנק, הממשלה תמליץ חלילה לפנות אותנו "כדי להגן עלינו ועל ילדינו"??
הגיע הזמן לצאת ממנטליות הגטו- המיגון ולעשות SWITCH בראש, למנטליות של התקפה. ככל שנסרב, כציבור, לכל ההצעות הנדיבות הבאות לנקות את מצפון חברי הממשלה וחברי הכנסת, כך יגביר הסיכוי שצה"ל יאלץ לעשות את הדבר היחידי שיטפל בשורש הבעיה: להחזיר את צה"ל לכל הגבעות והמקומות שמסרנו לאויב, להכנס בערים ולהחרים את הנשק .
עלינו ללמוד מכוחות האומות המאוחדות באירופה בעת מלחמת עולם השנייה. הבריטים והאמריקאים הבינו שהשלום באזור יחזור לא על ידי משא ומתן עם היטלר או אפילו לא "הפסקות אש", אלא אך ורק אם יחסלו לגמרי את היטלר, ימח שמו, ואת כל התשתית הנאצית שלו.
גם אצלנו, השקט יוכל לחזור אך ורק אחרי שנחסל טוטאלית את ערפאת, הרשעות האש"פית ושאר אירגוני טרור ונחזיר לאזור את השליטה היהודית מלאה.
עלינו , מתישבי יש"ע, מוטלת האחריות להוביל למהפך המנטלי הזה ולכן איננו מקבלים פתרונות גלותיים של הגנה והתרפסות. אנו דורשים שהממשלה תתחיל לטפל בבעיה!
נדיה מטר, היא יו"ר נשים בירוק.
אבל בנוגע ליהודים, ברצוני לחלוק על דבריו בתקיפות. הצעתו שיהודים יסעו אך ורק באוטובוסים ממוגני ירי, הושמעה על ידי חברי כנסת ויהודים טובים אחרים- היא הצעה שאסור לנו לקבל אותה. זהו פתרון שיסכן את המשך קיומו של המפעל ההתישבותי ביש"ע. מי ירצה בכלל לבוא ליש"ע אם כל התושבים כאן יסתובבו בשכפ"צים, קסדות ואטובוסים ממוגני ירי? אינני חלילה מבקרת את התושבים שהחליטו, באופן פרטי, לקנות שכפ"צ או לנסוע באוטובוסים ממוגני ירי. העיקר הוא להמשיך לנסוע. אבל אסור שפתרון פרטי זה יהפוך לפתרון של הממשלה.
אינני רוצה שכפ"צים או אוטובוסים ממוגני ירי כפתרון ממשלתי לטרור. הטעות שלנו היתה בכלל להסכים לחלונות נגד אבנים. כך מנענו מהממשלה ומצה"ל לממש את חובתם: לטפל בזורקי האבנים. והיום, אם חלילה נקבל את ההצעה לנסוע אך ורק באוטובוסים ממוגני ירי, נפתור את הממשלה שוב מחובתה לטפל בשורש הבעיה: הערבים היורים עלינו יום יום עם הרובים ששמעון פרס ושאר פושעי אוסלו נתנו להם.
הרי גם פרקטית ההצעה היא לא מציאותית:אם כולנו ניסע באוטובוסים ממוגני ירי, אז יתחילו מטעני הצד. ואז מה ימליץ ד"ר יעקובזון? שכל מתישב ביש"ע יקבל טנק ? ובגלל שלא יוכלו לתת לנו טנק, הממשלה תמליץ חלילה לפנות אותנו "כדי להגן עלינו ועל ילדינו"??
הגיע הזמן לצאת ממנטליות הגטו- המיגון ולעשות SWITCH בראש, למנטליות של התקפה. ככל שנסרב, כציבור, לכל ההצעות הנדיבות הבאות לנקות את מצפון חברי הממשלה וחברי הכנסת, כך יגביר הסיכוי שצה"ל יאלץ לעשות את הדבר היחידי שיטפל בשורש הבעיה: להחזיר את צה"ל לכל הגבעות והמקומות שמסרנו לאויב, להכנס בערים ולהחרים את הנשק .
עלינו ללמוד מכוחות האומות המאוחדות באירופה בעת מלחמת עולם השנייה. הבריטים והאמריקאים הבינו שהשלום באזור יחזור לא על ידי משא ומתן עם היטלר או אפילו לא "הפסקות אש", אלא אך ורק אם יחסלו לגמרי את היטלר, ימח שמו, ואת כל התשתית הנאצית שלו.
גם אצלנו, השקט יוכל לחזור אך ורק אחרי שנחסל טוטאלית את ערפאת, הרשעות האש"פית ושאר אירגוני טרור ונחזיר לאזור את השליטה היהודית מלאה.
עלינו , מתישבי יש"ע, מוטלת האחריות להוביל למהפך המנטלי הזה ולכן איננו מקבלים פתרונות גלותיים של הגנה והתרפסות. אנו דורשים שהממשלה תתחיל לטפל בבעיה!
נדיה מטר, היא יו"ר נשים בירוק.