הדבר הקורס לנגד עינינו אינו בניין זה או אחר, אלא תפיסת עולם שלמה, שהיתה המסגרת לעיסוק המדיני, הביטחוני והאקדמי בישראל.
במשך יותר משני עשורים גדל דור שלם של מדינאים, חוקרים, פוליטיקאים ואנשי צבא על ברכי הדיסקט החדש של "מזרח תיכון חדש", כאשר כל אחד מהם תורם לבנה הגותית או מעשית לבניין הגדול הזה, לבנה שבמידה רבה היתה מפעל חייו של מניחה. כעת, בהימוט הבניין כולו, נגרפות בזרם ההיסטוריה, פרשיות חיים של אנשים רבים.
זוהי שעתם של מנהיגי חזון, המסוגלים לראות מבעד לצעיפיו הקרועים המדומים והמדממים של ההווה - שחר של יום חדש.
מתוך המשבר הזה מתבררים שני דברים, שהם אולי החשובים ביותר להמשך דרכנו; להמשך דרכה של הציוניות ושל מדינת ישראל.
הדבר הראשון הוא שאנו במסע ארוך, ושנצטרך לסגל לעצמנו קצב הילוך ואורך נשימה של עם שהשעון ההיסטורי שלו הוא דורות. אופקים קרובים קורצי הבטחה שכבר נגמר הסכסוך, שכבר הגענו אל הנחלה התגלו כאורות כוזבים. זהו אתגר חינוכי ומנהיגותי ראוי לדור המנהיגים הבא של ישראל.
האמת השנייה היא שמדינת ישראל, ללא יסוד יהודי עמוק בזהותה, בקשר שלה אל מורשתה, אל ההיסטוריה שלה, אל המוסר שלה ואל הייחודי והייעודי שבה, כמדינות של העם היהודי תתקשה מאוד להיות בחירתו של הדור הצעיר שלה בשנים הבאות.
לא סתם קראנו למלחמה שמתוכה נולדנו "מלחמת הקוממיות" ו"מלחמת העצמאות", שכן כבר שם, מתוך המעמד הקיומי ביותר שלנו, הודענו לדורות הבאים שלא נסתפק בקלות בקיומיות שיש קומה נוספת שאנו זקוקים לה כדי שיהיה הבניין שלם. וקומה זו, קומת המשמעות, קומתה הנהדרת של ישראל, תובעת עכשיו את בניינה מתוך שיתוף העם כולו בעיצוב תכניה. מפעל זה של יציקת ויצירת קומתה היהודית של ישראל יהיה שירת האחדות של הדור הבא, אחדות הנדרשת כדי לעמוד באתגרי הביטחון הקשים מתוך גישה חדשה הבנויה משלושה נדבכים.
·ייצוב בטחוני. לצמצם את היקף הטרור המופעל נגד מדינת ישראל, מטרה שהיא גם אפשרית וגם בת מדידה. צה"ל, כפי שהוכיח בימים האחרונים, מסוגל לבצעה במקצועיות ובהצלחה. ניתן לדרוש ולצפות ממנו לכך כמערכת הלוחמת של ישראל. יש לנקוט בכל הפעולות, ולפעול מתוך ובתוך כל השטחים, ולהפעיל את כל האמצעים הנדרשים, כדי להביא למימושה של מטרה צבאית זו, שהיא הביטוי הפשוט המוסכם והמוסרי בדבר זכותה של המדינה ושל החברה בישראל להגן על עצמה. פרק זה צריך שיכלול את חיסולם של מרבית המתכננים והמבצעים של הטרור נגדנו, גם הוא כפועל יוצא טבעי ומוסכם של הלחימה שנכפתה עלינו.
·שותפים חדשים. פרק זה עיקרו הוא פועל יוצא של כשלון ההנהגה הנוכחית של הפלשתינים לקיים את הציפייה הבסיסית מהנהגה המתיימרת להיות הנהגה לאומית מקובלת. כפי שתיאר זאת הרמטכ"ל באמרו ש"הרשות הפלשתינית על כל שלוחותיה נגועה בטרור".
·פתרון אזורי. מזרח תיכון נכון צריך שיתבסס על ההכרה שישראל אינה מסוגלת לפתור את הבעיה הפלשתינית בכוחות עצמה. לכישלונו המוחלט ורווי הדמים של ניסיון זה אנו עדים בימים אלה. לאחר כישלון אוסלו מתברר שדבר זה אינו אפשרי עוד, על כן יש לנטוש לחלוטין כל גישה של חלוקה חד צדדית או אחרת של ארץ ישראל המערבית, ולאמץ כיוון של הפיתרון האזורי. פתרונות אזוריים קיבלו בשנים האחרונות תנופה גדולה בחלקים רבים בעולם, מתוך הבנה שכאשר מעמיד איזור שלם את משאביו המשותפים, קל לו יותר להתגבר על בעיות שכל מדינה בפני עצמה אינה יכולה להתמודד עימן בהצלחה.
כשם שבעיית מים, סביבה והגנה כנגד טילים התקבלו כנושאים שיש להעלותם על סדר היום האזורי, כך צריך להיות עם הבעיה הפלשתינית.
אלו הם קווים בסיסיים לדמותו של מזרח תיכון נכון יותר.
מאמרו של תת אלוף במיל. אפי איתם פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ב 01/08/01
במשך יותר משני עשורים גדל דור שלם של מדינאים, חוקרים, פוליטיקאים ואנשי צבא על ברכי הדיסקט החדש של "מזרח תיכון חדש", כאשר כל אחד מהם תורם לבנה הגותית או מעשית לבניין הגדול הזה, לבנה שבמידה רבה היתה מפעל חייו של מניחה. כעת, בהימוט הבניין כולו, נגרפות בזרם ההיסטוריה, פרשיות חיים של אנשים רבים.
זוהי שעתם של מנהיגי חזון, המסוגלים לראות מבעד לצעיפיו הקרועים המדומים והמדממים של ההווה - שחר של יום חדש.
מתוך המשבר הזה מתבררים שני דברים, שהם אולי החשובים ביותר להמשך דרכנו; להמשך דרכה של הציוניות ושל מדינת ישראל.
הדבר הראשון הוא שאנו במסע ארוך, ושנצטרך לסגל לעצמנו קצב הילוך ואורך נשימה של עם שהשעון ההיסטורי שלו הוא דורות. אופקים קרובים קורצי הבטחה שכבר נגמר הסכסוך, שכבר הגענו אל הנחלה התגלו כאורות כוזבים. זהו אתגר חינוכי ומנהיגותי ראוי לדור המנהיגים הבא של ישראל.
האמת השנייה היא שמדינת ישראל, ללא יסוד יהודי עמוק בזהותה, בקשר שלה אל מורשתה, אל ההיסטוריה שלה, אל המוסר שלה ואל הייחודי והייעודי שבה, כמדינות של העם היהודי תתקשה מאוד להיות בחירתו של הדור הצעיר שלה בשנים הבאות.
לא סתם קראנו למלחמה שמתוכה נולדנו "מלחמת הקוממיות" ו"מלחמת העצמאות", שכן כבר שם, מתוך המעמד הקיומי ביותר שלנו, הודענו לדורות הבאים שלא נסתפק בקלות בקיומיות שיש קומה נוספת שאנו זקוקים לה כדי שיהיה הבניין שלם. וקומה זו, קומת המשמעות, קומתה הנהדרת של ישראל, תובעת עכשיו את בניינה מתוך שיתוף העם כולו בעיצוב תכניה. מפעל זה של יציקת ויצירת קומתה היהודית של ישראל יהיה שירת האחדות של הדור הבא, אחדות הנדרשת כדי לעמוד באתגרי הביטחון הקשים מתוך גישה חדשה הבנויה משלושה נדבכים.
·ייצוב בטחוני. לצמצם את היקף הטרור המופעל נגד מדינת ישראל, מטרה שהיא גם אפשרית וגם בת מדידה. צה"ל, כפי שהוכיח בימים האחרונים, מסוגל לבצעה במקצועיות ובהצלחה. ניתן לדרוש ולצפות ממנו לכך כמערכת הלוחמת של ישראל. יש לנקוט בכל הפעולות, ולפעול מתוך ובתוך כל השטחים, ולהפעיל את כל האמצעים הנדרשים, כדי להביא למימושה של מטרה צבאית זו, שהיא הביטוי הפשוט המוסכם והמוסרי בדבר זכותה של המדינה ושל החברה בישראל להגן על עצמה. פרק זה צריך שיכלול את חיסולם של מרבית המתכננים והמבצעים של הטרור נגדנו, גם הוא כפועל יוצא טבעי ומוסכם של הלחימה שנכפתה עלינו.
·שותפים חדשים. פרק זה עיקרו הוא פועל יוצא של כשלון ההנהגה הנוכחית של הפלשתינים לקיים את הציפייה הבסיסית מהנהגה המתיימרת להיות הנהגה לאומית מקובלת. כפי שתיאר זאת הרמטכ"ל באמרו ש"הרשות הפלשתינית על כל שלוחותיה נגועה בטרור".
·פתרון אזורי. מזרח תיכון נכון צריך שיתבסס על ההכרה שישראל אינה מסוגלת לפתור את הבעיה הפלשתינית בכוחות עצמה. לכישלונו המוחלט ורווי הדמים של ניסיון זה אנו עדים בימים אלה. לאחר כישלון אוסלו מתברר שדבר זה אינו אפשרי עוד, על כן יש לנטוש לחלוטין כל גישה של חלוקה חד צדדית או אחרת של ארץ ישראל המערבית, ולאמץ כיוון של הפיתרון האזורי. פתרונות אזוריים קיבלו בשנים האחרונות תנופה גדולה בחלקים רבים בעולם, מתוך הבנה שכאשר מעמיד איזור שלם את משאביו המשותפים, קל לו יותר להתגבר על בעיות שכל מדינה בפני עצמה אינה יכולה להתמודד עימן בהצלחה.
כשם שבעיית מים, סביבה והגנה כנגד טילים התקבלו כנושאים שיש להעלותם על סדר היום האזורי, כך צריך להיות עם הבעיה הפלשתינית.
אלו הם קווים בסיסיים לדמותו של מזרח תיכון נכון יותר.
מאמרו של תת אלוף במיל. אפי איתם פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ב 01/08/01