שר האוצר החליט לצאת למאבק נגד הביורוקראטיה, הוא החליט לעשות מעקף על ידי הקמתם של צוותי ביצוע למדיניות הממשלה, צוותים שיוסמכו לדלג מעל משוכות ביורוקראטיות הידועות לשימצה ואשר גרמו עד כה לנזקים רבים.
כאשר בביורוקראטיה עסקינן חייבים לשים את האצבע על הנושא. הביורוקראטיה עצמה אינה אומרת לנו כלום, אין גוף כזה המתקרה "ביורוקראטיה", אין לה כתובת לביורוקראטיה. הביורוקראטיה מורכבת מעובדים באירגון, היושבים במוקדי כוח ומנצלים מוקדים אלה כדי לדאוג לצרכים ולאינטרסים שלהם, אם אישיים ואם פוליטיים. הם אינם ממושמעים, הם מצפצפים על הדרגים הפוליטיים שמעליהם, הם מזלזלים בממשלה ובכנסת, ראינו אותם מעיזים פנים בוועדות הכנסת, הם עושים כרצונם.
פקידים באוצר מכל הדרגים פגעו בעבר בכלכלת המדינה תוך שהם מנצלים את מעמדם וסמכותם, הם לא איפשרו לפתח את משק המים, כי לדעתם אין להשקיע במשק המים, למרות ששנים על גבי שנים זעקו והזהירו בפני אסון לאומי שינחת עלינו אם לא יטופל הנושא. פקידי האוצר מנעו במשך שנים את האפשרות לפיתוח הרכבת ולפיתוח מהיר של תשתיות. הם גרמו לכך שמבחינת התשתיות צועדת המדינה שלנו הרחק אחרי מדינות הנחשבות מדינות מתפתחות.
כאשר שאל השר שלום את פקידי מינהל מקרקעי ישראל מדוע הם מקטינים לאחרונה את קצב מכירת הקרקעות לבניה הוא נענה על ידי הפקידים שהסיבה לכך היא הכוונה לשמור על רמת המחירים של הקרקעות.
השר כעס ושאל את הפקידים הללו: "אתם שר האוצר?" האם מישהו ביקש מהם שישמרו על מחירי הקרקע? הם הרי נדרשו להגביר את קצב המכירות כדי שהדבר ישמש כזרז כלכלי למשק. השר נענה ונדהם מהתשובה של פקידי המנהל: "הדבר מחייב שינוי תפיסה" ואז כעס השר והתריס כלפי פקידים אלה: אז תשנו את התפיסה ובצעו את הוראותיו של השר, הוראותיה של הממשלה!!!"
ולכן, ביוזמת שר האוצר הוחלט לנקוט בדרך מקורית, דרך שמשמעותה לחימה נגד הפקידים של אותה ממשלה.
שר האוצר מתכנן להיפגש עם שר התחבורה וצמרת משרדו כדי לדון בהקדמת עבודות תשתית בכבישים, בזירוז פיתוח הרכבת, כל זאת מבקש השר להקדים לביצוע עוד בשנה זו, בשנת 2001.
האינטיפאדה גרמה להעטה כלכלית במשק הישראלי, הדבר מחייב נקיטת צעדים שיביאו להגברת הפעילות הכלכלית במטרה להאיץ את פעילותו של המשק ולצאת מהשפל הכלכלי בו שרוי המשק מזה זמן רב.
האוצר עומד לנקוט בשני צעדים שהם מחוייבי המציאות ומוצדקים אליבא דכל הכלכלנים. הצעד האחד הינו תוספת מסיבית של השקעות, השקעות בתשתיות, בכבישים, ברכבת, בנמלים, וזירוז פרויקטים של בנייה ציבורית. הצעד השני הינו גיוס הכסף לביצוע התוכנית. המימון יושג משני מקורות: המקור הראשון יהיה על ידי מימון גרעוני, כלומר, הממשלה תגדיל את הוצאותיה על ידי הדפסת כסף בסכום של כ-2 מליארד שקלים, מדיניות זו מקובלת גם על נגיד בנק ישראל. נוסף לכך, מתכנן שר האוצר לקצץ בתקציבי המשרדים. הקיצוץ לא יחול כנראה על מערכת הבטחון ועל המשרד לבטחון פנים, מענין לראות איך תתנהג הממשלה בנושא זה, מי מהשרים יהיה מוכן לקבל קיצוצים בתקציבים שלו, המשרדים המועמדים לקיצוץ הם בעיקר החינוך והעבודה והרווחה.
צפויה ממש מלחמה בממשלה על סעיפי הקיצוץ, נהיה עדים להתגוששות תוך שימוש בכל הכלים כדי שהקיצוצים יחולו על הזולת ולא על המשרד שלך. וכאן שוב נפגוש את המערכת הבירוקראטית בפעולה.
שר האוצר נחוש בדעתו לבצע את המדיניות המוצעת אם בעזרת הכלים העומדים לרשותו ואם באמצעות כלים חדשים.
כדי שהתכנית תצא לפועל, יש צורך דחוף בגיוס עובדים מקרב המובטלים, יש צורך בגיוס עובדים שיקחו את מקומם של הפלשתינים ושל העובדים הזרים, כי אם יגויסו עובדים זרים, אם נכניס שוב פלשתינים למשק, לא נעשה כלום, המובטלים ימשיכו לשבת בבית, להתבטל ולאכול לחם חסד. יש לכן ליזום תמריצים שיגרמו למובטלים שיחזרו לעבודה, יש ליצור כלים שמובטלים המקבלים דמי אבטלה או הבטחת הכנסה ובכל זאת עובדים לא יוכלו לעשות זאת יותר. ההנחה הרווחת היא שיש עשרות אלפים כאלה, אנחנו הרי מכירים אותם, הם מסתובבים סביבנו. לא צריך להיות בעל דמיון כדי להבין שהדבר הזה אפשרי, שיש לשנות את צורת החשיבה והטיפול במובטלים, אכן, לתת למי שמגיע אבל לא לתת למי שלא מגיע.
================================
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין
כאשר בביורוקראטיה עסקינן חייבים לשים את האצבע על הנושא. הביורוקראטיה עצמה אינה אומרת לנו כלום, אין גוף כזה המתקרה "ביורוקראטיה", אין לה כתובת לביורוקראטיה. הביורוקראטיה מורכבת מעובדים באירגון, היושבים במוקדי כוח ומנצלים מוקדים אלה כדי לדאוג לצרכים ולאינטרסים שלהם, אם אישיים ואם פוליטיים. הם אינם ממושמעים, הם מצפצפים על הדרגים הפוליטיים שמעליהם, הם מזלזלים בממשלה ובכנסת, ראינו אותם מעיזים פנים בוועדות הכנסת, הם עושים כרצונם.
פקידים באוצר מכל הדרגים פגעו בעבר בכלכלת המדינה תוך שהם מנצלים את מעמדם וסמכותם, הם לא איפשרו לפתח את משק המים, כי לדעתם אין להשקיע במשק המים, למרות ששנים על גבי שנים זעקו והזהירו בפני אסון לאומי שינחת עלינו אם לא יטופל הנושא. פקידי האוצר מנעו במשך שנים את האפשרות לפיתוח הרכבת ולפיתוח מהיר של תשתיות. הם גרמו לכך שמבחינת התשתיות צועדת המדינה שלנו הרחק אחרי מדינות הנחשבות מדינות מתפתחות.
כאשר שאל השר שלום את פקידי מינהל מקרקעי ישראל מדוע הם מקטינים לאחרונה את קצב מכירת הקרקעות לבניה הוא נענה על ידי הפקידים שהסיבה לכך היא הכוונה לשמור על רמת המחירים של הקרקעות.
השר כעס ושאל את הפקידים הללו: "אתם שר האוצר?" האם מישהו ביקש מהם שישמרו על מחירי הקרקע? הם הרי נדרשו להגביר את קצב המכירות כדי שהדבר ישמש כזרז כלכלי למשק. השר נענה ונדהם מהתשובה של פקידי המנהל: "הדבר מחייב שינוי תפיסה" ואז כעס השר והתריס כלפי פקידים אלה: אז תשנו את התפיסה ובצעו את הוראותיו של השר, הוראותיה של הממשלה!!!"
ולכן, ביוזמת שר האוצר הוחלט לנקוט בדרך מקורית, דרך שמשמעותה לחימה נגד הפקידים של אותה ממשלה.
שר האוצר מתכנן להיפגש עם שר התחבורה וצמרת משרדו כדי לדון בהקדמת עבודות תשתית בכבישים, בזירוז פיתוח הרכבת, כל זאת מבקש השר להקדים לביצוע עוד בשנה זו, בשנת 2001.
האינטיפאדה גרמה להעטה כלכלית במשק הישראלי, הדבר מחייב נקיטת צעדים שיביאו להגברת הפעילות הכלכלית במטרה להאיץ את פעילותו של המשק ולצאת מהשפל הכלכלי בו שרוי המשק מזה זמן רב.
האוצר עומד לנקוט בשני צעדים שהם מחוייבי המציאות ומוצדקים אליבא דכל הכלכלנים. הצעד האחד הינו תוספת מסיבית של השקעות, השקעות בתשתיות, בכבישים, ברכבת, בנמלים, וזירוז פרויקטים של בנייה ציבורית. הצעד השני הינו גיוס הכסף לביצוע התוכנית. המימון יושג משני מקורות: המקור הראשון יהיה על ידי מימון גרעוני, כלומר, הממשלה תגדיל את הוצאותיה על ידי הדפסת כסף בסכום של כ-2 מליארד שקלים, מדיניות זו מקובלת גם על נגיד בנק ישראל. נוסף לכך, מתכנן שר האוצר לקצץ בתקציבי המשרדים. הקיצוץ לא יחול כנראה על מערכת הבטחון ועל המשרד לבטחון פנים, מענין לראות איך תתנהג הממשלה בנושא זה, מי מהשרים יהיה מוכן לקבל קיצוצים בתקציבים שלו, המשרדים המועמדים לקיצוץ הם בעיקר החינוך והעבודה והרווחה.
צפויה ממש מלחמה בממשלה על סעיפי הקיצוץ, נהיה עדים להתגוששות תוך שימוש בכל הכלים כדי שהקיצוצים יחולו על הזולת ולא על המשרד שלך. וכאן שוב נפגוש את המערכת הבירוקראטית בפעולה.
שר האוצר נחוש בדעתו לבצע את המדיניות המוצעת אם בעזרת הכלים העומדים לרשותו ואם באמצעות כלים חדשים.
כדי שהתכנית תצא לפועל, יש צורך דחוף בגיוס עובדים מקרב המובטלים, יש צורך בגיוס עובדים שיקחו את מקומם של הפלשתינים ושל העובדים הזרים, כי אם יגויסו עובדים זרים, אם נכניס שוב פלשתינים למשק, לא נעשה כלום, המובטלים ימשיכו לשבת בבית, להתבטל ולאכול לחם חסד. יש לכן ליזום תמריצים שיגרמו למובטלים שיחזרו לעבודה, יש ליצור כלים שמובטלים המקבלים דמי אבטלה או הבטחת הכנסה ובכל זאת עובדים לא יוכלו לעשות זאת יותר. ההנחה הרווחת היא שיש עשרות אלפים כאלה, אנחנו הרי מכירים אותם, הם מסתובבים סביבנו. לא צריך להיות בעל דמיון כדי להבין שהדבר הזה אפשרי, שיש לשנות את צורת החשיבה והטיפול במובטלים, אכן, לתת למי שמגיע אבל לא לתת למי שלא מגיע.
================================
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין