ב- 1975 נחתם הסכם לכינון אזור סחר חופשי בין ישראל לקהילה האירופית. מטרתו של ההסכם היתה ביטול המכסים במסגרת מדיניות של אי הפליה מסחרית בין ישראל לאיחוד האירופי, ביטול מכסות היבוא שהיו נהוגות עד אותה תקופה. אי ההפליה חייבה גם ביטול הצורך ברשיונות יבוא וכן ביטול הגבלות יבוא. ההסכם נכנס לתקפו ב- 1977, וב1988 לאחר תהליכי הורדת מכסים הדרגתית נקבע תעריף של אפס מכס לרוב המוצרים, חוץ מתוצרת חקלאית טרייה, מוצרי מזון מסוימים וכן מספר מוצרים בודדים אחרים. מלבד אלה, בוטלו כל המכסים ביבוא מארצות הקהילה האירופית.
במקביל ניהלה ישראל מו"מ גם עם ארה"ב, ובאוגוסט 1985 נכנס לתקפו הסכם אזור סחר חופשי עם ארה"ב של אמריקה, גם על פי הסכם זה בוטלו שיעורי המכס בין הצדדים. נקבע כי ההסכם צריך לחול רק על סחורות המיוצרות במדינות החתומות עליו, ובכך ליצור מערכת של אפליה כלפי מדינות שאינן חלק מההסכם, מדינות הנקראות בשם "מדינות שלישיות", ומאידך עידוד הסחר בין המדינות החתומות על אותו הסכם.
סחורות שאינן מתאימות לכללי המקור חויבו בתשלום המכסים המלאים, כפי שהיה לפני ההסכם, וכפי שנהוג כלפי "מדינות שלישיות". בנובמבר 1995 נחתם הסכם מתקן עם הקהיליה האירופית שאליה הצטרפו בינתים כל מדינות מערב אירופה.
עד לפני שנתים לא העלו האירופים ברצינות את שאלת הסחר של סחורות שיוצרו בשטחי יש"ע על ידי המתנחלים, הפיתוח של התעשיה ביש"ע גרמה לפיתוח היצוא והיבוא, הן ישירות והן בעקיפין, עם השוק האירופי, הסחורות קיבלו את התוית של מקור ישראלי וכך זכו לפטור ממכס ביבוא לארצות השוק האירופי בהתאם להסכם, במקרים של חיוב במכס.
יש לשים לב שמוצרי חקלאות ומזון חייבים גם היום במיסי יבוא ביבואם לאירופה.
לפני כשבועיים התנהלו דיונים עם הועדה לשיתוף פעולה בעניני מכס בין ישראל לשוק האירופי. בין היתר התקימו דיונים בסוגיית כללי המקור של סחורות מיוצאות מישראל לארצות האיחוד האירופי, שמקורן לדבריהם בהתנחלויות. האירופים דרשו להפסיק את הנפקתם של תעודות מקור לסחורות שמקורן ההתנחלויות, תעודות המקנות פטור ממכס לסחורות שיעדן השוק האירופי.
הנציגות הישראלית הדנה עם האירופיאים בסוגיה זו אינה מתמודדת עם דרישה זו מסיבות לא ברורות, הם מגמגמים מול הנציגות האירופית, הם מצטטים את האירופים, אך הם אינם עונים להם בתקיפות הראויה.
ההסכם עם השוק האירופי בוצע עד כה ללא תקלות משך עשרים וחמש שנים, גם על סחורות שמקורן ביש"ע.
מה קרה לפתע שהם התעוררו? אין ספק שהסיבות נעוצות אי שם בשיקולים כלכליים/מסחריים וכן בסיבות פוליטיות.
במקום שניילל ונתרפס בפני האירופים, הבה ונעשה מעשה! ההסכם עם האיחוד האירופי הינו בילטראלי, ההסכם מיטיב איתם יותר מאשר איתנו, אנחנו קונים מהם סחורות ושירותים בערכים כפולים משהם קונים מאיתנו. כלומר, היבוא מאירופה במונחים כספיים כפול מהיצוא. אין אנו מציעים לשבור את הכלים, לבטל את ההסכם, זה ודאי לא יהיה צעד חכם, אבל, המינימום שאנו יכולים וצריכים לעשות זה להודיע לספקי סחורות אירופיאיות המיועדות לשימוש הציבור בישע כגון מכוניות, ציוד ומוצרי חשמל, מוצרי חרסינה ועוד - שאם האיחוד האירופי יקבע כי יש"ע לא תזכה לפטור ממכס, ידאגו תושבי יש"ע להחליפן בסחורות אחרות, למשל, המכוניות שנקנה ביש"ע יהיו מתוצרת אמריקאית במקום מכוניות אירופיאיות, הציוד החשמלי שירכש יהיה מתוצרת שאינה אירופה וכן הלאה.
לפני שתחליט נציגות השוק האירופי לנקוט בצעדים נגד התנחלויות, יש להבהיר להם שהדבר יפעל גם בהם.
אין דבר המשפיע על המערכות השונות במגרשים הכלכליים יותר מאשר פגיעה כלכלית, הדבר הינו בידינו , בידי הציבור ביש"ע ובידי אלה המזדהים עם ציבור זה. וזה ציבור גדול ומשמעותי. אין ספק שהכרזה כזו, שתבהיר חד משמעית, שאם יפרו האירופאים את ההסכם ויטילו מכס על תוצרת ההתנחלויות, יגרום הדבר להסטה של היבוא מאירופה - ליבוא ממקורות אחרים. הבה ונכריז שאם הם יחליטו על ההתנחלויות כ"מדינה שלישית" לצורך ביצוע ההסכם, יש להבהיר שגם הסחורה האירופית המיובאת לישע תחשב כסחורה שמקורה ב"מדינה שלישית". אמנם אין לתושבי יש"ע האפשרות להטיל מכס על סחורות אירופיאיות, אך הם כן יכולים להסיט את הרכישות שלהם מתוצרת אירופית לתוצרת אחרת.
בניגוד להצעות ההתרפסות כפי שהופיעו בעיתונות, יש להניח שנקיטת עמדה כזו עשויה לגרום לשינוי העמדה של הועדה ולמנוע מממנה לבצע את ההמלצה המתגבשת.
הנושא הינו פוליטי בעיקרו, אין כמעט משמעות כלכלית להחלטה של הועדה. א. הביצוע כמעט בלתי אפשרי. ב. הטלת המכס חל רק על מוצרים חייבי מכס באירופה ואלה מעטים מאד. ג. גם אם מוטלים מכסים, השיעורים בשוק האירופי של המכס הם נמוכים מאד וסובבים סביב אחוזים בודדים.
המאבק שאנו מנהלים בימים אלה עם המדינות מהם צמחה האנטישמיות, ובהם בוצע הפתרון הסופי של העם היהודי תוך עצימת עין של רוב מדינות אירופה, וכן ידי שיתוף פעולה עם הגסטאפו - אינו נמדד רק במספרים, חייבים להבהיר להם שאנו מתכוונים להחזיר מלחמה שערה, והפעם ניתן לעשות זאת בצורה שתגרום להם לשקול פעם נוספת אם יש להוציא את ההתנחלויות ממסגרת ההסכמים.
========================
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין
במקביל ניהלה ישראל מו"מ גם עם ארה"ב, ובאוגוסט 1985 נכנס לתקפו הסכם אזור סחר חופשי עם ארה"ב של אמריקה, גם על פי הסכם זה בוטלו שיעורי המכס בין הצדדים. נקבע כי ההסכם צריך לחול רק על סחורות המיוצרות במדינות החתומות עליו, ובכך ליצור מערכת של אפליה כלפי מדינות שאינן חלק מההסכם, מדינות הנקראות בשם "מדינות שלישיות", ומאידך עידוד הסחר בין המדינות החתומות על אותו הסכם.
סחורות שאינן מתאימות לכללי המקור חויבו בתשלום המכסים המלאים, כפי שהיה לפני ההסכם, וכפי שנהוג כלפי "מדינות שלישיות". בנובמבר 1995 נחתם הסכם מתקן עם הקהיליה האירופית שאליה הצטרפו בינתים כל מדינות מערב אירופה.
עד לפני שנתים לא העלו האירופים ברצינות את שאלת הסחר של סחורות שיוצרו בשטחי יש"ע על ידי המתנחלים, הפיתוח של התעשיה ביש"ע גרמה לפיתוח היצוא והיבוא, הן ישירות והן בעקיפין, עם השוק האירופי, הסחורות קיבלו את התוית של מקור ישראלי וכך זכו לפטור ממכס ביבוא לארצות השוק האירופי בהתאם להסכם, במקרים של חיוב במכס.
יש לשים לב שמוצרי חקלאות ומזון חייבים גם היום במיסי יבוא ביבואם לאירופה.
לפני כשבועיים התנהלו דיונים עם הועדה לשיתוף פעולה בעניני מכס בין ישראל לשוק האירופי. בין היתר התקימו דיונים בסוגיית כללי המקור של סחורות מיוצאות מישראל לארצות האיחוד האירופי, שמקורן לדבריהם בהתנחלויות. האירופים דרשו להפסיק את הנפקתם של תעודות מקור לסחורות שמקורן ההתנחלויות, תעודות המקנות פטור ממכס לסחורות שיעדן השוק האירופי.
הנציגות הישראלית הדנה עם האירופיאים בסוגיה זו אינה מתמודדת עם דרישה זו מסיבות לא ברורות, הם מגמגמים מול הנציגות האירופית, הם מצטטים את האירופים, אך הם אינם עונים להם בתקיפות הראויה.
ההסכם עם השוק האירופי בוצע עד כה ללא תקלות משך עשרים וחמש שנים, גם על סחורות שמקורן ביש"ע.
מה קרה לפתע שהם התעוררו? אין ספק שהסיבות נעוצות אי שם בשיקולים כלכליים/מסחריים וכן בסיבות פוליטיות.
במקום שניילל ונתרפס בפני האירופים, הבה ונעשה מעשה! ההסכם עם האיחוד האירופי הינו בילטראלי, ההסכם מיטיב איתם יותר מאשר איתנו, אנחנו קונים מהם סחורות ושירותים בערכים כפולים משהם קונים מאיתנו. כלומר, היבוא מאירופה במונחים כספיים כפול מהיצוא. אין אנו מציעים לשבור את הכלים, לבטל את ההסכם, זה ודאי לא יהיה צעד חכם, אבל, המינימום שאנו יכולים וצריכים לעשות זה להודיע לספקי סחורות אירופיאיות המיועדות לשימוש הציבור בישע כגון מכוניות, ציוד ומוצרי חשמל, מוצרי חרסינה ועוד - שאם האיחוד האירופי יקבע כי יש"ע לא תזכה לפטור ממכס, ידאגו תושבי יש"ע להחליפן בסחורות אחרות, למשל, המכוניות שנקנה ביש"ע יהיו מתוצרת אמריקאית במקום מכוניות אירופיאיות, הציוד החשמלי שירכש יהיה מתוצרת שאינה אירופה וכן הלאה.
לפני שתחליט נציגות השוק האירופי לנקוט בצעדים נגד התנחלויות, יש להבהיר להם שהדבר יפעל גם בהם.
אין דבר המשפיע על המערכות השונות במגרשים הכלכליים יותר מאשר פגיעה כלכלית, הדבר הינו בידינו , בידי הציבור ביש"ע ובידי אלה המזדהים עם ציבור זה. וזה ציבור גדול ומשמעותי. אין ספק שהכרזה כזו, שתבהיר חד משמעית, שאם יפרו האירופאים את ההסכם ויטילו מכס על תוצרת ההתנחלויות, יגרום הדבר להסטה של היבוא מאירופה - ליבוא ממקורות אחרים. הבה ונכריז שאם הם יחליטו על ההתנחלויות כ"מדינה שלישית" לצורך ביצוע ההסכם, יש להבהיר שגם הסחורה האירופית המיובאת לישע תחשב כסחורה שמקורה ב"מדינה שלישית". אמנם אין לתושבי יש"ע האפשרות להטיל מכס על סחורות אירופיאיות, אך הם כן יכולים להסיט את הרכישות שלהם מתוצרת אירופית לתוצרת אחרת.
בניגוד להצעות ההתרפסות כפי שהופיעו בעיתונות, יש להניח שנקיטת עמדה כזו עשויה לגרום לשינוי העמדה של הועדה ולמנוע מממנה לבצע את ההמלצה המתגבשת.
הנושא הינו פוליטי בעיקרו, אין כמעט משמעות כלכלית להחלטה של הועדה. א. הביצוע כמעט בלתי אפשרי. ב. הטלת המכס חל רק על מוצרים חייבי מכס באירופה ואלה מעטים מאד. ג. גם אם מוטלים מכסים, השיעורים בשוק האירופי של המכס הם נמוכים מאד וסובבים סביב אחוזים בודדים.
המאבק שאנו מנהלים בימים אלה עם המדינות מהם צמחה האנטישמיות, ובהם בוצע הפתרון הסופי של העם היהודי תוך עצימת עין של רוב מדינות אירופה, וכן ידי שיתוף פעולה עם הגסטאפו - אינו נמדד רק במספרים, חייבים להבהיר להם שאנו מתכוונים להחזיר מלחמה שערה, והפעם ניתן לעשות זאת בצורה שתגרום להם לשקול פעם נוספת אם יש להוציא את ההתנחלויות ממסגרת ההסכמים.
========================
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין