במלחמת העולם השניה, כאשר הגיעו ה לאמריקה ידיעות על ממדי רצח העם היהודי, פעלה הנהגת יהדות ארצות הברית, בראשה סטפן וייז מנהיג ציוני אמריקה, במגמה להסתיר את המידע ולפעול בשקט כדי להשפיע על רוזבלט לפעול להצלת היהודים.
הסיבה האמתית להסתרה לא היתה יעילות הפעולה השקטה, אלא היה הרצון לא להרגיז את "הפריץ", ובמקרה זה גם מהחשש להגברת האנטישמיות בארה"ב. לכן לא ניצלו מנהיגי יהדות ארה"ב את הכוח האלקטוראלי של הקול היהודי כדי לאלץ את רוזבלט להרוויח את קולותיהם בפעולת הצלה של יהודי אירופה.
לעומתם, פעל בגלוי ובעצמה רבה הלל קוק, נציג אצ"ל בארה"ב שכינויו המחתרתי, וגם שם העט שלו היה פטר ברגסון]. הלל קוק ריכז סביבו קבוצה מרשימה של אינטלקטואלים יהודים ולא יהודים שניסתה לצאת בזעקה גדולה . הקבוצה כללה בין השאר את בן הכט, המפורסם בתסריטאים של הוליווד, הקומפוזיטור הנודע קורט וייל ["אופרה בגרוש], ושורה ארוכה של שחקני סרטים ותיאטרון.
אחת מפעולותיו הדרמטיות תרתי משמע - המרשימות היתה הופעת ענק של מחזמר המתאר את נוראות השואה. הקבוצה שכרה את אולם הענק מדיסון סקויר גרדן בניו יורק, , ועמדו להופיע בו עם מחזמר ענק [היום היו קוראים לזה מיצג אור-קולי] בשם WE'LL NEVER DIE (לעולם לא נמות עוד), עם תסריט של הכט, מוזיקה של וייל, קריינות מרטיטת לבבות של מרלון ברנדו בשיא. במופע משולבות ידיעות טריות על הטבח הנורא, ומרלון ברנדו זועק: " גופתו של עם שרועה על מדרגות הציביליזציה. הביטו בה! הנה היא. וקול לא נשמע לזעוק 'חדל!' לטבח, אף ממשלה אינה מצווה לשים קץ לרצח מיליוני בני אדם".
סטפן וייז הזדעק והביא לסגירת האולם בפני המופע. למרות זאת התקיים המופע באולם, אם כי באחור, לאחר סדרה של הופעות ענק ברחבי ארה"ב.
הגדיל עשות ד"ר גולדמן, מנהיג היהדות המהולל - אז סגן נשיא הסתדרות יהודי אמריקה, שפנה לשלטונות בדרישה לגייס את קוק לצבא ארה"ב או לגרשו מארה"ב [לאן, לכלא הבריטי?] כאישיות לא רצויה כיוון שהוא מסוכן ליהודים כמו היטלר.
הארוע המדהים הזה בתולדות הציונות נעלם מספרי ההיסטוריוגרפיה הרשמית, ולא נזכר במאמרים או בתכניות דיו וטלוויזיה. למרות זאת, בתכנית מוצנעת מאוד, במסגרת סידרת הרצאות על מוסיקה ברשת א', הושמעו ביום השואה תשנ"ח קטעים מוקלטים מרגשים של המופע.
כיום מסתבר כי יהודי ארה"ב, אילו ידעו על עצמת הזוועה ונקראים לפעולה ע"י מנהיגיהם הרשמיים, היו נשכבים על הכבישים במחאה גלויה וגאה שהיתה אולי מכריחה את הנשיא לפעול להצלת יהודי אירופה, מחאה שהמנוע שלה היה הלל קוק ז"ל, ונמנעה ע"י "הדיפלומטיה השקטה" והמתרפסת של מנהיגי ציוני ארה"ב.
בימים אלה הלך הלל קוק ז"ל לעולמו,לאחר חיים ארוכים של צנעה והשתקת שמו. כמה חסר לנו הלל קוק כיום בשנות שליטתם של הגולדמנים של ימינו.
יהי זכרו ברוך.
===============================
פרופ' יאיר פרג הוא פרופ' לגנטיקה ובוטניקה וחבר הנהלת המועצה לשימור אתרי התישבות.
הסיבה האמתית להסתרה לא היתה יעילות הפעולה השקטה, אלא היה הרצון לא להרגיז את "הפריץ", ובמקרה זה גם מהחשש להגברת האנטישמיות בארה"ב. לכן לא ניצלו מנהיגי יהדות ארה"ב את הכוח האלקטוראלי של הקול היהודי כדי לאלץ את רוזבלט להרוויח את קולותיהם בפעולת הצלה של יהודי אירופה.
לעומתם, פעל בגלוי ובעצמה רבה הלל קוק, נציג אצ"ל בארה"ב שכינויו המחתרתי, וגם שם העט שלו היה פטר ברגסון]. הלל קוק ריכז סביבו קבוצה מרשימה של אינטלקטואלים יהודים ולא יהודים שניסתה לצאת בזעקה גדולה . הקבוצה כללה בין השאר את בן הכט, המפורסם בתסריטאים של הוליווד, הקומפוזיטור הנודע קורט וייל ["אופרה בגרוש], ושורה ארוכה של שחקני סרטים ותיאטרון.
אחת מפעולותיו הדרמטיות תרתי משמע - המרשימות היתה הופעת ענק של מחזמר המתאר את נוראות השואה. הקבוצה שכרה את אולם הענק מדיסון סקויר גרדן בניו יורק, , ועמדו להופיע בו עם מחזמר ענק [היום היו קוראים לזה מיצג אור-קולי] בשם WE'LL NEVER DIE (לעולם לא נמות עוד), עם תסריט של הכט, מוזיקה של וייל, קריינות מרטיטת לבבות של מרלון ברנדו בשיא. במופע משולבות ידיעות טריות על הטבח הנורא, ומרלון ברנדו זועק: " גופתו של עם שרועה על מדרגות הציביליזציה. הביטו בה! הנה היא. וקול לא נשמע לזעוק 'חדל!' לטבח, אף ממשלה אינה מצווה לשים קץ לרצח מיליוני בני אדם".
סטפן וייז הזדעק והביא לסגירת האולם בפני המופע. למרות זאת התקיים המופע באולם, אם כי באחור, לאחר סדרה של הופעות ענק ברחבי ארה"ב.
הגדיל עשות ד"ר גולדמן, מנהיג היהדות המהולל - אז סגן נשיא הסתדרות יהודי אמריקה, שפנה לשלטונות בדרישה לגייס את קוק לצבא ארה"ב או לגרשו מארה"ב [לאן, לכלא הבריטי?] כאישיות לא רצויה כיוון שהוא מסוכן ליהודים כמו היטלר.
הארוע המדהים הזה בתולדות הציונות נעלם מספרי ההיסטוריוגרפיה הרשמית, ולא נזכר במאמרים או בתכניות דיו וטלוויזיה. למרות זאת, בתכנית מוצנעת מאוד, במסגרת סידרת הרצאות על מוסיקה ברשת א', הושמעו ביום השואה תשנ"ח קטעים מוקלטים מרגשים של המופע.
כיום מסתבר כי יהודי ארה"ב, אילו ידעו על עצמת הזוועה ונקראים לפעולה ע"י מנהיגיהם הרשמיים, היו נשכבים על הכבישים במחאה גלויה וגאה שהיתה אולי מכריחה את הנשיא לפעול להצלת יהודי אירופה, מחאה שהמנוע שלה היה הלל קוק ז"ל, ונמנעה ע"י "הדיפלומטיה השקטה" והמתרפסת של מנהיגי ציוני ארה"ב.
בימים אלה הלך הלל קוק ז"ל לעולמו,לאחר חיים ארוכים של צנעה והשתקת שמו. כמה חסר לנו הלל קוק כיום בשנות שליטתם של הגולדמנים של ימינו.
יהי זכרו ברוך.
===============================
פרופ' יאיר פרג הוא פרופ' לגנטיקה ובוטניקה וחבר הנהלת המועצה לשימור אתרי התישבות.