על פי התורה ראש השנה הוא יום אחד בלבד, שנאמר (ויקרא כג, כג): "וידבר ה' אל משה לאמור. דבר אל בני ישראל לאמור, בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש". וכן נאמר בספר במדבר (כט, א): "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם".
אולם בפועל אנו מקיימים את מצוות ראש השנה במשך יומיים. וכדי להסביר את הטעם לכך, יש לבאר תחילה את יסודות הלוח העברי, וכיצד נקבע ראש החודש, ועל פי זה נוכל להבין מדוע בחוץ לארץ עורכים את כל החגים במשך יומיים, כשהיום השני נקרא יום טוב שני של גלויות, וכן מדוע גם בארץ ישראל ראש השנה נמשך יומיים. (ומלכתחילה אני מתנצל על כך שאצטרך להאריך מעט, אבל בכל זאת כדי להקשיב כי הדברים יסודיים וחשובים).
כידוע על פי התורה החודש העברי נקבע על פי מראה הלבנה, שכל שלושים יום לערך, הלבנה מסיימת מחזור. בתחילת החודש הלבנה נראית לעינינו קטנה מאוד, כקו דק, ובאמצע החודש הלבנה נראית במילואה ושוב חוזרת ומתקטנת, עד שבסוף החודש היא נעלמת מעינינו לחלוטין למשך כעשרים וארבע שעות, ולאחר מכן היא חוזרת וניראת, ואז מתחיל החודש החדש וזהו מה שנקרא בפינו 'מולד הלבנה'. ועל פי התורה צריכים לבוא שני עדים לפני בית הדין הגדול, ולהעיד בפניו שראו את הלבנה החדשה, ורק על פי זה בית הדין היה מקדש את החודש החדש.
ולעדים היה תפקיד נכבד ביותר, משום שמחזור הלבנה אורך מעט יותר מעשרים ותשעה וחצי ימים, נמצא שלפעמים החודש חסר בן עשרים ותשעה ימים ולפעמים מלא בן שלושים יום. והכל היה תלוי בעדות העדים, שאם היו רואים את המולד עוד ביום השלושים, והיו מספיקים לבוא לפני בית הדין באותו יום ולהעיד, היה בית הדין מספיק לקדש את החודש החדש ביום השלושים, ומיד היו מקריבים את קורבנות ראש חודש, ואותו היום היה הופך ליום ראשון של החודש החדש. ואם לא באו עדים באותו יום, ממילא החודש היה מתקדש למחרת.
לסיכום ראש החודש יכול להקבע או לאחר עשרים ותשעה ימים מהחודש הישן או לאחר שלושים. ולקביעת החודש ישנה, כמובן, חשיבות עצומה, שהרי כל החגים שלנו תלויים בתאריך החודשי, חג הפסח בט"ו בניסן, יום כיפור בי' תשרי, סוכות בט"ו תשרי. ולכן מותר היה לעדים אפילו לחלל שבת כדי ללכת לירושלים ולהעיד בפני בית הדין הגדול על המולד.
ומאחר שבאותם ימים לא היו אמצעי תקשורת, מיד לאחר קידוש החודש היו יוצאים שליחים לכל רחבי הארץ כדי להודיע מתי נקבע ראש חודש, ועל פי זה היו יודעים את תאריכי החגים. אבל לחוץ לארץ לא יכלו השליחים להגיע לפני מועד החגים, ולכן קבעו חכמים שכדי לצאת מן הספק יקיימו בחוץ לארץ את כל החגים במשך יומיים. ובארץ ישראל היו מקיימים את החגים במשך יום אחד, כפי שנאמר בתורה, חוץ מבראש השנה, משום שראש השנה חל בראש חודש עצמו, כך שמחוץ לירושלים שום אדם בארץ ישראל לא יכל לדעת מתי בית הדין שבירושלים יקדש את החודש. ולכן גם בארץ ישראל נקבע שיקיימו את ראש השנה במשך יומיים. ואף שלאחר חורבן הארץ הננו קובעים את החודשים על פי החשבון ולא על פי העדים, בכל זאת תקנה הראשונה נשארה בתוקפה, ובחוץ לארץ מקיימים את כל החגים במשך יומים, ובארץ ישראל רק ראש השנה מתקיים במשך יומיים.
===========================
הרב אליעזר מלמד הוא רב הישוב, וראש ישיבת ההסדר בישוב הר- ברכה שבשומרון.
אולם בפועל אנו מקיימים את מצוות ראש השנה במשך יומיים. וכדי להסביר את הטעם לכך, יש לבאר תחילה את יסודות הלוח העברי, וכיצד נקבע ראש החודש, ועל פי זה נוכל להבין מדוע בחוץ לארץ עורכים את כל החגים במשך יומיים, כשהיום השני נקרא יום טוב שני של גלויות, וכן מדוע גם בארץ ישראל ראש השנה נמשך יומיים. (ומלכתחילה אני מתנצל על כך שאצטרך להאריך מעט, אבל בכל זאת כדי להקשיב כי הדברים יסודיים וחשובים).
כידוע על פי התורה החודש העברי נקבע על פי מראה הלבנה, שכל שלושים יום לערך, הלבנה מסיימת מחזור. בתחילת החודש הלבנה נראית לעינינו קטנה מאוד, כקו דק, ובאמצע החודש הלבנה נראית במילואה ושוב חוזרת ומתקטנת, עד שבסוף החודש היא נעלמת מעינינו לחלוטין למשך כעשרים וארבע שעות, ולאחר מכן היא חוזרת וניראת, ואז מתחיל החודש החדש וזהו מה שנקרא בפינו 'מולד הלבנה'. ועל פי התורה צריכים לבוא שני עדים לפני בית הדין הגדול, ולהעיד בפניו שראו את הלבנה החדשה, ורק על פי זה בית הדין היה מקדש את החודש החדש.
ולעדים היה תפקיד נכבד ביותר, משום שמחזור הלבנה אורך מעט יותר מעשרים ותשעה וחצי ימים, נמצא שלפעמים החודש חסר בן עשרים ותשעה ימים ולפעמים מלא בן שלושים יום. והכל היה תלוי בעדות העדים, שאם היו רואים את המולד עוד ביום השלושים, והיו מספיקים לבוא לפני בית הדין באותו יום ולהעיד, היה בית הדין מספיק לקדש את החודש החדש ביום השלושים, ומיד היו מקריבים את קורבנות ראש חודש, ואותו היום היה הופך ליום ראשון של החודש החדש. ואם לא באו עדים באותו יום, ממילא החודש היה מתקדש למחרת.
לסיכום ראש החודש יכול להקבע או לאחר עשרים ותשעה ימים מהחודש הישן או לאחר שלושים. ולקביעת החודש ישנה, כמובן, חשיבות עצומה, שהרי כל החגים שלנו תלויים בתאריך החודשי, חג הפסח בט"ו בניסן, יום כיפור בי' תשרי, סוכות בט"ו תשרי. ולכן מותר היה לעדים אפילו לחלל שבת כדי ללכת לירושלים ולהעיד בפני בית הדין הגדול על המולד.
ומאחר שבאותם ימים לא היו אמצעי תקשורת, מיד לאחר קידוש החודש היו יוצאים שליחים לכל רחבי הארץ כדי להודיע מתי נקבע ראש חודש, ועל פי זה היו יודעים את תאריכי החגים. אבל לחוץ לארץ לא יכלו השליחים להגיע לפני מועד החגים, ולכן קבעו חכמים שכדי לצאת מן הספק יקיימו בחוץ לארץ את כל החגים במשך יומיים. ובארץ ישראל היו מקיימים את החגים במשך יום אחד, כפי שנאמר בתורה, חוץ מבראש השנה, משום שראש השנה חל בראש חודש עצמו, כך שמחוץ לירושלים שום אדם בארץ ישראל לא יכל לדעת מתי בית הדין שבירושלים יקדש את החודש. ולכן גם בארץ ישראל נקבע שיקיימו את ראש השנה במשך יומיים. ואף שלאחר חורבן הארץ הננו קובעים את החודשים על פי החשבון ולא על פי העדים, בכל זאת תקנה הראשונה נשארה בתוקפה, ובחוץ לארץ מקיימים את כל החגים במשך יומים, ובארץ ישראל רק ראש השנה מתקיים במשך יומיים.
===========================
הרב אליעזר מלמד הוא רב הישוב, וראש ישיבת ההסדר בישוב הר- ברכה שבשומרון.