הבחירות ליו"ר מפלגת העבודה חותמות פרק אדיר ומפואר בתולדות הציונות שסיומו עלוב ומצער. ניצני תנועת הפועלים הציונית בתחילת שנות התשעים של המאה התשע-עשר, בהתארגנות של מפלגת פועלי ציון בערי ועיירות תחום המושב באימפריה הרוסית. בשנת 1906 נוסדו בארץ -ישראל "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" שהתאחדו בשנת 1930 למפלגת פועלי ארץ ישראל.

לאחר מאה ואחת עשרה שנים מהווסדה של תנועת הפועלים הציונית: "וגם ההד נדם... ולא שרד מאום מהזהב הטוב של מכמני עבר". לא היתה בתולדות העמים מפלגה גדולה כמפא"י ההיסטורית שהנהיגה את תקומת ישראל, את מערכות העצמאות, את העליה ההמונית וישוב הארץ. ואפילו ששגיאותיה כבדות מנשוא, עדיין שמור לה מקום של כבוד בתקומת ישראל.

היו למפא"י כמה חטאים היסטוריים הרי גורל: האחד, מפא"י לא הנהיגה את הישוב בארץ במאבק מזויין לפתיחת שערי הארץ בתקופת השואה בחסות האימרה חסרת השחר, "נלחם בהיטלר כאילו לא קיים הספר הלבן ובספר הלבן כאילו לא קיים היטלר". כאשר לא היה בהם העוז לפרוץ את שערי הארץ הם עסקו בפלגנות בין סיעה ב' לסיעה ג'.

החטא השני: נהיית חלקים ממפא"י ההיסטורית, אחר תעמולת הכזב של רב המרצחים סטלין.

החטא השלישי, אי מיצוי היכולת הצבאית במערכות העצמאות משום שהיחידות המובחרות לא הועדפו באמצעי הלחימה, בוטול מבצע שן תחת שן לשחרור השומרון, לא מוצתה העוצמה לשחרור חבל עזה והותרה אוכלוסית טרור בשטחי ארץ ישראל.

החטא הרביעי, אי מצוי העוצמה הצבאית במלחמת ששת הימים, ובשניה הותרת אוכלוסית טרור בארץ ישראל.

החטא החמישי, זניחת רעיון ההתישבות הציונית ואי ישוב כל שטחי ארץ ישראל לאחר מלחמת ששת הימים (בזאת העבירה מפא"י, שלא ברצונה, את הדגלים הראשים של הציונות אל גוש אמונים). למרות חטאיה עדיין גדלותה של מפא"י ההסטורית עולה על מגרעותיה.

בשנת 1974 (לקראת הבחירות לכנסת) החל להסתיים הפרק הציוני בתולדות מפא"י. במודעת בחירות (כנראה בהשראת אריה אליאב, ראש מטה הבחירות) נאמר: "האם אתה מוכן להכיר במאוויו של העם הפלסטינאי" (הכוונה לאספסוף שבעקרו הגר לארצו של העם היהודי בעקבות הציונית). "אזי ידעתי כי נשבר הגשר הישן שבין אתמול לבין מחר תלו ידי הזמן" כי מפא"י איבדה את דרכה הציונית. ומאז מתדרדרת מפלגה זאת מדחי אל דחי במדרון רעיוני הולך וגדל.

שלושה ענקים הנהיגו את מפא"י. דוד בן-גוריון, בשנת 1949 לאחר "שהארץ שקטה ועין שמים אדמה על גבולות עשנים", מנע בנחישות את שובה של אוכלוסית הטרור. יצחק טבנקין, אביו מולידו של הפל-מח, איש ארץ ישראל השלמה כל ימיו. ברל כצנלסון, הדמות הכריזמטית במפא"י, הציע את הטרנספר של התוקפן (לא טרנספר של יהודים מישוביהם).

על במת קולנוע אסתר (בככר דזינגוף בתל-אביב) ניצבו במערכת הבחירות לאסיפה המכוננת (הכנסת הראשונה) שני מנהיגי דור תש"ח, יגאל אלון ויצחק שדה (אנשי מפא"י ההיסטורית), אשר תבעו את שחרור כל ארץ ישראל המערבית. אנשי הפל-מח גם פעלו, בגרשם מחבלי הארץ ששחררו את אוכלוסיית הטרור. אל מול השי אקדח, שהוסתר בגרב בתוך שובך יונים, נתפס ביום ג' לפנות בוקר בכפר ג'ואריש, שליד רמלה.

כתב עתי"ם מוסר, כי האקדח נתפס בחיפוש, שערכו בלשי היחידה המרכזית של מרחב השפלה ובלשי תחנת משטרת רמלה, במתחם בו מתגוררת אחת המשפחות בכפר. המשטרה חוקרת עתה, כיצד הגיע האקדח למקום. (עקול של ענקי תקומת ישראל, ראו עד לאן התדרדרה מפלגת פועלי ארץ ישראל. בהעדר חזון, דוהרים השרידים העלובים של מפא"י אל תהום הנשיה הפוליטית.
======================
ד"ר יוסף דרור הוא חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני.