בהלכה הקודמת הסברנו את הסיבה ההלכתית לקיום ראש השנה במשך יומיים, שבזמן שראש החודש היה נקבע על פי העדים, פעמים היה נקבע ביום השלושים ופעמים ביום השלושים ואחד לחודש הישן, והכל היה תלוי בעדים שהיו באים לפני בית הדין. ולפיכך בכל רחבי הארץ לא יכלו לדעת מתי נתקדש החודש, וממילא לא יכלו לדעת מתי חל ראש השנה, ולכן מספק היו מקיימים את ראש השנה במשך יומיים. ואף שמאז שבטל בית הדין הגדול שבירושלים הננו קובעים את החודש על חשבון הלוח העברי, מכל מקום מאחר שבאופן עקרוני, היה צריך לקדש את החודש על פי העדים, ממשיכים כיום את התקנה שהיתה נהוגה אז, ומקיימים את ראש השנה במשך יומיים. אבל בירושלים, גם באותם הימים, היו יודעים מתי בית הדין קידש את החודש, ולכן היו פוסקים שסברו (רבנו אפרים והרז"ה), שאף שבכל ארץ ישראל צריך לקיים את ראש השנה במשך יומיים, בירושלים מספיק יום אחד.
אבל למעשה רוב רובם של הפוסקים סוברים שגם בירושלים יש לקיים את ראש השנה במשך יומיים. והטעם לכך, שגם בירושלים היו מקרים שראש השנה היה מן הדין צריך להיות יומיים, למשל אם העדים היו מגיעים לקראת ערב, למרות שמן הדין ניתן היה לקבלם ולקדש את החודש, קבעו חכמים שלא לקבל את העדים עד למחרת, וזאת מפני שלא נותר מספיק זמן לסדר את הקרבנות השייכים לראש השנה, ולומר את שירו המיוחד של ראש השנה שהלוויים היו אומרים בבית המקדש. ואם כן יוצא, שבאותם מקרים שהעדים הגיעו רק לפנות ערב, אף שלמעשה היו מקדשים את החודש למחרת, מכל מקום מאחר שמן הדין ניתן היה לקדשו כבר באותו יום, קבעו חכמים שכל איסורי ראש השנה ימשכו עד לסוף היום הראשון. נמצא שגם בירושלים היו מקרים שראש השנה היה נמשך יומיים, ולכן גם היום מקיימים את ראש השנה במשך יומיים (רא"ש ביצה פ"א ד', שו"ע תר, א).
זהו הטעם ההלכתי, אבל מבחינה רעיונית, ראוי להזכיר כאן את דברי הצמח צדק שהסביר, שבחוץ לארץ הקדושה אינה ניכרת כל כך, ודומה הדבר לפנס שמאיר למקום רחוק, שאורו חלש ומפוזר, ולכן החג שבארץ ישראל מרוכז ביום אחד מתפזר בחוץ לארץ על פני יומיים (דרך מצוותיך קיד, א). ועל פי זה ניתן להבין שמאחר וראש השנה הוא חג עמוק ועליון, שבו נבראת השנה החדשה, אף שמן התורה הוא יום אחד, כדי לקולטו אנו צריכים ליומיים.
ובהקשר לכך חשוב לציין כאן, שמאחר והיום הראשון הוא המקודש מן התורה והוא העליון יותר, ראוי להתפלל בו על ענייני הכלל, ואילו ביום השני שנקבע על פי חכמים, שמדרגתו נמוכה יותר והוא קרוב יותר לחיים היום יומיים שלנו, מתאים יותר להתפלל על ענייני הפרט.
===================
הרב אליעזר מלמד הוא רב הישוב וראש ישיבת ההסדר בהר ברכה שבשומרון.
אבל למעשה רוב רובם של הפוסקים סוברים שגם בירושלים יש לקיים את ראש השנה במשך יומיים. והטעם לכך, שגם בירושלים היו מקרים שראש השנה היה מן הדין צריך להיות יומיים, למשל אם העדים היו מגיעים לקראת ערב, למרות שמן הדין ניתן היה לקבלם ולקדש את החודש, קבעו חכמים שלא לקבל את העדים עד למחרת, וזאת מפני שלא נותר מספיק זמן לסדר את הקרבנות השייכים לראש השנה, ולומר את שירו המיוחד של ראש השנה שהלוויים היו אומרים בבית המקדש. ואם כן יוצא, שבאותם מקרים שהעדים הגיעו רק לפנות ערב, אף שלמעשה היו מקדשים את החודש למחרת, מכל מקום מאחר שמן הדין ניתן היה לקדשו כבר באותו יום, קבעו חכמים שכל איסורי ראש השנה ימשכו עד לסוף היום הראשון. נמצא שגם בירושלים היו מקרים שראש השנה היה נמשך יומיים, ולכן גם היום מקיימים את ראש השנה במשך יומיים (רא"ש ביצה פ"א ד', שו"ע תר, א).
זהו הטעם ההלכתי, אבל מבחינה רעיונית, ראוי להזכיר כאן את דברי הצמח צדק שהסביר, שבחוץ לארץ הקדושה אינה ניכרת כל כך, ודומה הדבר לפנס שמאיר למקום רחוק, שאורו חלש ומפוזר, ולכן החג שבארץ ישראל מרוכז ביום אחד מתפזר בחוץ לארץ על פני יומיים (דרך מצוותיך קיד, א). ועל פי זה ניתן להבין שמאחר וראש השנה הוא חג עמוק ועליון, שבו נבראת השנה החדשה, אף שמן התורה הוא יום אחד, כדי לקולטו אנו צריכים ליומיים.
ובהקשר לכך חשוב לציין כאן, שמאחר והיום הראשון הוא המקודש מן התורה והוא העליון יותר, ראוי להתפלל בו על ענייני הכלל, ואילו ביום השני שנקבע על פי חכמים, שמדרגתו נמוכה יותר והוא קרוב יותר לחיים היום יומיים שלנו, מתאים יותר להתפלל על ענייני הפרט.
===================
הרב אליעזר מלמד הוא רב הישוב וראש ישיבת ההסדר בהר ברכה שבשומרון.