וכך כתב השולחן ערוך (או"ח תקפא, ד), שרוחצים ומסתפרים ומכבסים את הבגדים לקראת ראש השנה, כדי להראות שאנו בטוחים שהקב"ה יוציא לצדק דיננו. וכתב הטור שמובא במדרש "רבי חנינא ורבי יהושע אומרים: איזו אומה כאומה זו, שיודעת אופייה של אלוקיה. שמנהגו של עולם, אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף בשחורים, ומגדל זקנו ואינו חותך צפרניו, לפי שאינו יודע איך יצא דינו. אבל ישראל אינם כן, לובשים לבנים, ומתעטפים בלבנים, ומגלחין זקנים ומחתכין צפורניהם, ואוכלים ושותים בראש השנה, לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס".

ושאל על זה השל"ה הקדוש (מסכת ר"ה תורה אור), וכי היאך אנחנו יכולים להיות בטוחים שיעשה לנו נס ונזכה במשפט, הרי בעינינו אנו רואים איך שבכל שנה מתים כמה וכמה אנשים, ואחרים ניזוקים ונחלים, ומשמע שלא נעשה להם נס, ואם כן מדוע נהיה בטוחים שדוקא לנו יעשה הקב"ה נס בראש השנה?

והשיב, שכל מי שעומד לפני הקב"ה בתפילה וחוזר בתשובה בראש השנה, מובטח לו שהקב"ה ידון אותו לטוב, אלא שלפעמים מפני חסרון העולם וחטאיו, רואה הקב"ה שטוב לו מאוד שימות, ואם כן גם לו ראוי לשמוח בראש השנה, שהרי בזכות תפילתו ותשובתו ידון אותו הקב"ה בצורה הטובה והמתאימה לו ביותר.

ואף שברור, שאנו מעוניינים שהטוב האלוקי יתגלה בחיים שלנו כאן בעולם הזה, וכל זמן שהמצב לא כך, אנו כואבים ומצטערים (משום שזהו האידאל העולמי, לגלות בעולמנו הזה את כל ערכי הטוב והאמת. אבל בכל זאת, גם אם עדיין לא זכינו לשלמות, לפחות הננו יודעים שהכל לטובה, ועל כן ראוי שנהיה בראש השנה בשמחה.
וכך אמר נחמיה (ח, י) לעם לאחר תפילת ראש השנה "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו', כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם".

וכן פסק השולחן ערוך (תקצז, א): שאוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, ואסור להתענות בו. אמנם, לא ימלא אדם את כרסו ויגיע לשביעה גמורה, כדי שלא להקל ראש וכדי שתהיה יראת ה' על פניו. וכך לגבי הבגדים, אף שצריך ללבוש בגדים לבנים וחגיגיים, כתב הט"ז בשם הרש"ל שאין ללבוש בראש השנה בגדי משי ורקמה מפוארים כדרך שלובשים בשאר החגים כדי שיהא מורא הדין עלינו (מ"ב תקפא, כה).
=======================
הרב אליעזר מלמד הוא רב הישוב, וראש ישיבת ההסדר בהר- ברכה שבשומרון.