א. "מצות עשה להשמיט בשביעית שנאמר: "שמוט כל בעל משה ידו", והתובע חוב שעברה עליו שביעית עבר על לא תעשה. אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג וכו', ומדברי סופרים שתהא שמיטת כספים נוהנת בזמן הזה בכל מקום, (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ט, הלכה א-ב).

ב. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר" וכו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב וכו'. זה גופו של פרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" (רמב"ם שם הלכה טז ויח).

ג. לדעת הרמב"ם והשו"ע אין עושים פרוזבול אא"כ בפני בי"ד חשוב ומומחה לרבים. ולדעת הרמ"א בכל בי"ד, ועכ"ז צריך שיהא בי"ד של שלשה ת"ח ולא סתם שלשה אנשים.

ד. כיום רוב בני אדם צריכים לעשות פרוזבול, חלקם מעיקר הדין וחלקם מהיות טוב.

ה. מאחר וקשה לנשת לביה"ד החשוב ולמסור לו או לאמר לו את נוסח הפרוזבול, התקין הגאון העצום והאדיר בעל החק"ל זיע"א נומס מיוחד, המוסר את הדברים בפני עדים לבי"ד חשוב, וזה מיוסד על פי השוייע בחויימ (סימן סז, סעיף כא-כ"ב) וכן נהנו בארץ ישראל מקדמת דנא.

ו. בזמן הזה הקפת חנות משמטת, ושכר שכיר משמט.

ז. חשבון בבנק או חסכון בבנק שיכול לפדות מתי שרוצה ואין לו זמן קבוע אחר ר"ה תשס"ב. וכן הפקדה בבנק שמשלמים לו עליה רווחים אפילו עם היתר עיסקא, או מי שקבל שיק שזמן פרעונו לפני ר"ה ורוצה לפדותו אחר ר"ה, כל אלו משמטים וצריך לעשות עליהם פרוזבול.

ח. בנקים הנותנים הלוואה לאנשים אע"פ שזמן ההלוואה קבוע אם עבר זמן פרעון לפני ר"ה ולא פרע - משמט, וצריכים לעשות פרוזבול.

ט. מי שהלוה לחבירו וקבע זמן פרעון אחר ר"ה אינו משמט.

י. מי שקבל משכון אינו משמט.

יא. כל הלואה אפילו עם שטר, או ערבים, או עם אחריות, משמטת.

יב. אדם שהלוה לחמישה אנשים מספיק פרוזבול אחד. חמישה אנשים שהלוו לאדם אחד צריכים חמישה פרוזבולים, לכל מלוה פרוזבול.

יג. קופות צדקה וגמ"ח אינם משמטים שהרי הם כמו שמסרו לבי"ד, ויש מחמירים.

יד. אין שביעית משמטת אלא בסופה, היינו בערב ר"ה של שנת תשס"ב.

טו. אם המלוה נמצא בחו"ל והלוה בארץ, עדיף שהמלוה יעשה את הפרוזבול לפי שעון ארץ ישראל.

טז. אפשר לכתוב פרוזבול בלילה, ואפשר לעשות שליח לכתיבת פרוזבול. העדים יהיו כשרים, ועדיף לא קרובים.

יז. פרוזבול תוקפו ביום חתימתו, ולמפרע, ולא להבא.

יח. אשה שנתנה לשכנתה ככר לחם ע"מ להחזיר לה, או מצרך אחר שאינו חוזר בעינו אלא תמורתו בכסף או שוה כסף, משמט. אא"כ התנתה עם השכנה שתחזיר לה אחרי ר"ה.

יט. אם הלוה בא אחרי ר"ה למלוה שלא עשה פרוזבול והביא את סכום החוב, חייב לאמר לו המלוה: "משמט אני וכבר אתה פטור מלשלם לי". ואם אמר לו הלווה: "אעפ"כ אני נותן לך במתנה" מותר למלוה לקבל. ולווה העושה כן רוח חכמים נוחה ממנו.

כ. תיקן הגאון הרי"ח הטו"ב זיע"א שמצוה על אדם להלוות לחבירו סכום מסוים לפני ר"ה ע"מ שיחזיר לו לפני השקיעה בער"ה, או אפילו אם הלוה לו סתם, אנן סהדי שלכך התכוון. ואחרי ר"ה כשיחזיר לו את החוב יאמר: "משמט אני". וכן תעשה אשה שתלוה לחברתה סוכר, לחם וכו'.

כא. מי שנמנע מלהלוות לחבירו קודם שמיטה שמא יתאחר החוב שלו וישמט עבר בלא תעשה שנאמר: "השמר לך" וכו', וחטא גדול הוא, שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר: "השמר לך פן..." וכל מקום שנאמר השמר, או פן, או אל, הרי זה מצות לא תעשה, והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו בליעל. והרי הוסיף להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן, שנאמר: "נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו", והבטיח הקב"ה בשכר מצוה זו בעולם הזה שנאמר: "כי בגלל הדבר הזה יברכך" וכו' (הרמב"ם שם הלכה ל).

אופן וסדר עשיית פרוזבול לספרדים
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. המלוה מכין שני עדים כשרים.
ג. אחד העדים מכין מטפחת.

ד. המלוה תופס את המטפחת ואומר: "אתם העדים קנו ממני קנין גמור ושלם שאני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי, שאין להם קרקע לכתוב עליו פרוזבול" (מפסיק לאחוז במטפחת).

ה. אח"כ ממשיך ואומר: "הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי לביה"ד אשר בירושלים תובב"א הרבנים הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א, הרה"ג שלום משאש שייט"א, הרה"ג אברהם אלמליח שליט"א שאגבנו כל זמן שארצה" (יזכיר שמות הדיינים דלעיל).

ו. העדים חותמים על שטר הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה. ויזהרו העדים שהתאריך יהיה מדויק.
ז. אין צורך לפרט שמות האנשים שחייבים לו (אם רוצה להחמיר על עצמו ולפרט את שמות החייבים לו יכול לרשום שמם מאחורי שטר הפרוזבול).

אופן וסדר עשיית פרוזבול לאשכנזים
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. אחד הדיינים מכין מטפחת.
ג. המלוה אומר לפני הרבנים (הדיינים) "הן שנה זו וכוי... עד כל זמן שארצה".
ד. כשאומר "ונותן לכם במתנה בקנין ארבע אמות קרקע מאדמה שיש לי" יתן לו הדיין מטפחת, ואח"כ ימשיך לאמר עד "שארצה".
ה. הדיינים חותמים על הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה.
ו. הרוצה להחמיר ירשום המלוה שמות הלווים מעבר לדף.

הערה:
א. מלוה אשכנזי שלא מוצא שלושה ת"ח יכול להשתמש בפרוזבול נוסח ספרד, לפי ההוראות שם.
ב. אם אין אפשרות לכתוב השמות מעבר לפרוזבול, אפשר להדביק שם נייר ולכתוב את השמות.

נוסח פרוזבול לספרדים:

בא (המלוה)_________________________ ואמר לנו: קנו ממני בקניין גמור ושלם במנא דכשר למקניא ביה (בכלי שכשר לקנות בו) איך שאני מזכה על ידיכם קרקע כל שהוא מן הקרקע שיש לי, לכל אחד מבעלי החובות שחייבים לי, שאין להם קרקע. וקנינו מיד הנ"ל בקניין גמור ושלם במנא דכשר למקניא ביה. וכן אמר לנו הנ"ל:
היו עלי עדים שאני מוסר כל חוב שיש לי לבית הדין הגדול שבירושלים עיר הקודש ת"ו: הדיין
הגר"ש דיכובסקי שליט"א, הדיין הגר"ש בן שמעון שליט"א, הדיין הגר"י נדב שליט"א-שאגבנו
כל זמן שארצה.
ובאנו על החתום היום ___________לחודש אלול התשס"א.
והכל שריר וקיים.
נאם:_______________ עד, נאם:_______________ עד.

נוסח פרוזבול לאשכנזים:

: במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ובא לפנינו____(פב"פ) ואמר לנו:" הן שנה זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובע"פ, על איזה אנשים, והרי אני מוסר לפניכם פרוזבול ויהבת לכון במתנה בקנין ד' אמות קרקע מארעא דאית לי ועל גביהון ארשית יתכון למגבי כל חובות דאית לי על אינשי, ומעתה תיהוו לי דיינא ותגבוהו ותקבלוהו לי ואם לא תגבוהו אתם מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה הרי אני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה". ואנחנו בית דין שמענו דבריו ויפנו כחו דלא תשמט ליה ויגבה כל חובותיו על ידי פרוזבול זה כתקנם הלל וחז"ל. ובאנו על החתום יום____ לחודש________ שנת התשס"א פה עיר הקודש____________
הדיין _______________ הדיין _______________ הדיין _______________