אחת ההלכות מהלכות יום הכיפורים, שאין אפילו פוסק אחד שלא הזכירה, היא ההלכה האומרת, שיום הכיפורים עם התשובה מכפר על כל העברות שאדם חוטא בינו לבין המקום, כמו למשל עבודה זרה, חילול שבת, לבישת שעטנז, אי הנחת תפילין וכיוצא בזה, על כל אלה, אם האדם מתחרט ומתוודה ומקבל על עצמו שלא יחטא שוב, הווידוי עם כוחו המיוחד של יום הכיפורים, מועיל לו בכדי לכפר על עוונו (ולעיתים, בעברות החמורות, גם היסורים מצטרפים לכפרת העוון).
אבל בעברות שבין אדם לחברו, כמו למשל, המלבין פני חברו, או המספר עליו לשון הרע או רכילות, וקל וחומר אם הוציא עליו שם רע, או הזיק לו בגופו או בממונו, אפילו אם ירבה האדם בתפילות ובתחנונים, ויצום ויסגף את גופו מצער, לא יועילו לו לא הסיגופים ולא יום הכיפורים, כל זמן שלא ילך ויפייס את חברו.
ומהלכה זו נתפשט המנהג שמבקש אדם מחברו לפני יום הכיפורים סליחה ומחילה. אבל העיר על מנהג זה השל"ה הקדוש, שאין הכוונה שכל אחד ילך לאוהביו ולחבריו הטובים ויבקש מהם מחילה, והם כמובן יאמרו לו שהוא כלל וכלל לא פגע בהם, אלא העיקר הוא לילך דווקא אצל אלו שקיים חשש שנפגעו ממנו, והיחסים ביניהם אינם כשורה, דווקא איתם צריך להתפייס לפני יום הכיפורים, ומהם ראוי לבקש בכנות סליחה ומחילה.
================
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב בהר ברכה שבשומרון.
אבל בעברות שבין אדם לחברו, כמו למשל, המלבין פני חברו, או המספר עליו לשון הרע או רכילות, וקל וחומר אם הוציא עליו שם רע, או הזיק לו בגופו או בממונו, אפילו אם ירבה האדם בתפילות ובתחנונים, ויצום ויסגף את גופו מצער, לא יועילו לו לא הסיגופים ולא יום הכיפורים, כל זמן שלא ילך ויפייס את חברו.
ומהלכה זו נתפשט המנהג שמבקש אדם מחברו לפני יום הכיפורים סליחה ומחילה. אבל העיר על מנהג זה השל"ה הקדוש, שאין הכוונה שכל אחד ילך לאוהביו ולחבריו הטובים ויבקש מהם מחילה, והם כמובן יאמרו לו שהוא כלל וכלל לא פגע בהם, אלא העיקר הוא לילך דווקא אצל אלו שקיים חשש שנפגעו ממנו, והיחסים ביניהם אינם כשורה, דווקא איתם צריך להתפייס לפני יום הכיפורים, ומהם ראוי לבקש בכנות סליחה ומחילה.
================
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב בהר ברכה שבשומרון.