אחד מהמנהגים המפורסמים של ערב יום הכיפורים הוא מנהג הכפרות, וכך עושים: לוקחים תרנגול זכר על כל זכר מבני הבית, ותרנגולת אחת על כל אחת מבנות הבית. ולמעוברת לוקחים תרנגול ותרנגולת שאולי תלד בן ואולי בת. ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". ובשעה ששחוטים התרנגול, צריך לחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה, הכל היה ראוי לבוא עליו, ועל ידי תשובתו הקב"ה מסלק הגזירה מעליו, ונתקיים דוגמתו בעוף הזה. ולאחר מכן המנהג ליתן את מחיר שוויו של הבשר לעניים, בכדי שיהיה להם מה לאכול בערב יום הכיפורים ולאחר צאתו.

ברם חייבים אנו להזכיר שמנהג זה אינו מוסכם על כל הדעות. לדוגמא נזכיר כאן את דברי הרשב"א שהיה אחד מגדולי הראשונים, וגר בספרד, וכך כתב: מנהג הכפרות שעושים בערבי יום הכיפורים, מצאתיו מנהג פשוט בעירנו, עם עוד דברים שנראו בעיני שהם כדרכי האמורי. והרחקתי מנהג זה הרבה, וציוותי לבטלו, ובחסד עליון נשמעו דברי, ולא נשאר מכל זה וכיוצא בו בעירנו מאומה. ועל פי הרשב"א גם השולחן ערוך (או"ח תרה, א) פסק שאין לקיים את מנהג הכפרות. מכל מקום רבים נוהגים לקיימו, וכן כתב הרמ"א שכך נוהגים באשכנז ואין לשנות המנהג משום שהוא מנהג ותיקין. וגם האר"י הקדוש קיים מנהג הכפרות.

ורבים נוהגים כיום לקיים את מנהג הכפרות על ידי צדקה בשווי של תרנגול על כל אחד מבני המשפחה, שבאופן זה יוצאים במידת מה ידי שתי הדעות, שנותנים צדקה כנגד שווי תרנגול, ומנגד אין חשש דרכי האמורי אלא רק תוספת צדקה לקראת היום הקדוש.
================
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר- ברכה שבשומרון.