ייכנס להיסטוריה הפלסטינית היום שבו העניק להם ראש ממשלת ישראל מדינה: היה זה בנאום, עליו יוכל אריאל שרון לומר: בלטרון יסדתי את מדינת הפלסטינים. אנחנו נותנים לפלסטינים מה שלא נתנו להם התורכים ומה שלא נתנו להם האנגלים אפשרות להקים מדינה!, כה אמר ראש הליכוד, ראש "המחנה הלאומי", מנהיג הימין. עד שאדם נאלץ לשאול את עצמו : אם זה ימין מי צריך שמאל?
היום הזה הוא אכן גם יום חג ל"מצפן" ולמרץ. מפלגתו של זאב ז'בוטינסקי, מפלגת שתי גדות לירדן, עברה שמד אידיאולוגי, מקימה בלב א"י המערבית מדינה ערבית.
היש ניצחון גדול מזה?
אמש, בערוץ הראשון של הטלוויזיה, הציג עמנואל הלפרין לשר עוזי לנדאו שאלה: אתה מתנגד נמרצות לפגישת פרס את ערפאת , אך זו רק שאלה טכנית. מה אתה עושה עם הדבר המהותי הזה הקמת מדינה פלסטינית ע"י שרון? השר לנדאו השיב, שבמצע הליכוד נאמר במפורש: לא תקום יישות מדינית אחרת בין הים לירדן זולת מדינת ישראל.
ואכן, מניין לוקח לו ראש מפלגה וראש ממשלה סמכות דיקטטורית כזו, לעשות מעשה מרחיק לכת כל כך ללא דיון והחלטה במוסדות מפלגתו ובכנסת ישראל?!
די לקרוא את מה שאמרו בשעתו -רבין ופרס בעצמם על האיום הקיומי שעצם קיומה של מדינה פלסטינית מאיים על מדינת ישראל, כדי להבין עד כמה מרחיקת לכת ההצהרה הזאת שנעשתה ע"י שרון מבלי לשאול איש, ללא דיון והחלטה בשום פורום.
זה מעשה הפקרות, אשר הוא גופו די בו כדי לחייב את הדחתו.
שלא לדבר על הבגידה הרעיונית. מפני שהקו המפריד בין ימין לשמאל עובר בדיוק כאן, במדינה הפלסטינית. מי שמצדד במדינה פלסטינית בבית אל, שילה, חברון, בית לחם ויריחו שייך למחנה הלאומי כמו שמאמין בישו הנוצרי יכול להיות יהודי.
עכשיו שהשריפה אחזה בארבע פינת הבית הלאומי, נותר לראות מי יחוש לכבותה. האם תקום סערה בליכוד? האם ידרוש מישהו כינוס מיידי של המרכז לכפות על ראש הליכוד לבטל את הכרזתו או להתפטר? האם יצאו לציבור, מיד, כל שרי וחכ"י הליכוד ויזדהו היכן הם עומדים? ואם לא חצו את הקו ביחד עם שרון, איך ימשיכו עכשיו אתו את הדרך המוליכה לאובדן א"י ההיסטורית והחלום הציוני כולו?
מפני ששר בממשלה נושא באחריות משותפת לכל מעשי הממשלה ועל כן, מעכשיו כל אחד משרי הליכוד שותף להקמת המדינה הפלסטינית. ולא עוד, אלא ששרי יתר המפלגות, האיחוד הלאומי למשל, שותפים גם הם לאחריות הזאת. האם יתבעו החלטה מפורשת של הממשלה שאין ולא תהיה מדינה פלסטינית, ואם לא כן יפרשו? המנהיגים המועמדים לראשות הליכוד והממשלה בעתיד, ובראשם בנימין נתניהו, סילוון שלום ולימור ליבנת אינם יכולים לשתוק עכשיו, מפני ששתיקתם תתפרש כהודאה. הם חייבים לקום ולהזדהות, היכן הם עומדים בפרשת הדרכים ההיסטורית הזאת. ומי מהם שנשאר נאמן למצע הליכוד, חייב להיכנס מיד למערכה מפלגתית ומדינית שתאלץ את שרון לחזור בו פומבית, או להתפטר ולגרום לבחירה מחודשת של ראש המפלגה ואולי גם בחירות כלליות.
לא לחינם כרך שרון את הפגישה ערפאת-פרס עם המדינה הפלשתינית, כי המפגש הזה הוא קצה החוט להעמדת רכבת אוסלו בחזרה על הפסים, קצה החוט של מדינת פלסטין. ערפאת יחליף לשעה את המסיכה הזועמת והרוצחת במסכה מחייכת ומחבקת, וזה תפקידו של מסמך טנט: משמרות משותפים, מפגשים בטחונים בכל הדרגות, יצירת אשליה של שקט ושלווה. המתים הלא אינם יכולים לדבר..
אך נייר טנט הוא רק הגשר אל דו"ח מיטצ'ל המסמך הממאיר ביותר מאז הסכם אוסלו, המסמך שתפקידו להחיות את אוסלו: "פעימת" מוות שלישית לעוד חלקי מולדת, הקפאה מוחלטת של ההתנחלות היהודית ביש"ע, משא ומתן לקראת מדינה. ואל תשלו את עצמכם: ידו של שרון לא תרעד, כפי שלא רעדה כאשר הרס את ימית, ונא לזכור, שהאיש היחיד, אליו טלפן בגין מתוך ההסגר של קמפ דיוויד הראשון, היה אריק שרון. רק לאחר ששרון נתן את האור הירוק, חתם בגין על החזרת כל סיני ועל כינון האוטונומיה שהובילה למדינה הפלסטינית.
לימים, התנצל שרון, הכה על חטא והודה ששגה וחטא, והנה חזר לסורו !
ובל נשלה את עצמנו: גם הבולדוזרים ו"מנופי אבי" שהרסו את ההתיישבות היהודית בסיני ישובו חלילה, אם לא נקום מיד ונעמוד בפרץ. רענן גיסין, דוברו הנאמן של שרון, כבר הודה ששרון עתיד לעקור התנחלויות, וזה דבר הלמד מעצם עניינה של המדינה הפלסטינית: שטח רצוף ונקי מיהודים. ובעצם, מי צריך פינוי בכוח? די בכך, שפשוט ישאירו אותנו נטושים בלב מדינת המחבלים, או תלויים על חוט של כביש אחד, ותכניתו השטנית של פרס תתגשם: הם ילכו לבד !
פגישת פרס-ערפאת היא הפתיחה של מאמץ מדיני שלם, תכנית חדשה שהאמריקנים והאירופים מבקשים לכוף עלינו עכשיו, בצל הטרגדיה בניו יורק, בחיפוי "המלחמה הגלובלית בטרור", כביכול. אנחנו מיועדים להיות השה לעולה, ולצורך זה באים הנה שרי החוץ של צרפת ובריטניה, ושר החוץ הבריטי בפירוש מאשים אותנו באסון הזה, ואמריקה מפעילה לחץ להדביק את הקואליציה עם הערבים בדם שלנו. הטרור נגדנו יקבל הכשר, כדי להקל על המלחמה נגד הטרור האחר.
בשעת מבחן עליונה כזו, מנהיג היה צריך לגייס את כל כוחות האומה כדי לעמוד בשער, אך הוא פותח להם את השער מבפנים: הלחץ שלכם לשם מה? מדינה לערפאת? קחו מדינה!
ניתן כמובן לשאול הרבה שאלות. למשל, איך אתה, שרון, נותן לבן-לאדן מדינה? אמריקה נותנת לבן- לאדן שלה מדינה?
ומה תועיל היום אפילו הפלת ערפאת? אזי יתן שרון את הארץ לג'בריל רג'וב, ואם יתן למישהו שאיננו מחבל, הלא גם אז אנחנו נאבד את מולדתנו. והשאלה, הזועקת לשמים, לשם מה היו כל הקורבנות והטרגדיות הנוראות? לשם מה נשפך כל הדם הזה?
הצירוף פרס-שרון הוא קטלני . פרס הוא מכונית שחרטומה מופנה ישר לתהום, ושרון הוא מנוע רב-כח המורכב בתוכה. הפופולריות של שרון אמורה להעביר בעם את תכניות החורבן וההרס, שהעם בשום אופן לא היה מקבל מידי פרס.
כבר אמרתי פה פעם, שתחת לחץ של מעצמת-על אין למדינה קטנה דרך להינצל אלא ע"י החלפה תכופה של ממשלותיה. ברגע שהלחץ נעשה קריטי נופלת הממשלה, ומתחילים מחדש.
היום הגיע הזמן להפיל את ממשלת פרס-שרון.
================
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.
היום הזה הוא אכן גם יום חג ל"מצפן" ולמרץ. מפלגתו של זאב ז'בוטינסקי, מפלגת שתי גדות לירדן, עברה שמד אידיאולוגי, מקימה בלב א"י המערבית מדינה ערבית.
היש ניצחון גדול מזה?
אמש, בערוץ הראשון של הטלוויזיה, הציג עמנואל הלפרין לשר עוזי לנדאו שאלה: אתה מתנגד נמרצות לפגישת פרס את ערפאת , אך זו רק שאלה טכנית. מה אתה עושה עם הדבר המהותי הזה הקמת מדינה פלסטינית ע"י שרון? השר לנדאו השיב, שבמצע הליכוד נאמר במפורש: לא תקום יישות מדינית אחרת בין הים לירדן זולת מדינת ישראל.
ואכן, מניין לוקח לו ראש מפלגה וראש ממשלה סמכות דיקטטורית כזו, לעשות מעשה מרחיק לכת כל כך ללא דיון והחלטה במוסדות מפלגתו ובכנסת ישראל?!
די לקרוא את מה שאמרו בשעתו -רבין ופרס בעצמם על האיום הקיומי שעצם קיומה של מדינה פלסטינית מאיים על מדינת ישראל, כדי להבין עד כמה מרחיקת לכת ההצהרה הזאת שנעשתה ע"י שרון מבלי לשאול איש, ללא דיון והחלטה בשום פורום.
זה מעשה הפקרות, אשר הוא גופו די בו כדי לחייב את הדחתו.
שלא לדבר על הבגידה הרעיונית. מפני שהקו המפריד בין ימין לשמאל עובר בדיוק כאן, במדינה הפלסטינית. מי שמצדד במדינה פלסטינית בבית אל, שילה, חברון, בית לחם ויריחו שייך למחנה הלאומי כמו שמאמין בישו הנוצרי יכול להיות יהודי.
עכשיו שהשריפה אחזה בארבע פינת הבית הלאומי, נותר לראות מי יחוש לכבותה. האם תקום סערה בליכוד? האם ידרוש מישהו כינוס מיידי של המרכז לכפות על ראש הליכוד לבטל את הכרזתו או להתפטר? האם יצאו לציבור, מיד, כל שרי וחכ"י הליכוד ויזדהו היכן הם עומדים? ואם לא חצו את הקו ביחד עם שרון, איך ימשיכו עכשיו אתו את הדרך המוליכה לאובדן א"י ההיסטורית והחלום הציוני כולו?
מפני ששר בממשלה נושא באחריות משותפת לכל מעשי הממשלה ועל כן, מעכשיו כל אחד משרי הליכוד שותף להקמת המדינה הפלסטינית. ולא עוד, אלא ששרי יתר המפלגות, האיחוד הלאומי למשל, שותפים גם הם לאחריות הזאת. האם יתבעו החלטה מפורשת של הממשלה שאין ולא תהיה מדינה פלסטינית, ואם לא כן יפרשו? המנהיגים המועמדים לראשות הליכוד והממשלה בעתיד, ובראשם בנימין נתניהו, סילוון שלום ולימור ליבנת אינם יכולים לשתוק עכשיו, מפני ששתיקתם תתפרש כהודאה. הם חייבים לקום ולהזדהות, היכן הם עומדים בפרשת הדרכים ההיסטורית הזאת. ומי מהם שנשאר נאמן למצע הליכוד, חייב להיכנס מיד למערכה מפלגתית ומדינית שתאלץ את שרון לחזור בו פומבית, או להתפטר ולגרום לבחירה מחודשת של ראש המפלגה ואולי גם בחירות כלליות.
לא לחינם כרך שרון את הפגישה ערפאת-פרס עם המדינה הפלשתינית, כי המפגש הזה הוא קצה החוט להעמדת רכבת אוסלו בחזרה על הפסים, קצה החוט של מדינת פלסטין. ערפאת יחליף לשעה את המסיכה הזועמת והרוצחת במסכה מחייכת ומחבקת, וזה תפקידו של מסמך טנט: משמרות משותפים, מפגשים בטחונים בכל הדרגות, יצירת אשליה של שקט ושלווה. המתים הלא אינם יכולים לדבר..
אך נייר טנט הוא רק הגשר אל דו"ח מיטצ'ל המסמך הממאיר ביותר מאז הסכם אוסלו, המסמך שתפקידו להחיות את אוסלו: "פעימת" מוות שלישית לעוד חלקי מולדת, הקפאה מוחלטת של ההתנחלות היהודית ביש"ע, משא ומתן לקראת מדינה. ואל תשלו את עצמכם: ידו של שרון לא תרעד, כפי שלא רעדה כאשר הרס את ימית, ונא לזכור, שהאיש היחיד, אליו טלפן בגין מתוך ההסגר של קמפ דיוויד הראשון, היה אריק שרון. רק לאחר ששרון נתן את האור הירוק, חתם בגין על החזרת כל סיני ועל כינון האוטונומיה שהובילה למדינה הפלסטינית.
לימים, התנצל שרון, הכה על חטא והודה ששגה וחטא, והנה חזר לסורו !
ובל נשלה את עצמנו: גם הבולדוזרים ו"מנופי אבי" שהרסו את ההתיישבות היהודית בסיני ישובו חלילה, אם לא נקום מיד ונעמוד בפרץ. רענן גיסין, דוברו הנאמן של שרון, כבר הודה ששרון עתיד לעקור התנחלויות, וזה דבר הלמד מעצם עניינה של המדינה הפלסטינית: שטח רצוף ונקי מיהודים. ובעצם, מי צריך פינוי בכוח? די בכך, שפשוט ישאירו אותנו נטושים בלב מדינת המחבלים, או תלויים על חוט של כביש אחד, ותכניתו השטנית של פרס תתגשם: הם ילכו לבד !
פגישת פרס-ערפאת היא הפתיחה של מאמץ מדיני שלם, תכנית חדשה שהאמריקנים והאירופים מבקשים לכוף עלינו עכשיו, בצל הטרגדיה בניו יורק, בחיפוי "המלחמה הגלובלית בטרור", כביכול. אנחנו מיועדים להיות השה לעולה, ולצורך זה באים הנה שרי החוץ של צרפת ובריטניה, ושר החוץ הבריטי בפירוש מאשים אותנו באסון הזה, ואמריקה מפעילה לחץ להדביק את הקואליציה עם הערבים בדם שלנו. הטרור נגדנו יקבל הכשר, כדי להקל על המלחמה נגד הטרור האחר.
בשעת מבחן עליונה כזו, מנהיג היה צריך לגייס את כל כוחות האומה כדי לעמוד בשער, אך הוא פותח להם את השער מבפנים: הלחץ שלכם לשם מה? מדינה לערפאת? קחו מדינה!
ניתן כמובן לשאול הרבה שאלות. למשל, איך אתה, שרון, נותן לבן-לאדן מדינה? אמריקה נותנת לבן- לאדן שלה מדינה?
ומה תועיל היום אפילו הפלת ערפאת? אזי יתן שרון את הארץ לג'בריל רג'וב, ואם יתן למישהו שאיננו מחבל, הלא גם אז אנחנו נאבד את מולדתנו. והשאלה, הזועקת לשמים, לשם מה היו כל הקורבנות והטרגדיות הנוראות? לשם מה נשפך כל הדם הזה?
הצירוף פרס-שרון הוא קטלני . פרס הוא מכונית שחרטומה מופנה ישר לתהום, ושרון הוא מנוע רב-כח המורכב בתוכה. הפופולריות של שרון אמורה להעביר בעם את תכניות החורבן וההרס, שהעם בשום אופן לא היה מקבל מידי פרס.
כבר אמרתי פה פעם, שתחת לחץ של מעצמת-על אין למדינה קטנה דרך להינצל אלא ע"י החלפה תכופה של ממשלותיה. ברגע שהלחץ נעשה קריטי נופלת הממשלה, ומתחילים מחדש.
היום הגיע הזמן להפיל את ממשלת פרס-שרון.
================
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.