הרב שמואל בנימין הרלינג, זכר צדיק לברכה, ה' יקום דמו היה דמות פלאית שנסתלקה מאתנו לפני כשנה; צנוע ועניו, לומד תורה ומלמדה, נותן יד ועצה טובה, אוהב ישראל וארץ ישראל. נספר כאן מעט מזעיר על אישיותו כפי שנשקפה לעיני אנשי הישובים ליד שכם, אשר כמה מהם נהגו לכנותו (שלא בפניו) "ר' בנימין הצדיק".
רבים מן הנוסעים בכבישי השומרון זכו להכיר את דמותו הגבוהה והצנומה של ר' בנימין. שנים רבות היה נוסע הלוך וחזור, יום יום, מקדומים לאלון-מורה, ללמד תורה ויראת שמים. על אף ההפצרות הרבות, סרב ר' בנימין להשתמש בהסעה מיוחדת, והיה נוסע באוטובוסים וב"טרמפים", כשבין-לבין הוא ממתין בצמתים, על כתפו ה"עוזי", בידו תיק הספרים, ובפיו דבר-תורה או ניגון חסידי. כשמואל הנביא, שלא נהנה משל אחרים, הקפיד מאוד ר' שמואל בנימין שלא להשתמש בכתרה של תורה ולא לקבל טובת-הנאה מאדם. אם יאמר הנהג "להקפיץ" אותו במיוחד למחוז חפצו, יסרב ר' בנימין בעקשנות, וכמעט יקפוץ מן הרכב...
פרשה מיוחדת היא הקשר של ר' בנימין לישוב איתמר. בכל שבוע, היה מגיע לגבעות שאליהן התפשט הישוב ומקפיד להשתתף בגופו בבנין הארץ ממש, כשהוא מניף את המעדר ברצינות וביסודיות. ימים וגם לילות עשה ר' בנימין עם חלוצי הגבעות, עובד ושומר, מלמד ומעודד, ובלשונם: "ר' בנימין היה הרוח שלנו".
ואל קבר יוסף והעיר שכם נקשר ר' בנימין בחייו ובמותו. ר' בנימין כאב מאוד את חילול ה' ואת שפיכת דם ישראל, ולאחר הפקרת קבר יוסף והרצחו של ר' הלל ליברמן, בתחילת השנה הקודמת, היה נסער בצורה יוצאת-דופן, שלא כאופיו השקול. בניחום אבלים אצל משפחת ליברמן, אמר ר' בנימין: "כעת צריך להקים ישיבה בהר עיבל"! ואכן, בחג הסוכות, ביום האושפיזין של יוסף הצדיק, נערך ביזמתו של ר' בנימין טיול להר עיבל, תחת הכותרת "עצרת שבועת אמונים ליוסף", ובאירוע זה ראה ר' בנימין מעין סיור מקדים לאחיזה יהודית במקום. כשהגיעו המשתתפים למצפה מעל קבר יוסף, קרא ר' בנימין בהתלהבות קודש את המזמור: "למנצח אל שושנים.. רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף.. ולכה לישועתה לנו", ודיבר על ההליכה לישועה.
בהמשך, התקרבו המטיילים מעט יותר להשקיף על שכם, ואז נפתחה עליהם אש אויב ערבית. ר' בנימין כחייל ותיק שלחם בכמה ממלחמות ישראל תפס מחסה והחל להשיב אש בנשק שברשותו (עוזי מול רובי צלפים ערבים). גם בשלב זה, כשכל המטיילים מרותקים למקומם, המשיך ר' בנימין לשיר בקול ולעודד את חבריו. בשלב מסוים, נפסקה שירתו של ר' בנימין כשכדור ערבי פגע בו. נשמתו של בנימין יצאה בהשקיפו על קבר יוסף אחיו.
אך דמו של ר' בנימין מכתים גם את ידיהם של כמה מראשי המדינה והצבא (ולא רק אלו שנתנו את הנשק לערבים). כשהתחיל הירי, יצר אחד המשתתפים קשר עם מפקד האזור ודיווח לו שערבים, וביניהם "שוטרים פלשתינים" יורים עליהם. תשובתו של המפקד היתה: "תגיד לחיילים שאיתך שלא יעזו לראות על שוטרים במדים". ואת מקומם של החיילים בקו-הראשון תפס מיד ר' בנימין! ההוראה הבאה של המפקד היתה: "תנסו לחלץ את עצמכם. אני אנסה בשעה הקרובה לתאם עם הרשות הפלשתינית את החילוץ". נזכיר כי אך שבועיים קודם לכן דימם למוות בקבר יוסף חייל צה"ל מדחת יוסף שלא חולץ מסיבות דומות.
מאוחר יותר, כשמרבית הקבוצה ביניהם ר' בנימין ופצועים נוספים, נשים וילדים רכים עדיין שוכבים תחת האש, הופיעו שני מסוקי קרב. לפי פקודה, נמנעו המסוקים מלירות אל שורת הבתים ממנה נורתה האש אל היהודים, וירו רק לשטחים ריקים. רק עם חשכה, כשפחתה האש הערבית, חולצו המטיילים, ועמם גופו הטהור של ר' בנימין. הדברים נכתבים כאן בכדי ללמוד לקח לעתיד, ולקרוא לכל בעל-תפקיד לא להיות שותף לפשעים כאלה. פרטי הארוע במלואם נמצאים ב"ארכיון שכם" (9978220-02).
אמונתו, תורתו ושירתו של ר' בנימין ממשיכים להדהד באזני מכריו הרבים. ה' יקום דמו.
===================================================================
המאמר לקוח מעלון "להבה" שיוצא לאור ע"י ישיבת "עוד יוסף חי", קבר יוסף הצדיק.
קישור לאתר אלון מורה על הרב בנימין הרלינג ז"ל
רבים מן הנוסעים בכבישי השומרון זכו להכיר את דמותו הגבוהה והצנומה של ר' בנימין. שנים רבות היה נוסע הלוך וחזור, יום יום, מקדומים לאלון-מורה, ללמד תורה ויראת שמים. על אף ההפצרות הרבות, סרב ר' בנימין להשתמש בהסעה מיוחדת, והיה נוסע באוטובוסים וב"טרמפים", כשבין-לבין הוא ממתין בצמתים, על כתפו ה"עוזי", בידו תיק הספרים, ובפיו דבר-תורה או ניגון חסידי. כשמואל הנביא, שלא נהנה משל אחרים, הקפיד מאוד ר' שמואל בנימין שלא להשתמש בכתרה של תורה ולא לקבל טובת-הנאה מאדם. אם יאמר הנהג "להקפיץ" אותו במיוחד למחוז חפצו, יסרב ר' בנימין בעקשנות, וכמעט יקפוץ מן הרכב...
פרשה מיוחדת היא הקשר של ר' בנימין לישוב איתמר. בכל שבוע, היה מגיע לגבעות שאליהן התפשט הישוב ומקפיד להשתתף בגופו בבנין הארץ ממש, כשהוא מניף את המעדר ברצינות וביסודיות. ימים וגם לילות עשה ר' בנימין עם חלוצי הגבעות, עובד ושומר, מלמד ומעודד, ובלשונם: "ר' בנימין היה הרוח שלנו".
ואל קבר יוסף והעיר שכם נקשר ר' בנימין בחייו ובמותו. ר' בנימין כאב מאוד את חילול ה' ואת שפיכת דם ישראל, ולאחר הפקרת קבר יוסף והרצחו של ר' הלל ליברמן, בתחילת השנה הקודמת, היה נסער בצורה יוצאת-דופן, שלא כאופיו השקול. בניחום אבלים אצל משפחת ליברמן, אמר ר' בנימין: "כעת צריך להקים ישיבה בהר עיבל"! ואכן, בחג הסוכות, ביום האושפיזין של יוסף הצדיק, נערך ביזמתו של ר' בנימין טיול להר עיבל, תחת הכותרת "עצרת שבועת אמונים ליוסף", ובאירוע זה ראה ר' בנימין מעין סיור מקדים לאחיזה יהודית במקום. כשהגיעו המשתתפים למצפה מעל קבר יוסף, קרא ר' בנימין בהתלהבות קודש את המזמור: "למנצח אל שושנים.. רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף.. ולכה לישועתה לנו", ודיבר על ההליכה לישועה.
בהמשך, התקרבו המטיילים מעט יותר להשקיף על שכם, ואז נפתחה עליהם אש אויב ערבית. ר' בנימין כחייל ותיק שלחם בכמה ממלחמות ישראל תפס מחסה והחל להשיב אש בנשק שברשותו (עוזי מול רובי צלפים ערבים). גם בשלב זה, כשכל המטיילים מרותקים למקומם, המשיך ר' בנימין לשיר בקול ולעודד את חבריו. בשלב מסוים, נפסקה שירתו של ר' בנימין כשכדור ערבי פגע בו. נשמתו של בנימין יצאה בהשקיפו על קבר יוסף אחיו.
אך דמו של ר' בנימין מכתים גם את ידיהם של כמה מראשי המדינה והצבא (ולא רק אלו שנתנו את הנשק לערבים). כשהתחיל הירי, יצר אחד המשתתפים קשר עם מפקד האזור ודיווח לו שערבים, וביניהם "שוטרים פלשתינים" יורים עליהם. תשובתו של המפקד היתה: "תגיד לחיילים שאיתך שלא יעזו לראות על שוטרים במדים". ואת מקומם של החיילים בקו-הראשון תפס מיד ר' בנימין! ההוראה הבאה של המפקד היתה: "תנסו לחלץ את עצמכם. אני אנסה בשעה הקרובה לתאם עם הרשות הפלשתינית את החילוץ". נזכיר כי אך שבועיים קודם לכן דימם למוות בקבר יוסף חייל צה"ל מדחת יוסף שלא חולץ מסיבות דומות.
מאוחר יותר, כשמרבית הקבוצה ביניהם ר' בנימין ופצועים נוספים, נשים וילדים רכים עדיין שוכבים תחת האש, הופיעו שני מסוקי קרב. לפי פקודה, נמנעו המסוקים מלירות אל שורת הבתים ממנה נורתה האש אל היהודים, וירו רק לשטחים ריקים. רק עם חשכה, כשפחתה האש הערבית, חולצו המטיילים, ועמם גופו הטהור של ר' בנימין. הדברים נכתבים כאן בכדי ללמוד לקח לעתיד, ולקרוא לכל בעל-תפקיד לא להיות שותף לפשעים כאלה. פרטי הארוע במלואם נמצאים ב"ארכיון שכם" (9978220-02).
אמונתו, תורתו ושירתו של ר' בנימין ממשיכים להדהד באזני מכריו הרבים. ה' יקום דמו.
===================================================================
המאמר לקוח מעלון "להבה" שיוצא לאור ע"י ישיבת "עוד יוסף חי", קבר יוסף הצדיק.
קישור לאתר אלון מורה על הרב בנימין הרלינג ז"ל