לקראת הפעילות הצפויה של ארה"ב באפגניסטן ויתר הממשל האמריקני ,למעשה ,על הרכבת קואליציה עולמית נגד הטרור. ארה"ב הבינה, מה שידעה תמיד, שהטרור העולמי הוא ברובו אסלאמי וקנאי , ושאי אפשר לנהל מלחמה רחבה בטרור העולמי מבלי שהדבר יתפרש כמלחמה באיסלאם עצמו, שמדינות רבות בעולם מפחדות מהאיסלאם הקנאי, חיות באיזון שברירי אתו או אפילו מעונינות בקיומו.
פקיסטן, מדינת מפתח בשלב הזה של העימות, מעודדת קבוצות מוסלמיות קנאיות שהתאמנו אצל בין לאדן באפגניסטן, לבצע טרור רצחני בקשמיר נגד ממשלת הודו וההודים בכלל. איראן נותנת חסות לחיזבאללה ולקבוצה של ארגוני טרור פלשתינים כחמאס והג'יהאד. סוריה מעניקה חסות לארגוני החזיתות "הדמוקרטיות" הפלשתיניות . סוכני מודיעין לוביים עומדים למשפט בהולנד על פיצוץ מטוס נוסעים מעל לוקרבי בסקוטלנד ב-88'. משפחת בין לאדן הענפה בסעודיה קרובה למשפחת המלוכה והשלטונות בסעודיה, והם כבר שיבשו כל חקירה שעשויה לחשוף את המשפחה. אכן מלחמה מוחלטת בטרור עשויה להתגלגל למלחמה מוחלטת בערבים ובאיסלאם, ולכך אף מדינה ערבית ומוסלמית לא יכולה לתת יד.
חלק ממדינות אירופה ובראשן צרפת, אינן מוכנות לתת גיבוי אוטומטי לארה"ב, שלדעתן פועלת מתוך אינטרס אמריקאי צר, ודורשות שהמאבק יעשה בחסות האו"ם. אלא שבאו"ם יש רוב למדינות המוסלמיות והערביות. נדמה שקואליציה מגובשת למלחמה בטרור היא, כנראה, אוטופיה. יש מדינות שתומכות בעיקר בהצהרות כגון ירדן, סוריה, לוב וסודן. אחרות נותנות סיוע מודיעני מאחורי הקלעים כגון סעודיה ומצרים. מדינות נוספות מוכנות להעניק זכות שימוש בבסיסים תמורת סיוע כלכלי נדיב כגון אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. איראן, אויבת לטליבאן שנים רבות, שמחה על ההזדמנות לחסל את המשטר הטליבאני.
ארה"ב אימצה לעצמה, נוכח הקשיים, מדיניות לחימה מדורגת וטיפול בארגוני הטרור, לא בכולם ביחד ובמקביל, אלא בכל אחד לחוד. מסתמן שהטיפול יהיה בסדר החשיבות ודרגת האיום שכל ארגון מהווה קודם כל לארה"ב, לאחר מכן לשלום העולם ולבסוף ליציבות האזורית. היום תור הטליבאן, בעתיד תור החיזבאללה ולבסוף גם תורו של הטרור הפלשתיני. לכל שלב תגבש לעצמה ארה"ב קואליציה לשעה שבה ישולבו אינטרסים מקומיים, כגון העוינות בין איראן לטליבאן ,סיוע כלכלי, לחצים מדיניים והכי חשוב, השלמה זמנית עם פעילותם של ארגונים שטרם הגיע המועד לטפל בהם. מין 'הפרד ומשול' בין האיסלאם, הערבים והטרור. על ידי צמצום המאבק לאויב זמני אחד, יש סיכוי שארה"ב תמנע מהעולם המוסלמי להתאחד נגדה ולהפוך את המאבק למלחמת דת .לכן המאבק המתמשך בטרור יהיה ארוך ומתסכל.
אכן לארה"ב אין קואליציה נגד טרור, אבל יהיו לה הרבה קואליציות לשעה, כל אחת נגד ארגון או סוג אחר של טרור, שייבנו בבוא הזמן ויהוו לבסוף את קואליציית הקואליציות. תפקידנו בישראל לתת סיוע מודיעיני ולוגיסטי מאחורי הקלעים. גם תור הטרור הפלשתיני יגיע לבסוף, ואין ספק שאנחנו נהיה מהמרוויחים הגדולים בסופה של הדרך.
פקיסטן, מדינת מפתח בשלב הזה של העימות, מעודדת קבוצות מוסלמיות קנאיות שהתאמנו אצל בין לאדן באפגניסטן, לבצע טרור רצחני בקשמיר נגד ממשלת הודו וההודים בכלל. איראן נותנת חסות לחיזבאללה ולקבוצה של ארגוני טרור פלשתינים כחמאס והג'יהאד. סוריה מעניקה חסות לארגוני החזיתות "הדמוקרטיות" הפלשתיניות . סוכני מודיעין לוביים עומדים למשפט בהולנד על פיצוץ מטוס נוסעים מעל לוקרבי בסקוטלנד ב-88'. משפחת בין לאדן הענפה בסעודיה קרובה למשפחת המלוכה והשלטונות בסעודיה, והם כבר שיבשו כל חקירה שעשויה לחשוף את המשפחה. אכן מלחמה מוחלטת בטרור עשויה להתגלגל למלחמה מוחלטת בערבים ובאיסלאם, ולכך אף מדינה ערבית ומוסלמית לא יכולה לתת יד.
חלק ממדינות אירופה ובראשן צרפת, אינן מוכנות לתת גיבוי אוטומטי לארה"ב, שלדעתן פועלת מתוך אינטרס אמריקאי צר, ודורשות שהמאבק יעשה בחסות האו"ם. אלא שבאו"ם יש רוב למדינות המוסלמיות והערביות. נדמה שקואליציה מגובשת למלחמה בטרור היא, כנראה, אוטופיה. יש מדינות שתומכות בעיקר בהצהרות כגון ירדן, סוריה, לוב וסודן. אחרות נותנות סיוע מודיעני מאחורי הקלעים כגון סעודיה ומצרים. מדינות נוספות מוכנות להעניק זכות שימוש בבסיסים תמורת סיוע כלכלי נדיב כגון אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. איראן, אויבת לטליבאן שנים רבות, שמחה על ההזדמנות לחסל את המשטר הטליבאני.
ארה"ב אימצה לעצמה, נוכח הקשיים, מדיניות לחימה מדורגת וטיפול בארגוני הטרור, לא בכולם ביחד ובמקביל, אלא בכל אחד לחוד. מסתמן שהטיפול יהיה בסדר החשיבות ודרגת האיום שכל ארגון מהווה קודם כל לארה"ב, לאחר מכן לשלום העולם ולבסוף ליציבות האזורית. היום תור הטליבאן, בעתיד תור החיזבאללה ולבסוף גם תורו של הטרור הפלשתיני. לכל שלב תגבש לעצמה ארה"ב קואליציה לשעה שבה ישולבו אינטרסים מקומיים, כגון העוינות בין איראן לטליבאן ,סיוע כלכלי, לחצים מדיניים והכי חשוב, השלמה זמנית עם פעילותם של ארגונים שטרם הגיע המועד לטפל בהם. מין 'הפרד ומשול' בין האיסלאם, הערבים והטרור. על ידי צמצום המאבק לאויב זמני אחד, יש סיכוי שארה"ב תמנע מהעולם המוסלמי להתאחד נגדה ולהפוך את המאבק למלחמת דת .לכן המאבק המתמשך בטרור יהיה ארוך ומתסכל.
אכן לארה"ב אין קואליציה נגד טרור, אבל יהיו לה הרבה קואליציות לשעה, כל אחת נגד ארגון או סוג אחר של טרור, שייבנו בבוא הזמן ויהוו לבסוף את קואליציית הקואליציות. תפקידנו בישראל לתת סיוע מודיעיני ולוגיסטי מאחורי הקלעים. גם תור הטרור הפלשתיני יגיע לבסוף, ואין ספק שאנחנו נהיה מהמרוויחים הגדולים בסופה של הדרך.