אחד הנושאים החשובים שעמדו על הפרק בפגישת פרס עם ערפאת לפני שבוע וחצי, היה הנושא הכלכלי. פרס חשב שאם נשלם לפלסטינאים בכסף ובשוה כסף, הוא יצליח לקנות את ערפאת, הוא חשב ששוחד כספי הינו הפתרון לסכסוך הבלתי פתיר בינינו לפלסטינאים, לכן הציע פרס שחרור כספי המיסים המוקפאים באוצר, חידוש מעבר פועלים לעבודה בתחומי ישראל, הקלה במעברים השונים.
רק יצא פרס מהפגישה, והאירועים האלימים המשיכו ביתר עוז בכל הגזרות, כאילו לא התקימה פגישה וכאילו לא סוכם דבר.
במקום להתחנן וליפול לרגליו של ערפאת שיפסיק את הטירור, יש להבהיר לפלסטינאים שהטירור חייב להיפסק ומיד!! ולא, הם ישאו במחיר כבד וכואב, יש להביא לכך שיהיה זה ערפאת שיתחנן לפגישה עם פרס, יבקש הפסקת אש, יבקש שנתישב לנסח מסגרת לחיים הדדיים שקטים, עלינו להביא את ערפאת לכך שיחתום על כתב כניעה, ממש כך!! כי רק במצב כזה יש סיכוי לזכות בשקט ובהפסקה של פעילות הטירור, מי שחושב שיש דרך אחרת, אינו מבין מול איזה אויב אנחנו ניצבים.
אחד הכלים להביא לכך הינו הלחץ הכלכלי. אין זה מקרה שהממונה על המסחר והתעשיה של הרשות הפלסטינאית, דורש בכל הזדמנות שישראל תשחרר להם את כספי המיסים המוקפאים באוצר הישראלי.
בשבוע שעבר הבהיר השר סילבן שלום שהוא עומד להשתמש בכספים אלה, המגיעים היום לסכום העולה על 1.2 מליארד שקלים, למימון הנזק שניגרם לנו כתוצאה מהאינתיפאדה. התאחדות התעשיינים מצידה דורשת מהאוצר הישראלי שישלם לתאגידים ולאזרחים שלהם חייבים פלסטינאים כספים, כספים עבור סחורות ושירותים העולים על 200 מליון שקלים, יש לדעת ההתאחדות לשלם חובות אלה מהיתרות של המיסים המונחים באוצר הישראלי, ובבוא היום, אם וכאשר יחלו שיחות רציניות, יימסרו רשימות החובות לפלסטינאים, והם יוכלו, אם ירצו בכך, לגבות את החובות מהחייבים.
דרישה נוספת, כלכלית, המועלית חדשים לבקרים על ידי הפלסטינאים, תוך התעלמות מוחלטת מהפעילות הטררוריסטית שלהם עצמם, הינה הדרישה לאפשר לפועלים פלסטינאים להכנס לתחומי ישראל, כדי לעבוד. הדרישה מועלית בכל הזדמנות. והנה גם פרס מוכן היום לנקוב במספרים של פועלים פלסטינאים שיורשו להכנס לתחומי המדינה כדי לעבוד.
יש בינינו כאלה החושבים שיצירת מצב של נורמליזציה כלכלית תביא לרגיעה, הם משוכנעים שאם הפלסטינאים יהיו תלויים כלכלית בשוק הישראלי הם ישכחו מהאלימות, הם ייהפכו לכבשים ממושמעות.
ראוי להזכיר לכל אלה הסוברים כך, שהאינתיפאדה החלה כאשר 120 אלף פועלים פלסטינאים מצאו את פרנסתם בישראל, כאשר התקיימו יחסי מסחר פחות או יותר מסודרים בין המשקים הישראלי והפלסטינאי, אז מדוע היתה להם מוטיבציה להתחיל באינטיפאדה?
הסכם פאריס שהתבסס על הסכמי אוסלו, יצר מסגרת לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינאית, אנחנו התחייבנו לתת להם שירותים שונים, שירותי גבית מיסים, שירותי נמלי ים ואויר, התחייבנו לאפשר מעבר חופשי של בני אדם לצרכי עבודה ולצרכי תיירות, פתחנו להם את ה"מעברים הבטוחים".
מנסחי הסכם פאריס, התימרו לבנות מסגרת כלכלית המתאימה למדינות המקימות ביניהן יחסי שכנות ושלום, יחסי מסחר ותרבות פתוחים וחופשיים, ומה קרה לאחר חתימתו של ההסכם? הם הפרו את כל סעיפי ההסכם באופן מידי, ועתה, הם מנהלים משא הרג ורצח ללא הבחנה, וכך נמשכת אינטיפאדת אל אקצה יותר משנה.
הם החלו לתקוף אותנו, להרוג בנו, בכל הגזרות, הם ידעו שמדיניות פושעת זו תפגע בפרנסתם, ובכל זאת הם לא נמנעו מלעסוק בתטרור משום שהם זקוקים לפרנסה, הם לא נמנעו מלעסוק בטירור משום שהם זקוקים לשירותים אותם הובטח להעמיד לרשותם בתקופות רגיעה במסגרת הסכם פאריס
המסקנה מכל הדברים הינה, שלא שוחד כלכלי יביא לבנית יחסי שלום בינינו לבין הפלסטינאים, הם אינם רוצים שלום, רק לחץ פוליטי, צבאי וכלכלי משולבים, לחץ מסיבי ובלתי מתפשר עד שיבקשו הפלסטינאים לשבת ולדבר, ואז, ננהל מו"מ מנקודות פתיחה חדשות, נקודות פתיחה שיקחו בחשבון את המחיר ששילמנו עבור התמימות וההתממות של הפוליטיקאים שלנו. לא ננסה יותר לשלב את הכלכלות שלנו עם הפלסטינאית זו בזו, וגם אם הפוליטיקאים ירצו בכך, הציבור לא ישתף יותר פעולה.
==================
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין.
רק יצא פרס מהפגישה, והאירועים האלימים המשיכו ביתר עוז בכל הגזרות, כאילו לא התקימה פגישה וכאילו לא סוכם דבר.
במקום להתחנן וליפול לרגליו של ערפאת שיפסיק את הטירור, יש להבהיר לפלסטינאים שהטירור חייב להיפסק ומיד!! ולא, הם ישאו במחיר כבד וכואב, יש להביא לכך שיהיה זה ערפאת שיתחנן לפגישה עם פרס, יבקש הפסקת אש, יבקש שנתישב לנסח מסגרת לחיים הדדיים שקטים, עלינו להביא את ערפאת לכך שיחתום על כתב כניעה, ממש כך!! כי רק במצב כזה יש סיכוי לזכות בשקט ובהפסקה של פעילות הטירור, מי שחושב שיש דרך אחרת, אינו מבין מול איזה אויב אנחנו ניצבים.
אחד הכלים להביא לכך הינו הלחץ הכלכלי. אין זה מקרה שהממונה על המסחר והתעשיה של הרשות הפלסטינאית, דורש בכל הזדמנות שישראל תשחרר להם את כספי המיסים המוקפאים באוצר הישראלי.
בשבוע שעבר הבהיר השר סילבן שלום שהוא עומד להשתמש בכספים אלה, המגיעים היום לסכום העולה על 1.2 מליארד שקלים, למימון הנזק שניגרם לנו כתוצאה מהאינתיפאדה. התאחדות התעשיינים מצידה דורשת מהאוצר הישראלי שישלם לתאגידים ולאזרחים שלהם חייבים פלסטינאים כספים, כספים עבור סחורות ושירותים העולים על 200 מליון שקלים, יש לדעת ההתאחדות לשלם חובות אלה מהיתרות של המיסים המונחים באוצר הישראלי, ובבוא היום, אם וכאשר יחלו שיחות רציניות, יימסרו רשימות החובות לפלסטינאים, והם יוכלו, אם ירצו בכך, לגבות את החובות מהחייבים.
דרישה נוספת, כלכלית, המועלית חדשים לבקרים על ידי הפלסטינאים, תוך התעלמות מוחלטת מהפעילות הטררוריסטית שלהם עצמם, הינה הדרישה לאפשר לפועלים פלסטינאים להכנס לתחומי ישראל, כדי לעבוד. הדרישה מועלית בכל הזדמנות. והנה גם פרס מוכן היום לנקוב במספרים של פועלים פלסטינאים שיורשו להכנס לתחומי המדינה כדי לעבוד.
יש בינינו כאלה החושבים שיצירת מצב של נורמליזציה כלכלית תביא לרגיעה, הם משוכנעים שאם הפלסטינאים יהיו תלויים כלכלית בשוק הישראלי הם ישכחו מהאלימות, הם ייהפכו לכבשים ממושמעות.
ראוי להזכיר לכל אלה הסוברים כך, שהאינתיפאדה החלה כאשר 120 אלף פועלים פלסטינאים מצאו את פרנסתם בישראל, כאשר התקיימו יחסי מסחר פחות או יותר מסודרים בין המשקים הישראלי והפלסטינאי, אז מדוע היתה להם מוטיבציה להתחיל באינטיפאדה?
הסכם פאריס שהתבסס על הסכמי אוסלו, יצר מסגרת לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינאית, אנחנו התחייבנו לתת להם שירותים שונים, שירותי גבית מיסים, שירותי נמלי ים ואויר, התחייבנו לאפשר מעבר חופשי של בני אדם לצרכי עבודה ולצרכי תיירות, פתחנו להם את ה"מעברים הבטוחים".
מנסחי הסכם פאריס, התימרו לבנות מסגרת כלכלית המתאימה למדינות המקימות ביניהן יחסי שכנות ושלום, יחסי מסחר ותרבות פתוחים וחופשיים, ומה קרה לאחר חתימתו של ההסכם? הם הפרו את כל סעיפי ההסכם באופן מידי, ועתה, הם מנהלים משא הרג ורצח ללא הבחנה, וכך נמשכת אינטיפאדת אל אקצה יותר משנה.
הם החלו לתקוף אותנו, להרוג בנו, בכל הגזרות, הם ידעו שמדיניות פושעת זו תפגע בפרנסתם, ובכל זאת הם לא נמנעו מלעסוק בתטרור משום שהם זקוקים לפרנסה, הם לא נמנעו מלעסוק בטירור משום שהם זקוקים לשירותים אותם הובטח להעמיד לרשותם בתקופות רגיעה במסגרת הסכם פאריס
המסקנה מכל הדברים הינה, שלא שוחד כלכלי יביא לבנית יחסי שלום בינינו לבין הפלסטינאים, הם אינם רוצים שלום, רק לחץ פוליטי, צבאי וכלכלי משולבים, לחץ מסיבי ובלתי מתפשר עד שיבקשו הפלסטינאים לשבת ולדבר, ואז, ננהל מו"מ מנקודות פתיחה חדשות, נקודות פתיחה שיקחו בחשבון את המחיר ששילמנו עבור התמימות וההתממות של הפוליטיקאים שלנו. לא ננסה יותר לשלב את הכלכלות שלנו עם הפלסטינאית זו בזו, וגם אם הפוליטיקאים ירצו בכך, הציבור לא ישתף יותר פעולה.
==================
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין.