הראש היהודי מלא פטנטים. ממשלה שיותר גדולה מהכנסת, שני מנכ"לים למשרד קטן, שרים ללא תיק ליד תיקים שהשר שלהם עלום ועוד בדיחות שונות. והנה, לאחרונה נוספה תגלית חדשה ומהממת. שר ללא מדינה. כלומר, יש שר, עם מכונית ונהג צמוד. אפילו לשכה ואולי כמה לשכות. אלא שלא כל כך ברור את מי הוא מייצג. נכון, יש לו תואר מכובד וגם כרטיס חופשי חודשי במטוסי העולם. איש בעל ראיה מעבר ליום יום. אבל רק לשם. עולמנו הקטנטן אינו מטריד אותו.
עכשיו צפוי, למשל, שהוא גם יעשה שלום בין בוש לטרוריסט בין לאדן,(אולי, עוד פרס נובל לשלום), ובחזיונותיו יתכן שבנייני התאומים כלל לא קרסו. הם רק מושעים לזמן מה מהנוף. ובכל מקרה, אפשר תמיד לאמר שהיתה תאונה לא נהירה שנבעה מאי הבנות קלילות, בשפה, בסגנון, או במנטליות. פרטים שוליים. עניין של ניסוח. צריך להבין שבסופו של דבר השלום חשוב מכמה טונות של בטון ופלדה שמונחים בערימה במנהטן. האיש כבר הוכיח לא אחת, מבחינתו, שהמציאות העובדתית היא היא שטועה. הרעיון שהוא טווה, הוא האמיתי. הדימוי הוירטואלי פשוט נוח יותר.
למען האמת, זה דווקא נחמד איש כזה. וכך רק נותרת השאלה את מי הוא מייצג. מי מינה אותו או בחר בו להגיד את מה שהוא אומר. כי מר פה - הרס מצטייר כשר עצמאי לחלוטין. עושה את שברצונו, מדבר ככל העולה על רוחו ואינו חושב או מתחשב בתוצאות מעשיו. פגישתו האחרונה עם העורב, (הזרזיר אצל העורב) נעשתה בניגוד גמור לרצונם של רוב השרים (טוב, מי אומר שהרוב הוא רוב? זה קורה רק כשהרוב מחליט כרצוני, כמובן) בניגוד למדיניות הממשלה (הרוצח עראפאת הוא הבין לאדן שלנו) , בניגוד להגיון האנושי (עם מחבלים נפגשים בנסיבות שונות לחלוטין) ותוך חילול זכרם של הקורבנות שהאיש הזה אמור ליצג. אולי הוא מיצג את ועדת פרס נובל, אם כי הם טרם הכריזו על מדינה. אולי את הרוצח עראפאת, אבל, הוא איננו עו"ד, מה גם שהרוצח הזה התחייב (לפה הרס! ) לא לנהל מדיניות חוץ משלו. אז, את מי הוא מייצג?
עושה נסים
רופאי אליל יכולים ללמוד ממנו. בעבר הוא כבר החיה את מפקד ארגון הרוצחים. הרים אותו משפל המדרגה והפך אותו לדמות בינלאומית המתקבלת במדינות העולם. התמורה- יריקה בפרצוף- התקבלה בחיוך נעווה. שהרי מסכן הפרימיטיבי הזה. מרוב דכאון של הדיכוי הוא לא למד נימוסים. והנה, שוב. להטוטים שונים וחזרה על תרגיל ההחיאה.
עוד דוגמא. הנה, הודיעו לנו שהיה שקט מוחלט בכל יש"ע, ביום כיפור. ומיד השלימו שליד חיזמא נפתחה אש שלוש פעמים אל כוחות צה"ל. אז חיזמא זה באמת לא יש"ע, זו ירושלים. באותו יום גם נהרגו בתקריות חמישה ערבים, הודיעו. משמע השקט הוא שהרג אותם. אז , שוב, אסור לבלבל את שר החוץ עם עובדות. אמנם גם ראש הממשלה שותף בהטעיות הללו. אבל השר העצמאי הזה הוא שמוביל. הוא יילחם בצה"ל, במתנחלים, בעם ישראל. רק לא ביקיריו מהארגון לשחרור פלשטין , אז איזו מדינה הוא מייצג?
מצעד האיוולת
ספרה של ברברה טוכמן היה לאבן יסוד של מדינאים. הדגש הוא על מדינאים ולא על היסטוריונים. משום שעיקרו אמור ללמד את הלקחים לעתיד. איך לעשות שימוש מושכל במסקנות שלו ובעיקר לא לחזור על שגיאותיו הנוראיות. והנה המחקר שלה מצביע על ראשי מדינות ועל שרי צבא שכבר איבדו את יכולותיהם, המנטליות או ההגיוניות, והמשיכו לשמש בתפקידים בכירים בהם הובילו לאסונות לעמיהם שלהם. ונדמה שהגיע הזמן לדרוש הוכחות חד משמעיות שראשי המדינה שלנו מסוגלים לתפקד במלוא כישוריהם בהווה.
לא המצאתי את הגלגל. כבר היו לנו ראשי מדינה כאלה. והאופוזיציה דאז התלוננה קשות על שהסתירו את האמת מהעם. בעצם, היה זה תמיד השמאל שהתלונן תוך שהוא מחפה על תופעות כאלה בין יקיריו שלו. זכורה ההסתגרות של בגין ז"ל. ידועה ההתמוטטות של רבין ז"ל. והיו עוד שנחלשו גופנית ושכלית. ועם כל ההערכה לפועלם, פה מדובר בניהול מדינה ובאחריות לחיי אזרחיה. ומר פה- הרס מגלה סימפטומים שמחייבים דיווח ציבורי על ידי אנשים אחראים. ונא לא לעבור להתקפה. אם הכל בסדר, נקבל חיזוק ליכולותיו המדהימות. ואם לא ואם לא חברים יקרים, אתם תופסים את המשמעות? אכן, אנו שומעים וקוראים על כושרו הגופני המעולה, כשהוא משאיר אחריו את אנשי האבטחה שלו. יכולת העבודה שלו, הוסיפו, מותירה את עוזריו הצעירים כשהם ממוטטים. אז, אם כל הצעירים הללו הם באמת בעלי כושר כזה לקוי, ראוי להחליף אותם. ואם לא- הרי שנתגלה כאן מעיין הנעורים, ואפשר לחלץ את המדינה מבעיותיה התקציביות.
מכל מקום, הציבור ראוי לתשובה מהימנה. האם מי שמוביל אותו כשר לכך או שזו אינרציה הניזונה מהאינטרסנטים שלצידו. וכל מי שמסתיר מידע בנושא חיוני זה יצטרך לעמוד לפני משפט מצפונו, אם עדיין נותר לו כזה.
===============
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.
עכשיו צפוי, למשל, שהוא גם יעשה שלום בין בוש לטרוריסט בין לאדן,(אולי, עוד פרס נובל לשלום), ובחזיונותיו יתכן שבנייני התאומים כלל לא קרסו. הם רק מושעים לזמן מה מהנוף. ובכל מקרה, אפשר תמיד לאמר שהיתה תאונה לא נהירה שנבעה מאי הבנות קלילות, בשפה, בסגנון, או במנטליות. פרטים שוליים. עניין של ניסוח. צריך להבין שבסופו של דבר השלום חשוב מכמה טונות של בטון ופלדה שמונחים בערימה במנהטן. האיש כבר הוכיח לא אחת, מבחינתו, שהמציאות העובדתית היא היא שטועה. הרעיון שהוא טווה, הוא האמיתי. הדימוי הוירטואלי פשוט נוח יותר.
למען האמת, זה דווקא נחמד איש כזה. וכך רק נותרת השאלה את מי הוא מייצג. מי מינה אותו או בחר בו להגיד את מה שהוא אומר. כי מר פה - הרס מצטייר כשר עצמאי לחלוטין. עושה את שברצונו, מדבר ככל העולה על רוחו ואינו חושב או מתחשב בתוצאות מעשיו. פגישתו האחרונה עם העורב, (הזרזיר אצל העורב) נעשתה בניגוד גמור לרצונם של רוב השרים (טוב, מי אומר שהרוב הוא רוב? זה קורה רק כשהרוב מחליט כרצוני, כמובן) בניגוד למדיניות הממשלה (הרוצח עראפאת הוא הבין לאדן שלנו) , בניגוד להגיון האנושי (עם מחבלים נפגשים בנסיבות שונות לחלוטין) ותוך חילול זכרם של הקורבנות שהאיש הזה אמור ליצג. אולי הוא מיצג את ועדת פרס נובל, אם כי הם טרם הכריזו על מדינה. אולי את הרוצח עראפאת, אבל, הוא איננו עו"ד, מה גם שהרוצח הזה התחייב (לפה הרס! ) לא לנהל מדיניות חוץ משלו. אז, את מי הוא מייצג?
עושה נסים
רופאי אליל יכולים ללמוד ממנו. בעבר הוא כבר החיה את מפקד ארגון הרוצחים. הרים אותו משפל המדרגה והפך אותו לדמות בינלאומית המתקבלת במדינות העולם. התמורה- יריקה בפרצוף- התקבלה בחיוך נעווה. שהרי מסכן הפרימיטיבי הזה. מרוב דכאון של הדיכוי הוא לא למד נימוסים. והנה, שוב. להטוטים שונים וחזרה על תרגיל ההחיאה.
עוד דוגמא. הנה, הודיעו לנו שהיה שקט מוחלט בכל יש"ע, ביום כיפור. ומיד השלימו שליד חיזמא נפתחה אש שלוש פעמים אל כוחות צה"ל. אז חיזמא זה באמת לא יש"ע, זו ירושלים. באותו יום גם נהרגו בתקריות חמישה ערבים, הודיעו. משמע השקט הוא שהרג אותם. אז , שוב, אסור לבלבל את שר החוץ עם עובדות. אמנם גם ראש הממשלה שותף בהטעיות הללו. אבל השר העצמאי הזה הוא שמוביל. הוא יילחם בצה"ל, במתנחלים, בעם ישראל. רק לא ביקיריו מהארגון לשחרור פלשטין , אז איזו מדינה הוא מייצג?
מצעד האיוולת
ספרה של ברברה טוכמן היה לאבן יסוד של מדינאים. הדגש הוא על מדינאים ולא על היסטוריונים. משום שעיקרו אמור ללמד את הלקחים לעתיד. איך לעשות שימוש מושכל במסקנות שלו ובעיקר לא לחזור על שגיאותיו הנוראיות. והנה המחקר שלה מצביע על ראשי מדינות ועל שרי צבא שכבר איבדו את יכולותיהם, המנטליות או ההגיוניות, והמשיכו לשמש בתפקידים בכירים בהם הובילו לאסונות לעמיהם שלהם. ונדמה שהגיע הזמן לדרוש הוכחות חד משמעיות שראשי המדינה שלנו מסוגלים לתפקד במלוא כישוריהם בהווה.
לא המצאתי את הגלגל. כבר היו לנו ראשי מדינה כאלה. והאופוזיציה דאז התלוננה קשות על שהסתירו את האמת מהעם. בעצם, היה זה תמיד השמאל שהתלונן תוך שהוא מחפה על תופעות כאלה בין יקיריו שלו. זכורה ההסתגרות של בגין ז"ל. ידועה ההתמוטטות של רבין ז"ל. והיו עוד שנחלשו גופנית ושכלית. ועם כל ההערכה לפועלם, פה מדובר בניהול מדינה ובאחריות לחיי אזרחיה. ומר פה- הרס מגלה סימפטומים שמחייבים דיווח ציבורי על ידי אנשים אחראים. ונא לא לעבור להתקפה. אם הכל בסדר, נקבל חיזוק ליכולותיו המדהימות. ואם לא ואם לא חברים יקרים, אתם תופסים את המשמעות? אכן, אנו שומעים וקוראים על כושרו הגופני המעולה, כשהוא משאיר אחריו את אנשי האבטחה שלו. יכולת העבודה שלו, הוסיפו, מותירה את עוזריו הצעירים כשהם ממוטטים. אז, אם כל הצעירים הללו הם באמת בעלי כושר כזה לקוי, ראוי להחליף אותם. ואם לא- הרי שנתגלה כאן מעיין הנעורים, ואפשר לחלץ את המדינה מבעיותיה התקציביות.
מכל מקום, הציבור ראוי לתשובה מהימנה. האם מי שמוביל אותו כשר לכך או שזו אינרציה הניזונה מהאינטרסנטים שלצידו. וכל מי שמסתיר מידע בנושא חיוני זה יצטרך לעמוד לפני משפט מצפונו, אם עדיין נותר לו כזה.
===============
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.