א. חטאם של בני דור הפלגה לא נתפרש במקראות, וכל שנזכר עליהם הוא, שהיו "עם אחד, שפה אחת, ודברים אחדים". וכבר תמהו המפרשים, והרי האחדות מידה טובה היא!
נראה, שהפסוקים קשורים לקודמי קודמיהם, ובהם נאמר: " על כן יאמר, כנמרוד גבור ציד לפני ה'. ותהי ראשית ממלכתו בבל " (בראשית , ט-י). הפסוקים במקומם הם חסרי פשר, ונראה שנועדו לבאר את פרשתנו. בבל היא עירו של נמרוד הגיבור והחזק. העם הוא אחד, השפה היא אחת והיוזמה היא אחת, לא בשל תמימות דעים הנובעת מאהבה ושלום. ישנו אדם אחד החושב עבור כולם ומדבר בשם כולם, הוא הוא הרצון הקולקטיבי והאמונה הקולקטיבית, ומי שיעז לחשוב אחרת, ימצא עצמו מושלך לכבשן האש.
אחדות כזו הפיזור והפירוד טובים הימנה. מוטב לה לאנושות שלא תהא כולה שלטון של עריץ אחד, אלא איש לאוהליו. "ויפץ ה' אותם משם".
ב. מכאן אתה גם למד מהו "מגדל וראשו בשמים". על פי השפט "דיברו הכתובים לשון הבאי" (גוזמה). אך חז"ל במדרש הבינו, שכוונתם אכן היתה להגיע עד שמי רום כדי להילחם בשוכן שחקים. והקורא תמה, כלום שוטים היו, שחשבו להגיע שמה באמצעות מגדל?
אך השמים אינם יריעת תכלת הנמצאת באינסוף. בכל מקום במקרא השמים הם המקום שבו מתחיל קו הרקיע, וגבולם של העליונים הוא מן העננים ומעלה. העננים בלשון המקרא, נמצאים בשמים, ואף הגשם היורד מהם, יורד מן השמים.
יכול אדם לבנות מגדל שיעבור את קו העננים (הנמוכים), ואף היום ישנם גורדי שחקים המתנשאים לגובה זה. למגדל כזה שאף נמרוד. הוא יראה ממנו את נתיניו, כלל בני האדם, מבין העננים, ענני כבודו משרתיו יביטו אליו אל תוך הענן, ומלכות עולם של נמרוד תהפוך לאמונה דתית.
ג. אדם אלמוני, בנו של מוכר פסלים פשוט, קלקל לנמרוד את כל השמחה. אברהם, שכפר באלוהותם של השמש ושל הירח, מן הסתם לא התרשם גם מדמותו של בשר ודם המציץ אליו מבין העננים. הוא ראה עצמו יכול להתמודד גם עם טענת הרהב האנושית שבפתחו של האלף השלישי (לבריאת העולם, כמובן), שהשמים הם הגבול. אלפים ורבבות הלכו אחריו בעת שיצא מן הכבשן וגילה בקול גדול את דבר קיומו של א-לוהי עולם, שאותו לבד ראוי לירא.
אך אברהם פרסם לא רק את אמונתו בא-ל אחד. בעמידתו הזקופה מול נמרוד מוטט אברהם במו ידיו את מגדל העריצות שבנה נמרוד, מגדל שנבנה על ההנחה שאיש לא יעז לעמוד כנגדו. בכניסתו ללא מורא אל תוך כבשן האש מוטט אברהם את שלטון הפחד שעטף את החברה. אמונתו של אברהם בא-ל אחד באה בד בבד עם כפירתו במלכות בשר ודם. שם יסד אברהם את הדרך שבה ילכו הוא וזרעו אחריו. כריכת האמונה בה' בשנאת העריצות ושלטון ההפחדה. או בשלון חיובית "למען אשר יצווה את בניו ואת בנותיו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". בהתמוטטות מגדל העוצמה האנושית ובמלחמה בשלטון העריצות וההפחדה נפתח האלף השלישי לבריאת העולם בקריאה בשם ה' א-ל עולם.
================
הרב יעקב מדן הוא ר"מ בישיבת ההסדר ובמכון ההוראה שבאלון שבות בגוש עציון.
המאמר מתפרסם באדיבות הגליון התורני: "מעט מן האור" של תנועת "אורות".
נראה, שהפסוקים קשורים לקודמי קודמיהם, ובהם נאמר: " על כן יאמר, כנמרוד גבור ציד לפני ה'. ותהי ראשית ממלכתו בבל " (בראשית , ט-י). הפסוקים במקומם הם חסרי פשר, ונראה שנועדו לבאר את פרשתנו. בבל היא עירו של נמרוד הגיבור והחזק. העם הוא אחד, השפה היא אחת והיוזמה היא אחת, לא בשל תמימות דעים הנובעת מאהבה ושלום. ישנו אדם אחד החושב עבור כולם ומדבר בשם כולם, הוא הוא הרצון הקולקטיבי והאמונה הקולקטיבית, ומי שיעז לחשוב אחרת, ימצא עצמו מושלך לכבשן האש.
אחדות כזו הפיזור והפירוד טובים הימנה. מוטב לה לאנושות שלא תהא כולה שלטון של עריץ אחד, אלא איש לאוהליו. "ויפץ ה' אותם משם".
ב. מכאן אתה גם למד מהו "מגדל וראשו בשמים". על פי השפט "דיברו הכתובים לשון הבאי" (גוזמה). אך חז"ל במדרש הבינו, שכוונתם אכן היתה להגיע עד שמי רום כדי להילחם בשוכן שחקים. והקורא תמה, כלום שוטים היו, שחשבו להגיע שמה באמצעות מגדל?
אך השמים אינם יריעת תכלת הנמצאת באינסוף. בכל מקום במקרא השמים הם המקום שבו מתחיל קו הרקיע, וגבולם של העליונים הוא מן העננים ומעלה. העננים בלשון המקרא, נמצאים בשמים, ואף הגשם היורד מהם, יורד מן השמים.
יכול אדם לבנות מגדל שיעבור את קו העננים (הנמוכים), ואף היום ישנם גורדי שחקים המתנשאים לגובה זה. למגדל כזה שאף נמרוד. הוא יראה ממנו את נתיניו, כלל בני האדם, מבין העננים, ענני כבודו משרתיו יביטו אליו אל תוך הענן, ומלכות עולם של נמרוד תהפוך לאמונה דתית.
ג. אדם אלמוני, בנו של מוכר פסלים פשוט, קלקל לנמרוד את כל השמחה. אברהם, שכפר באלוהותם של השמש ושל הירח, מן הסתם לא התרשם גם מדמותו של בשר ודם המציץ אליו מבין העננים. הוא ראה עצמו יכול להתמודד גם עם טענת הרהב האנושית שבפתחו של האלף השלישי (לבריאת העולם, כמובן), שהשמים הם הגבול. אלפים ורבבות הלכו אחריו בעת שיצא מן הכבשן וגילה בקול גדול את דבר קיומו של א-לוהי עולם, שאותו לבד ראוי לירא.
אך אברהם פרסם לא רק את אמונתו בא-ל אחד. בעמידתו הזקופה מול נמרוד מוטט אברהם במו ידיו את מגדל העריצות שבנה נמרוד, מגדל שנבנה על ההנחה שאיש לא יעז לעמוד כנגדו. בכניסתו ללא מורא אל תוך כבשן האש מוטט אברהם את שלטון הפחד שעטף את החברה. אמונתו של אברהם בא-ל אחד באה בד בבד עם כפירתו במלכות בשר ודם. שם יסד אברהם את הדרך שבה ילכו הוא וזרעו אחריו. כריכת האמונה בה' בשנאת העריצות ושלטון ההפחדה. או בשלון חיובית "למען אשר יצווה את בניו ואת בנותיו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". בהתמוטטות מגדל העוצמה האנושית ובמלחמה בשלטון העריצות וההפחדה נפתח האלף השלישי לבריאת העולם בקריאה בשם ה' א-ל עולם.
================
הרב יעקב מדן הוא ר"מ בישיבת ההסדר ובמכון ההוראה שבאלון שבות בגוש עציון.
המאמר מתפרסם באדיבות הגליון התורני: "מעט מן האור" של תנועת "אורות".