ליברמן וסיעתו התנו את הישארותם בקואליציה ביישום החלטת הקבינט להשוות בין טרור לטרור: כפי ששם תבעה ארה"ב מן הטליבן את הסגרת הטרוריסט בן-לאדן וחיסול ארגונו, כך אנחנו תובעים מן הרשות הפלסטינית להסגיר את הרוצחים ושולחיהם ולפרק את תשתית הטרור. וכפי שארה"ב הגיבה על דחיית האולטימטום במלחמה, כך אנחנו, ובכך תקויים צוואתו של גנדי. בינתיים, כבר שבר שרון את משוואת הטרור בהודיעו שאין בכוונתו למוטט את הרשות הפלסטינית, בעוד שארה"ב, כידוע, לא חזרה בה ממלחמתה למוטט את הטליבן. ובינתיים גם נודע , שבביקורו הקרוב אצל בוש יציע שרון הקמת מדינה פלסטינית שממשלתה תהיה, כמסתבר, אותה רשות פלסטינית שלא "מוטטה". האם גם בכך רואה ליברמן את הגשמת צוואתו של גנדי?
כך או כך, לאחר שהטליבן ינוצח, עדיין תהיה מדינה אפגנית על אדמת אפגניסטן ולא חשוב מה משטרה, וכאן, במקביל לפי שרון, יוליד ניצחון על ערפאת את מדינת פלסטין.
פרדוקס מעניין: דווקא כל עוד יש ערפאת ויש טרור, ישראל יכולה להתחמק מן ההכרעה, אותה ניסח גנדי "מולדת או פלסטין". בעוד שאחרי סילוק ערפאת הביטוי לניצחוננו יהיה, קשה להאמין - מדינה פלסטינית! על כן תמוה הדבר, מדוע אסכולת ביילין-פרס אינה רואה בהכרעה צבאית מהירה, דווקא, את הדרך היחידה להגיע למחוז חפצה פלסטין ריבונית בלב א"י.
וגם מועצת יש"ע, שהקהילה המונים להפגין נגד ערפאת, ולא להבדיל - נגד אריאל שרון, עשתה עצמה כאלו אינה יודעת שהמדינה הפלסטינית של שרון אמורה להשתרע (כבר בשלב הביינים!) על כל במת ההר ולהיות "נקייה" מכל עשרות היישובים היהודיים השוכנים בתוכה. וכאלו לא קראה על התכנית לנטוש כליל את הרצועה ולחסל את כל יישוביה היהודים.
ואשר למתיימרים להמשיך את דרכו של גנדי, הללו חייבים לשאול את עצמם מעבר לשאלה הבלתי חשובה, כמה זמן ישהה צה"ל בקלקיליה - האם זאת צוואתו, לשבת בממשלה ולשאת באחריות קולקטיבית למחיקת זכותו של העם היהודי על ארץ התנ"ך, ולאשר בחתימת ידיהם כי יהודה, שומרון ועזה הם מולדתו הריבונית של עם אחר.
לו היתה ישראל מדינה מתוקנת, והפוליטיקאים והאקדמאים, המשפטנים ואנשי התקשורת בעלי יושרה אישית ומקצועית, היו שואלים ואינם מרפים : היכן וע"י מי הוחלט לחולל מהפך מדיני כזה? מי הסמיך לכך את ראש הממשלה ושר החוץ? ואם אפשר לחולל אצלנו "פוטש" כזה ללא הצבעה בכנסת ובניגוד לחוקת מפלגתו של ראש הממשלה - האם אנחנו עדיין דמוקרטיה? והליכוד - האם הוא עדיין במחנה הלאומי? ומדוע כל אישי המפלגה הזאת, המתכוננים לבקש את אמון בוחריהם, טרם כינסו את מרכז מפלגתם להחליט, האם חוקתה עדיין תקפה, או שמא יש לשנותה ולהשוותה למצע מפלגת העבודה?!
אמנם, שרון הקיף את המדינה הפלסטינית המוצעת בסייגים: אנחנו נורשה לטוס מעליה ולפקח על גבולותיה, והיא תהיה מפורזת ולא תורשה לכרות הסכמים צבאיים עם אויבינו.
האם הוא עצמו מאמין, שלאחר הוויתור על "מולדתנו ההיסטורית" כביטויו בנאום ההספד בכנסת, כל הסייגים האלה, שכמותם לא הוטלו מעולם על שום מדינה ריבונית, לא יתפרקו מאליהם?
החושב הוא באמת, ששלטון ערבי כלשהוא יסכים לשעבד לזולתו את גבולותיו, את מימיו ואת האויר שמעליו ולסרס עצמו לצמיתות מכוח צבאי? זה מה שלימדו אותו 8 שנות-אוסלו, שבהן התכחשו הפלסטינים לכל מילה כתובה וחתומה?
ועוד : האם שרון אינו תופס, שעצם הכרזתו כי אדמת יש"ע היא ארצם של הפלסטינים הופכת את לחימתם מטרור למלחמת שחרור?
סופם של שרון וסיעת ליברמן שיאבדו את כל העולמות: ניהלו מו"מ תחת טרור, מכרו את בכורתם על מולדתם ושלום לא ישיגו.
ואם זאת כוונתם, להדוף את תכנית השלום של בוש-פאוול בעזרת "תכנית שלום" ישראלית שבמרכזה מדינה פלסטינית, נשאל אותם, היכן ראו שמונעים רצח ע"י התאבדות...
===============
מאמרו של אליקים העצני התפרסם בעיתון ידיעות אחרונות.
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.
כך או כך, לאחר שהטליבן ינוצח, עדיין תהיה מדינה אפגנית על אדמת אפגניסטן ולא חשוב מה משטרה, וכאן, במקביל לפי שרון, יוליד ניצחון על ערפאת את מדינת פלסטין.
פרדוקס מעניין: דווקא כל עוד יש ערפאת ויש טרור, ישראל יכולה להתחמק מן ההכרעה, אותה ניסח גנדי "מולדת או פלסטין". בעוד שאחרי סילוק ערפאת הביטוי לניצחוננו יהיה, קשה להאמין - מדינה פלסטינית! על כן תמוה הדבר, מדוע אסכולת ביילין-פרס אינה רואה בהכרעה צבאית מהירה, דווקא, את הדרך היחידה להגיע למחוז חפצה פלסטין ריבונית בלב א"י.
וגם מועצת יש"ע, שהקהילה המונים להפגין נגד ערפאת, ולא להבדיל - נגד אריאל שרון, עשתה עצמה כאלו אינה יודעת שהמדינה הפלסטינית של שרון אמורה להשתרע (כבר בשלב הביינים!) על כל במת ההר ולהיות "נקייה" מכל עשרות היישובים היהודיים השוכנים בתוכה. וכאלו לא קראה על התכנית לנטוש כליל את הרצועה ולחסל את כל יישוביה היהודים.
ואשר למתיימרים להמשיך את דרכו של גנדי, הללו חייבים לשאול את עצמם מעבר לשאלה הבלתי חשובה, כמה זמן ישהה צה"ל בקלקיליה - האם זאת צוואתו, לשבת בממשלה ולשאת באחריות קולקטיבית למחיקת זכותו של העם היהודי על ארץ התנ"ך, ולאשר בחתימת ידיהם כי יהודה, שומרון ועזה הם מולדתו הריבונית של עם אחר.
לו היתה ישראל מדינה מתוקנת, והפוליטיקאים והאקדמאים, המשפטנים ואנשי התקשורת בעלי יושרה אישית ומקצועית, היו שואלים ואינם מרפים : היכן וע"י מי הוחלט לחולל מהפך מדיני כזה? מי הסמיך לכך את ראש הממשלה ושר החוץ? ואם אפשר לחולל אצלנו "פוטש" כזה ללא הצבעה בכנסת ובניגוד לחוקת מפלגתו של ראש הממשלה - האם אנחנו עדיין דמוקרטיה? והליכוד - האם הוא עדיין במחנה הלאומי? ומדוע כל אישי המפלגה הזאת, המתכוננים לבקש את אמון בוחריהם, טרם כינסו את מרכז מפלגתם להחליט, האם חוקתה עדיין תקפה, או שמא יש לשנותה ולהשוותה למצע מפלגת העבודה?!
אמנם, שרון הקיף את המדינה הפלסטינית המוצעת בסייגים: אנחנו נורשה לטוס מעליה ולפקח על גבולותיה, והיא תהיה מפורזת ולא תורשה לכרות הסכמים צבאיים עם אויבינו.
האם הוא עצמו מאמין, שלאחר הוויתור על "מולדתנו ההיסטורית" כביטויו בנאום ההספד בכנסת, כל הסייגים האלה, שכמותם לא הוטלו מעולם על שום מדינה ריבונית, לא יתפרקו מאליהם?
החושב הוא באמת, ששלטון ערבי כלשהוא יסכים לשעבד לזולתו את גבולותיו, את מימיו ואת האויר שמעליו ולסרס עצמו לצמיתות מכוח צבאי? זה מה שלימדו אותו 8 שנות-אוסלו, שבהן התכחשו הפלסטינים לכל מילה כתובה וחתומה?
ועוד : האם שרון אינו תופס, שעצם הכרזתו כי אדמת יש"ע היא ארצם של הפלסטינים הופכת את לחימתם מטרור למלחמת שחרור?
סופם של שרון וסיעת ליברמן שיאבדו את כל העולמות: ניהלו מו"מ תחת טרור, מכרו את בכורתם על מולדתם ושלום לא ישיגו.
ואם זאת כוונתם, להדוף את תכנית השלום של בוש-פאוול בעזרת "תכנית שלום" ישראלית שבמרכזה מדינה פלסטינית, נשאל אותם, היכן ראו שמונעים רצח ע"י התאבדות...
===============
מאמרו של אליקים העצני התפרסם בעיתון ידיעות אחרונות.
עו"ד אליקים העצני הוא ח"כ לשעבר , וחבר הנהלת מועצת יש"ע.