מצוה מעניינת אנו מוצאים בנוגע לזמני השבת, והיא תוספת שבת. למרות שמצד הקדושה הקבועה של השבת, רק היום השביעי נתקדש, מכל מקום צוותה אותנו התורה, שנוסיף מעט מהחול על הקודש, ונקבל אנחנו על עצמנו את קדושת השבת מעט קודם, בדקות האחרונות של יום שישי, וכך נוסיף כמה דקות מן החול אל הקודש. וכן לגבי צאת השבת, למרות שמצד קדושת השבת, מעת שנסתיים היום השביעי נסתיימה השבת, נצטוונו להמשיך על עצמנו את קדושת השבת למשך עוד זמן מה במוצאי שבת (שו"ע רסא, ב, וכתב בבאו"ה שמצוות תוספת שבת מהתורה לרוב הפוסקים).
על ידי תוספת שבת אנו מראים בעצמנו שהשבת חביבה עלינו מאוד, עד שהננו יוצאים לקראתה ומקבלים אותה עוד לפני כניסתה, ומלווים אותה ביציאתה. כמו אורח יקר שיוצאים לקראתו בכניסתו ומלווים אותו מעט בצאתו לדרך.
כבר למדנו שהזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים הוא ספק יום ספק לילה, ולכן בכניסת השבת על פי דין חייבים להחמיר בו בכל דיני שבת. אם כן כדי לקיים את מצוות תוספת שבת, הננו צריכים להקדים ולקבל את השבת מעט לפני שקיעת החמה. מנהג הנשים לקבל את השבת בעת הדלקת נרות, ובירושלים נהגו לכתחילה לקבל את השבת ארבעים דקות לפני השקיעה, ובחיפה שלושים דקות לפני השקיעה, ובתל אביב עשרים דקות לפני השקיעה. והגברים נוהגים לקבל את השבת מאוחר יותר, ואף הם צריכים לקבל את השבת כעשר דקות לפני השקיעה כדי להוסיף מחול על הקודש.
ועד כמה אפשר להקדים ולקבל את השבת? עד זמן פלג המנחה שהוא שעה ורבע זמניות, לפני סיום היום.
וזמן סיום השבת הוא בצאת שלושה כוכבים בינוניים, אלא שחששו חכמים שמא יטעה ויחשוב שכוכבים גדולים הם בינוניים, לפיכך אמרו חכמים שימתין עד שיצאו שלושה כוכבים קטנים, שאז יהיה בטוח שהגיע הלילה. וכדי להוסיף מחול על הקודש, ימתין עד שיראה שלושה כוכבים קטנים המקובצים יחד (שו"ע או"ח רצג, ב). כיום אין לנו צורך להסתכל בכוכבים אלא אפשר לסמוך על השעון ועל לוחות הזמנים, שזמן צאת השבת שבהם כולל בתוכו גם את זמן תוספת שבת.
מצווה זו מלמדת אותנו, שאין ניתוק גמור בין ימות החול לשבת, שהנה כמה דקות של חול הופכות ומתקדשות ונעשות לדקות של שבת, ומדקות אלו ניתן ללמוד איך בעצם כל שאיפתו של החול אינה אלא להתקשר אל הקודש, ותפקידנו לקדש את החול ולהשתמש בו כבסיס והכנה לקדושה.
=================
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.
על ידי תוספת שבת אנו מראים בעצמנו שהשבת חביבה עלינו מאוד, עד שהננו יוצאים לקראתה ומקבלים אותה עוד לפני כניסתה, ומלווים אותה ביציאתה. כמו אורח יקר שיוצאים לקראתו בכניסתו ומלווים אותו מעט בצאתו לדרך.
כבר למדנו שהזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים הוא ספק יום ספק לילה, ולכן בכניסת השבת על פי דין חייבים להחמיר בו בכל דיני שבת. אם כן כדי לקיים את מצוות תוספת שבת, הננו צריכים להקדים ולקבל את השבת מעט לפני שקיעת החמה. מנהג הנשים לקבל את השבת בעת הדלקת נרות, ובירושלים נהגו לכתחילה לקבל את השבת ארבעים דקות לפני השקיעה, ובחיפה שלושים דקות לפני השקיעה, ובתל אביב עשרים דקות לפני השקיעה. והגברים נוהגים לקבל את השבת מאוחר יותר, ואף הם צריכים לקבל את השבת כעשר דקות לפני השקיעה כדי להוסיף מחול על הקודש.
ועד כמה אפשר להקדים ולקבל את השבת? עד זמן פלג המנחה שהוא שעה ורבע זמניות, לפני סיום היום.
וזמן סיום השבת הוא בצאת שלושה כוכבים בינוניים, אלא שחששו חכמים שמא יטעה ויחשוב שכוכבים גדולים הם בינוניים, לפיכך אמרו חכמים שימתין עד שיצאו שלושה כוכבים קטנים, שאז יהיה בטוח שהגיע הלילה. וכדי להוסיף מחול על הקודש, ימתין עד שיראה שלושה כוכבים קטנים המקובצים יחד (שו"ע או"ח רצג, ב). כיום אין לנו צורך להסתכל בכוכבים אלא אפשר לסמוך על השעון ועל לוחות הזמנים, שזמן צאת השבת שבהם כולל בתוכו גם את זמן תוספת שבת.
מצווה זו מלמדת אותנו, שאין ניתוק גמור בין ימות החול לשבת, שהנה כמה דקות של חול הופכות ומתקדשות ונעשות לדקות של שבת, ומדקות אלו ניתן ללמוד איך בעצם כל שאיפתו של החול אינה אלא להתקשר אל הקודש, ותפקידנו לקדש את החול ולהשתמש בו כבסיס והכנה לקדושה.
=================
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.