כמו גזרי הדין של המן הרשע גזרי דין שגם אחר תלייתו של המן, הוסיפו לאיים על היהודים, כך ממשיך גם תהליך אוסלו , לקטול בנו ולקרב את קיצנו, גם כשהשמאל כולו נראה כמי שתלוי על עץ גבוה גבוה...
למה?!
כי אוסלו - איננו מחשבת פיגולים שמאלנית, הוא לא בגידה בציונות. להיפך! אוסלו הוא הנסיון הנואש האחרון של מדינת ישראל להגשים את הציונות. זה לא נכון שאדריכלי אוסלו אינם ציוניים הם ציוניים עד כלות.
כי הרי מהי מטרת הציונות? כל ילד בעופרה יגיד שמטרתה היא עליה לארץ והפרחת שממותיה. נשמע טוב, אבל האמת היא, שעליה והתיישבות אינן מטרות הציונות. העליה וההתיישבות הן אמצעיה של הציונות, המטרה היא אחרת לגמרי.
מטרת הציונות ולמעשה הערך המכונן של מדינת ישראל שקמה על גביה להתקבל למשפחת העמים, להיות עם נורמלי, עם שיש לו מדינה כמו לכולם (רצוי בארץ ישראל אבל לא הכרחי...), מדינה המבוססת על ערכי העולם המערבי וחיה את חייה המשעממים בשלום ובשלווה. במילים פשוטות,מטרת הציונות היא - להיות עם ככול העמים.
וזה לא הולך לנו, העמים לא מקבלים אותנו לקרבם. יצרנו את הכלי, הקמנו מדינה, אבל את המטרה לא השגנו העמים לא מקבלים אותנו.
איך זה בא לידי ביטוי? במלחמות עם הערבים. אם השכנים היו מקבלים אותנו אז גם שאר העולם היה מקבל אותנו. אבל הערבים מתעקשים להמשיך ולשנוא אותנו ואחריהם הצרפתים השוודים ושאר העולם, ואנחנו - חמישים שנה אחרי שהקמנו את המדינה, עדיין תקועים עם ציונות שלא השיגה את יעדה המרכזי, את חלום הנורמליות הציוני.
איך נשיג את היעד הזה איך נגרום להם לקבל אותנו?
עד 67 חשבנו שנעשה זאת עם השרירים. "עדיפה שארם א שיח ללא שלום" אמר משה דיין והתכוון לכך שנעשה להם "כזה שריר", שהם כבר יתרגלו אלינו ויקבלו אותנו. מלחמת יום כיפור הוכיחה שזה לא עובד ומאז מנסה הציונות לממש את עצמה ולזכות בהכרת השכנים, לא באמצעות אחיזה בארץ ישראל, אלא באמצעות מכירת חלקים ממנה. הוא אשר אמרנו הארץ היא אמצעי, לא מטרה.
כך הפך השלום ליעד המרכזי של המדינה, ומי שמחזיק את המפתחות לשלום עם הערבים ודרכם למשפחת העמים המבוקשת הינו לא אחר מאשר מיודענו הרוצח ערפאת. כך קורה שאת ערפאת אי אפשר לנצח, משום שחיסולו יסתום באחת את הגולל על החלום הציוני. אם נהרוג את ערפאת כמו שדורשים המטורפים מ 'זו ארצנו' נוכיח שאין פתרון לסכסוך ואין הגשמה לציונות.
מי שלא מבין את מה שנאמר עד כה, לעולם לא יבין כיצד מותקפת בירת ישראל ביריות ומרגמות כבר למעלה משנה ולצבא החזק ביותר במזה"ת אין תשובה.
אז הבעיה היא לא השמאל ולא אוסלו. שרון היה מתנהג בדיוק אותו הדבר גם בממשלת ימין בלי שום פרס לצידו. בגין חיסל את ההתיישבות בסיני בלי שום שותפים מהשמאל. הבעיה היא אחרת, הבעיה היא שתוכנת ההפעלה של שרון בנויה על החלום הציוני הישן, חלום העם ככול העמים.
אנו זקוקים בדחיפות להנהגה שתוכנת ההפעלה שלה בנויה על חלום חדש חלום יהודי.
האם יש לזה סיכוי? יש ועוד איך. הרי דיברנו על ציונות. "אם תרצו אין זו אגדה" אמר הוגה החלום הציוני ההוא. ואם רק תרצו גם החלום הציוני החדש- ישן , יהפוך למציאות.
===============
משה פייגלין הוא ראש תנועת "מנהיגות יהודית" ומועמד לראשות הליכוד.
למה?!
כי אוסלו - איננו מחשבת פיגולים שמאלנית, הוא לא בגידה בציונות. להיפך! אוסלו הוא הנסיון הנואש האחרון של מדינת ישראל להגשים את הציונות. זה לא נכון שאדריכלי אוסלו אינם ציוניים הם ציוניים עד כלות.
כי הרי מהי מטרת הציונות? כל ילד בעופרה יגיד שמטרתה היא עליה לארץ והפרחת שממותיה. נשמע טוב, אבל האמת היא, שעליה והתיישבות אינן מטרות הציונות. העליה וההתיישבות הן אמצעיה של הציונות, המטרה היא אחרת לגמרי.
מטרת הציונות ולמעשה הערך המכונן של מדינת ישראל שקמה על גביה להתקבל למשפחת העמים, להיות עם נורמלי, עם שיש לו מדינה כמו לכולם (רצוי בארץ ישראל אבל לא הכרחי...), מדינה המבוססת על ערכי העולם המערבי וחיה את חייה המשעממים בשלום ובשלווה. במילים פשוטות,מטרת הציונות היא - להיות עם ככול העמים.
וזה לא הולך לנו, העמים לא מקבלים אותנו לקרבם. יצרנו את הכלי, הקמנו מדינה, אבל את המטרה לא השגנו העמים לא מקבלים אותנו.
איך זה בא לידי ביטוי? במלחמות עם הערבים. אם השכנים היו מקבלים אותנו אז גם שאר העולם היה מקבל אותנו. אבל הערבים מתעקשים להמשיך ולשנוא אותנו ואחריהם הצרפתים השוודים ושאר העולם, ואנחנו - חמישים שנה אחרי שהקמנו את המדינה, עדיין תקועים עם ציונות שלא השיגה את יעדה המרכזי, את חלום הנורמליות הציוני.
איך נשיג את היעד הזה איך נגרום להם לקבל אותנו?
עד 67 חשבנו שנעשה זאת עם השרירים. "עדיפה שארם א שיח ללא שלום" אמר משה דיין והתכוון לכך שנעשה להם "כזה שריר", שהם כבר יתרגלו אלינו ויקבלו אותנו. מלחמת יום כיפור הוכיחה שזה לא עובד ומאז מנסה הציונות לממש את עצמה ולזכות בהכרת השכנים, לא באמצעות אחיזה בארץ ישראל, אלא באמצעות מכירת חלקים ממנה. הוא אשר אמרנו הארץ היא אמצעי, לא מטרה.
כך הפך השלום ליעד המרכזי של המדינה, ומי שמחזיק את המפתחות לשלום עם הערבים ודרכם למשפחת העמים המבוקשת הינו לא אחר מאשר מיודענו הרוצח ערפאת. כך קורה שאת ערפאת אי אפשר לנצח, משום שחיסולו יסתום באחת את הגולל על החלום הציוני. אם נהרוג את ערפאת כמו שדורשים המטורפים מ 'זו ארצנו' נוכיח שאין פתרון לסכסוך ואין הגשמה לציונות.
מי שלא מבין את מה שנאמר עד כה, לעולם לא יבין כיצד מותקפת בירת ישראל ביריות ומרגמות כבר למעלה משנה ולצבא החזק ביותר במזה"ת אין תשובה.
אז הבעיה היא לא השמאל ולא אוסלו. שרון היה מתנהג בדיוק אותו הדבר גם בממשלת ימין בלי שום פרס לצידו. בגין חיסל את ההתיישבות בסיני בלי שום שותפים מהשמאל. הבעיה היא אחרת, הבעיה היא שתוכנת ההפעלה של שרון בנויה על החלום הציוני הישן, חלום העם ככול העמים.
אנו זקוקים בדחיפות להנהגה שתוכנת ההפעלה שלה בנויה על חלום חדש חלום יהודי.
האם יש לזה סיכוי? יש ועוד איך. הרי דיברנו על ציונות. "אם תרצו אין זו אגדה" אמר הוגה החלום הציוני ההוא. ואם רק תרצו גם החלום הציוני החדש- ישן , יהפוך למציאות.
===============
משה פייגלין הוא ראש תנועת "מנהיגות יהודית" ומועמד לראשות הליכוד.