כפי שלמדנו, משעה שקיבל אדם על עצמו את השבת צריך לשמור את השבת, ולהמנע מכל המלאכות האסורות מהתורה. ולגבי דברים האסורים מדברי חכמים, הנקראים 'שבות', הדין תלוי. אם אין בדבר צורך מצווה או צורך גדול אחר, אסור לעשות באותה שעה אפילו דברים האסורים מדברי חכמים. אך אם יש בדבר צורך מצווה או צורך שבת, מותר לעשות באותה שעה דברים האסורים מדברי חכמים, שעל מצב כזה חכמים לא החילו את איסוריהם. למשל, אם התברר לו ששכח לעשר את פירותיו והוא מעוניין לאוכלם בשבת, מותר לו לעשרם למרות שכבר קיבל על עצמו את השבת, משום שעישור הפירות בשבת אסור מדברי חכמים בלבד.

וכן מי שקיבל על עצמו תוספת שבת יכול לבקש מחברו היהודי שעדיין לא קיבל על עצמו שבת שיעשה עבורו מלאכה, ואף שבשבת אסור ליהודי לבקש מגוי שיעשה עבורו מלאכה, כאן שרק אותו יחיד קיבל על עצמו את השבת מותר לו לבקש מחברו היהודי שיעשה עבורו מלאכה. בדרך כלל הנשים נוהגות לקבל את השבת מעט לפני הגברים, שכן הנשים מדליקות את הנרות בזמן כניסת השבת המודפס בלוחות, ואילו הגברים עוד הולכים לבית הכנסת ומתפללים תפילת מנחה של חול, ורק לאחר מכן מקבלים את השבת. באותו זמן ביניים, אף שהאשה כבר קיבלה על עצמה את השבת, מותר לה לבקש מבעלה שיעשה עבורה מלאכות שנאסרו עליה, כגון שידליק אור, או יסדר את התנור (שו"ע רסג, יז; מ"ב סד). וכן במוצאי שבת, יכול מי שעדיין לא הבדיל לבקש ממי שהבדיל שיעשה עבורו מלאכה.

וכל זה אמור לגבי הזמן שיחידים קיבלו על עצמם תוספת שבת ועדיין רוב הציבור לא קיבלו עליהם את השבת. אבל אם רוב הציבור כבר קיבל על עצמו את השבת, אזי גם הדברים שנאסרו מדברי חכמים אסורים באותה שעה על כל חברי הקהילה, כולל אותם יחידים שלא קיבלו על עצמם את השבת במפורש (שו"ע רסג, יב). ורק דבר אחד עדיין מותר עד סוף זמן בין השמשות, והוא לבקש מגוי לעשות עבורו מלאכה. שאף שאסרו חכמים לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת, מכל מקום בזמן תוספת שבת או בבין השמשות התירו זאת, ובתנאי שהבקשה תהיה לצורך שבת או לצורך מצווה אחרת או לצורך גדול.
=================
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.