כיום, כבר במהלך ההריון ניתן לבדוק אם העובר שברחם חולה במחלות מסוימות, למשל ניתן לבדוק אם העובר חולה בתיי-זקס. זוהי מחלה תורשתית שסימניה: התפתחות לקויה של היילוד בשנת חייו הראשונה, החולה מפגר בהתפתחותו הגופנית והשכלית, והוא מפתח עיוורון ושיתוק, וכתוצאה מכך, כל החולים מתים עד גיל ארבע.
השאלה האם מותר להפיל עובר שהתברר בבדיקה שהוא חולה בתיי-זקס.
לדעת הרב פיינשטיין זצ"ל (אג"מ חו"מ ח"ב ס"ט), איסור ההפלה הוא ענף מאיסור רציחה, ואף שעל הריגת אדם חייבים בעונש מיתה, ואילו על הריגת עובר אין עונש, בכל זאת, כשם שאסור להרוג אדם חולה, כך אסור להרוג עובר. ולכן אסור להפיל עובר החולה בתיי-זקס. וכן סוברים עוד כמה פוסקים, וביניהם הרב אוירבאך זצ"ל. אולם במקרה שהידיעה שעומד להיוולד לה בן חולה כל-כך, מכניסה את האם למצב נפשי קשה, עד שיש חשש שדעתה תיטרף עליה, במקרה כזה גם לדעה המחמירה מותר לבצע הפלה, משום שמחלת נפש קשה עלולה לגרום לסכנת נפשות, וחייה של האם קודמים לחיי העובר (נשמת אברהם חו"מ תכ"ה, 15).
אולם לדעת הרב שאול ישראלי והרב אליעזר ולדינברג, גם כשאין חשש שהאם תחלה במחלה נפשית, כאשר העובר חולה בתיי-זקס מותר לבצע הפלה, משום שככלל לדעתם אין הפלה נחשבת כרציחה, אלא כחבלה. ואם כן עדיף למנוע מהעובר הזה את כל הסבל שייפול בגורלו, וטוב לו יותר שלא להיוולד כלל. וכן עדיף לחסוך מהאם את הצער הנורא, שתראה את פרי בטנה מתייסר ועיניה כלות ללא יכולת לעזור לו. ועוד, שיש סוברים שאיסור הפלה הוא מדברי חכמים, ולכן כשיש צורך גדול כל כך, אפשר להקל ולבצע הפלה (עמוד הימיני ל"ב).
וכמובן שעדיף לבצע את ההפלה כמה שיותר מוקדם, אולם בדיעבד, כתב הרב ולדינברג, שעד לחודש השביעי מותר לבצע את ההפלה, אבל לאחר מכן הדבר יותר חמור, משום שפעמים רבות הוולד כבר מגיע לידי גמר התפתחותו בחודש השביעי (ציץ אליעזר יג, קב).
עוד חשוב לציין שלדעת השיטות המקלות, אם אפשר, עדיף לבצע את ההפלה בדרך עקיפה, על ידי בליעת תרופה או הזרקתה, ולא בדרך ישירה, על ידי סכין מנתחים וכדומה.
והואיל והדבר שנוי במחלוקת, ראוי לשאול שאלת חכם בכל מקרה לגופו (ועיין בהלכה 9 אודות אמינות הרופאים).
===============
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב בהר ברכה שבשומרון.
השאלה האם מותר להפיל עובר שהתברר בבדיקה שהוא חולה בתיי-זקס.
לדעת הרב פיינשטיין זצ"ל (אג"מ חו"מ ח"ב ס"ט), איסור ההפלה הוא ענף מאיסור רציחה, ואף שעל הריגת אדם חייבים בעונש מיתה, ואילו על הריגת עובר אין עונש, בכל זאת, כשם שאסור להרוג אדם חולה, כך אסור להרוג עובר. ולכן אסור להפיל עובר החולה בתיי-זקס. וכן סוברים עוד כמה פוסקים, וביניהם הרב אוירבאך זצ"ל. אולם במקרה שהידיעה שעומד להיוולד לה בן חולה כל-כך, מכניסה את האם למצב נפשי קשה, עד שיש חשש שדעתה תיטרף עליה, במקרה כזה גם לדעה המחמירה מותר לבצע הפלה, משום שמחלת נפש קשה עלולה לגרום לסכנת נפשות, וחייה של האם קודמים לחיי העובר (נשמת אברהם חו"מ תכ"ה, 15).
אולם לדעת הרב שאול ישראלי והרב אליעזר ולדינברג, גם כשאין חשש שהאם תחלה במחלה נפשית, כאשר העובר חולה בתיי-זקס מותר לבצע הפלה, משום שככלל לדעתם אין הפלה נחשבת כרציחה, אלא כחבלה. ואם כן עדיף למנוע מהעובר הזה את כל הסבל שייפול בגורלו, וטוב לו יותר שלא להיוולד כלל. וכן עדיף לחסוך מהאם את הצער הנורא, שתראה את פרי בטנה מתייסר ועיניה כלות ללא יכולת לעזור לו. ועוד, שיש סוברים שאיסור הפלה הוא מדברי חכמים, ולכן כשיש צורך גדול כל כך, אפשר להקל ולבצע הפלה (עמוד הימיני ל"ב).
וכמובן שעדיף לבצע את ההפלה כמה שיותר מוקדם, אולם בדיעבד, כתב הרב ולדינברג, שעד לחודש השביעי מותר לבצע את ההפלה, אבל לאחר מכן הדבר יותר חמור, משום שפעמים רבות הוולד כבר מגיע לידי גמר התפתחותו בחודש השביעי (ציץ אליעזר יג, קב).
עוד חשוב לציין שלדעת השיטות המקלות, אם אפשר, עדיף לבצע את ההפלה בדרך עקיפה, על ידי בליעת תרופה או הזרקתה, ולא בדרך ישירה, על ידי סכין מנתחים וכדומה.
והואיל והדבר שנוי במחלוקת, ראוי לשאול שאלת חכם בכל מקרה לגופו (ועיין בהלכה 9 אודות אמינות הרופאים).
===============
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב בהר ברכה שבשומרון.