במחזה של המלט מאת שייקספיר יש תמונה מפורסמת שבה נסיך דנמרק , המלט , מתבונן בגולגולת אדם ושואל שאלה בסיסית בהישרדות : " להיות או לא להיות , הנה השאלה . מה נעלה יותר ? לשאת באורך רוח חיצי גורל ,אבני מרגמותיו ,או אם חמוש לצאת מול ים ייסורים ,למרוד ,וקץ לשים להם ." (תרגום , שלונסקי.)
שורות אלה יכלו להיכתב גם כדי לבטא את הדילמה הפסיכולוגית העמוקה של אנשים מסוימים ,כשם עומדים מול מתקפה קטלנית ולפתע הם מבינים שהם אינם מוכנים לקראתה נפשית.
גורלו של פרט או קבוצה או לצורך העניין גם מדינה , שאינם מוכנים נפשית להפעיל כוח קטלני ,כאשר הם נקלעים לעימות של חיים ומוות , נידון קרוב לוודאי לכישלון, מכיוון שהוא עומד מול שני יריבים קודם כל הוא עצמו ומהצד השני התוקף , אשר לו אין עכבות לקפד את חייו .
למרות שאנחנו חיים בארץ מוכת טרור מאז הגיעו לכאן יהודים כדי להתיישב בה.
ולמרות שאנחנו נמצאים במלחמה כבר 14 חודשים מעל ל420 יום ולמרות שנפלו בה עד היום 205 חללים יש אצלנו אנשים ,פרטים וקבוצות ,שעדיין חיים בהכחשה , תכונה שמבוססת על אשליה עצמית . בשפת בני אדם ניתן לתאר את התפיסה הפסיכולוגית הזאת כדלקמן :" אם אני אשכנע את עצמי שהדבר הנורא הזה אינו קורה לי , הוא יפסיק לקרות וייעלם מעצמו ".
אנשים רבים פשוט מסרבים להכיר בצרה המתרגשת עליהם או אפילו באפשרות שהם עומדים למות מידיו של מרצח מתועב . רבים נוטים לראות את התנהגותו של הזולת מבעד לעיניהם שלהם ומכוון שהם אינם מסוגלים לרצוח בדם קר , הם גם לא מסוגלים לקבל את העובדה שאחרים יכולים לעשות זאת ללא היסוס.
כך אנחנו שומעים וקוראים את התגובה הבאה :" לא חשבנו שזה יכול לקרות פה " . כפי שמצוטטים תושבי כפר הס , אחרי רצח הקב"ט אהרון אוסישקין הי"ד .
" ידענו כי אנחנו חיים קרוב לקו התפר , וסבלנו לאחרונה מגניבות חקלאיות רבות, אבל לא חשבנו שיגיעו אלינו פיגועים " כך מצוטט חבר מזכירות כפר הס ( ידיעות אחרונות , 12.11.01 ) .
בא לי לזעוק "אלוהים אדירים עד מתי ?! " עד מתי נמשיך להתנהג כבנות יענה ונטמון ראשינו בחול? עד מתי נמשיך לקרוא לרצח אכזר ונורא פיגוע ? עד מתי נשתמש בשפת התקשורת העוינת שקוראת לרצח , הריגה . אדם נהרג , כך כאילו בתאונת דרכים. ובמקום לקרוא למחבל " רוצח" קוראים לו פעיל חמס , כמו פעיל במפלגה זו או אחרת.
שוחחתי על עניין המוכנות הנפשית והפיזית לא מעט , הוצאנו גם חוברת "האם אנחנו מוכנים?"
אבל בפעולת יחיד או קבוצה קטנה לא די . מה עוד שאת היחיד ,אותי, מסמנים כפעיל ימין קיצוני וגם חלק מאלה שהמלצותיי מכוונות אליהם מתרפסים בפני התקשורת ומכנים את פעילותי בתחום המוכנות הביטחונית " זריעת פאניקה "?
ההכחשה והאשליה העצמית , היא גם נחלתם של מוסדות וגופים ממשלתיים , הנה מתברר שרבים מתושבי כפר הס ביקשו רשיונות לנשק אישי ונדחו על ידי פקידים אטומי מוח שפועלים על פי מדיניות חסרת אחריות שמתבססת ,לא תאמינו , על חוקי המנדט הבריטי , שניסה למנוע בכל דרך אפשרית נשק מהיהודים.
יש אומרים , אם יתנו רשיונות לכל מי שמבקש , עלול חלק מהנשק האישי ליפול לידי גורמים פליליים או לידי מחבלים . טענה מוזרה ומגוחכת , העולם התחתון משיג נשק כל אימת שהוא זקוק לו ואת המחבלים ציידו ממשלות ישראל בנשק בכמויות גדולות . כך שטעון מסוג זה הוא קלוש , טעון אחר שנשק בידי רבים עלול לגרום לתאונות , גם טענה זו מופרכת מיסודה , במחקר שנעשה בארה"ב , בה מאורגנים בעמותה הגדולה בעולם כ- 20 מליון נושאי נשק , התברר שאחוז התאונות בנשק הוא הקטן ביותר לעומת כל תאונה אחרת והם לא הכניסו לסטטיסטיקה , תאונות דרכים .
אז למה אנחנו מחכים? בהרבה מקרי טרור שקרו לאחרונה , אילו היה נשק בידי אזרחים והיה מתאפשר להם להתאמן אימון בסיסי , ניתן היה למנוע טבח .
אילו בידי תושבי כפר הס היה נשק אישי , והאנשים היו מאומנים , ולא מהססים להשתמש בו ניתן היה למנוע את הרצח.
חלק מהאנשים שאני פוגש במרכז הארץ , מחזיק את האקדח בכספת , "למה אתה עושה זאת ?" שאלתי קצין בכיר במיל. שגר בכפר סבא , והוא ענה לי בחיוך מבויש , זה מכביד עלי ועוד תירוצים מצחיקים , כשהערתי לו כי כשיזדקק לאקדח , והוא ימשיך לשכב בכספת עלול להיות מאוחר מדי , הסכים איתי. אני בטוח שאחרי הרצח בכפר הס ידידי מכפר סבא ינוע עם נשק , כך אני מקווה.
אנחנו חיים בארץ מוכת טרור , שכנינו אינם שכנים נעימים וטובים אלא חורשי מזימות זדון . אפשר לסמוך על המזל , אפשר להתפלל לריבון עולם , אבל למען השם , אל תכחישו את המציאות , הצטיידו בנשק בדרך החוקית , התאמנו במתקנים מאושרים , והיו מוכנים לקדם פני רעה.
החמור מכל שגם ממשלת ישראל ואלה העומדים בראשה , נכנעים לתופעת ההכחשה , והאשליה העצמית. כולם צופים ורואים ושומעים את רב המרצחים ערפאת שלא שינה את דרישותיו , הרוב הגדול כבר מסכים שאוסלו היא אסון , אבל ממשיכים להכחיש את העובדה הברורה , שמדינת מחבלים לצדנו עלולה להמיט עלינו כליה . שמעון פרס , פושע אוסלו , מוביל עם אריאל שרון במהלך מתואם עם האמריקאים להכרה במדינה פלסטינית . ואנחנו מחרישים , כן אנחנו מחרישים וכך גם ידידנו שליחנו בכנסת .
האם לא הגיעה השעה לומר לאריאל שרון :" עצור , בטרם נאחר את המועד !"
האם לא למדנו די מהייסורים שסבל העם היהודי כשהכחיש והשלה עצמו שאסונות נוראים יפסחו עלינו.
מה יקרה לנו אם נתייצב ונאמר "לא !?" מה יקרה אם נעשה מעשה ונסרב לאלה שמנסים להכתיב לנו את דרכנו , אני מתכוון לאמריקאים , האם יפלו עלינו השמיים?
לשמאל הקיצוני היה מותר לשחק בנו בנסויי אוסלו ? כולנו זוכרים את נאומי רבין, פרס , ברק וביילין שאמרו לפחות נוכל לומר לבנים ,ניסינו .
אם נאמר פעם אחת "לא " לממשל האמריקאי , נאמר לעצמנו ניסינו לשמור על עצמאותנו ,על כבודנו, על חיינו ואמרו לא! , אני משוכנע שהשמיים לא יפלו עלינו והעולם יכבד אותנו. אנחנו נוכל לזקוף ראש וחשוב מכל להציל את ארצנו וחיינו.
אני קורא לציבור נאמני ארץ ישראל , אמרו לאריאל שרון ראש ממשלתנו , בפקסים , טלפונים ובמשמרות מחאה , אם לא תחזור מהצהרות התמיכה במדינת מחבלים בלב ארצנו , לא תהיה ראש ממשלתנו , אנחנו נפעל בכל דרך חוקית כדי להפיל את ממשלתך ואותך . אנחנו למדנו את השואה , אנחנו מכירים את הסיכונים שבהכחשה ואשליה עצמית .
=================
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".
שורות אלה יכלו להיכתב גם כדי לבטא את הדילמה הפסיכולוגית העמוקה של אנשים מסוימים ,כשם עומדים מול מתקפה קטלנית ולפתע הם מבינים שהם אינם מוכנים לקראתה נפשית.
גורלו של פרט או קבוצה או לצורך העניין גם מדינה , שאינם מוכנים נפשית להפעיל כוח קטלני ,כאשר הם נקלעים לעימות של חיים ומוות , נידון קרוב לוודאי לכישלון, מכיוון שהוא עומד מול שני יריבים קודם כל הוא עצמו ומהצד השני התוקף , אשר לו אין עכבות לקפד את חייו .
למרות שאנחנו חיים בארץ מוכת טרור מאז הגיעו לכאן יהודים כדי להתיישב בה.
ולמרות שאנחנו נמצאים במלחמה כבר 14 חודשים מעל ל420 יום ולמרות שנפלו בה עד היום 205 חללים יש אצלנו אנשים ,פרטים וקבוצות ,שעדיין חיים בהכחשה , תכונה שמבוססת על אשליה עצמית . בשפת בני אדם ניתן לתאר את התפיסה הפסיכולוגית הזאת כדלקמן :" אם אני אשכנע את עצמי שהדבר הנורא הזה אינו קורה לי , הוא יפסיק לקרות וייעלם מעצמו ".
אנשים רבים פשוט מסרבים להכיר בצרה המתרגשת עליהם או אפילו באפשרות שהם עומדים למות מידיו של מרצח מתועב . רבים נוטים לראות את התנהגותו של הזולת מבעד לעיניהם שלהם ומכוון שהם אינם מסוגלים לרצוח בדם קר , הם גם לא מסוגלים לקבל את העובדה שאחרים יכולים לעשות זאת ללא היסוס.
כך אנחנו שומעים וקוראים את התגובה הבאה :" לא חשבנו שזה יכול לקרות פה " . כפי שמצוטטים תושבי כפר הס , אחרי רצח הקב"ט אהרון אוסישקין הי"ד .
" ידענו כי אנחנו חיים קרוב לקו התפר , וסבלנו לאחרונה מגניבות חקלאיות רבות, אבל לא חשבנו שיגיעו אלינו פיגועים " כך מצוטט חבר מזכירות כפר הס ( ידיעות אחרונות , 12.11.01 ) .
בא לי לזעוק "אלוהים אדירים עד מתי ?! " עד מתי נמשיך להתנהג כבנות יענה ונטמון ראשינו בחול? עד מתי נמשיך לקרוא לרצח אכזר ונורא פיגוע ? עד מתי נשתמש בשפת התקשורת העוינת שקוראת לרצח , הריגה . אדם נהרג , כך כאילו בתאונת דרכים. ובמקום לקרוא למחבל " רוצח" קוראים לו פעיל חמס , כמו פעיל במפלגה זו או אחרת.
שוחחתי על עניין המוכנות הנפשית והפיזית לא מעט , הוצאנו גם חוברת "האם אנחנו מוכנים?"
אבל בפעולת יחיד או קבוצה קטנה לא די . מה עוד שאת היחיד ,אותי, מסמנים כפעיל ימין קיצוני וגם חלק מאלה שהמלצותיי מכוונות אליהם מתרפסים בפני התקשורת ומכנים את פעילותי בתחום המוכנות הביטחונית " זריעת פאניקה "?
ההכחשה והאשליה העצמית , היא גם נחלתם של מוסדות וגופים ממשלתיים , הנה מתברר שרבים מתושבי כפר הס ביקשו רשיונות לנשק אישי ונדחו על ידי פקידים אטומי מוח שפועלים על פי מדיניות חסרת אחריות שמתבססת ,לא תאמינו , על חוקי המנדט הבריטי , שניסה למנוע בכל דרך אפשרית נשק מהיהודים.
יש אומרים , אם יתנו רשיונות לכל מי שמבקש , עלול חלק מהנשק האישי ליפול לידי גורמים פליליים או לידי מחבלים . טענה מוזרה ומגוחכת , העולם התחתון משיג נשק כל אימת שהוא זקוק לו ואת המחבלים ציידו ממשלות ישראל בנשק בכמויות גדולות . כך שטעון מסוג זה הוא קלוש , טעון אחר שנשק בידי רבים עלול לגרום לתאונות , גם טענה זו מופרכת מיסודה , במחקר שנעשה בארה"ב , בה מאורגנים בעמותה הגדולה בעולם כ- 20 מליון נושאי נשק , התברר שאחוז התאונות בנשק הוא הקטן ביותר לעומת כל תאונה אחרת והם לא הכניסו לסטטיסטיקה , תאונות דרכים .
אז למה אנחנו מחכים? בהרבה מקרי טרור שקרו לאחרונה , אילו היה נשק בידי אזרחים והיה מתאפשר להם להתאמן אימון בסיסי , ניתן היה למנוע טבח .
אילו בידי תושבי כפר הס היה נשק אישי , והאנשים היו מאומנים , ולא מהססים להשתמש בו ניתן היה למנוע את הרצח.
חלק מהאנשים שאני פוגש במרכז הארץ , מחזיק את האקדח בכספת , "למה אתה עושה זאת ?" שאלתי קצין בכיר במיל. שגר בכפר סבא , והוא ענה לי בחיוך מבויש , זה מכביד עלי ועוד תירוצים מצחיקים , כשהערתי לו כי כשיזדקק לאקדח , והוא ימשיך לשכב בכספת עלול להיות מאוחר מדי , הסכים איתי. אני בטוח שאחרי הרצח בכפר הס ידידי מכפר סבא ינוע עם נשק , כך אני מקווה.
אנחנו חיים בארץ מוכת טרור , שכנינו אינם שכנים נעימים וטובים אלא חורשי מזימות זדון . אפשר לסמוך על המזל , אפשר להתפלל לריבון עולם , אבל למען השם , אל תכחישו את המציאות , הצטיידו בנשק בדרך החוקית , התאמנו במתקנים מאושרים , והיו מוכנים לקדם פני רעה.
החמור מכל שגם ממשלת ישראל ואלה העומדים בראשה , נכנעים לתופעת ההכחשה , והאשליה העצמית. כולם צופים ורואים ושומעים את רב המרצחים ערפאת שלא שינה את דרישותיו , הרוב הגדול כבר מסכים שאוסלו היא אסון , אבל ממשיכים להכחיש את העובדה הברורה , שמדינת מחבלים לצדנו עלולה להמיט עלינו כליה . שמעון פרס , פושע אוסלו , מוביל עם אריאל שרון במהלך מתואם עם האמריקאים להכרה במדינה פלסטינית . ואנחנו מחרישים , כן אנחנו מחרישים וכך גם ידידנו שליחנו בכנסת .
האם לא הגיעה השעה לומר לאריאל שרון :" עצור , בטרם נאחר את המועד !"
האם לא למדנו די מהייסורים שסבל העם היהודי כשהכחיש והשלה עצמו שאסונות נוראים יפסחו עלינו.
מה יקרה לנו אם נתייצב ונאמר "לא !?" מה יקרה אם נעשה מעשה ונסרב לאלה שמנסים להכתיב לנו את דרכנו , אני מתכוון לאמריקאים , האם יפלו עלינו השמיים?
לשמאל הקיצוני היה מותר לשחק בנו בנסויי אוסלו ? כולנו זוכרים את נאומי רבין, פרס , ברק וביילין שאמרו לפחות נוכל לומר לבנים ,ניסינו .
אם נאמר פעם אחת "לא " לממשל האמריקאי , נאמר לעצמנו ניסינו לשמור על עצמאותנו ,על כבודנו, על חיינו ואמרו לא! , אני משוכנע שהשמיים לא יפלו עלינו והעולם יכבד אותנו. אנחנו נוכל לזקוף ראש וחשוב מכל להציל את ארצנו וחיינו.
אני קורא לציבור נאמני ארץ ישראל , אמרו לאריאל שרון ראש ממשלתנו , בפקסים , טלפונים ובמשמרות מחאה , אם לא תחזור מהצהרות התמיכה במדינת מחבלים בלב ארצנו , לא תהיה ראש ממשלתנו , אנחנו נפעל בכל דרך חוקית כדי להפיל את ממשלתך ואותך . אנחנו למדנו את השואה , אנחנו מכירים את הסיכונים שבהכחשה ואשליה עצמית .
=================
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".