מנהג מיוחד ישנו לנשים, שהן נמנעות מעשיית מלאכה בשעה שנרות החנוכה דולקים, ואם כן נשאלת השאלה, האם מותר לנשים להכין מיד לאחר הדלקת הנרות סופגניות ולביבות?

ויש להבהיר, עיקר השאלה היא לגבי החצי שעה הראשונה שלאחר הדלקת הנרות, כי לאחר מכן, מצד הדין אין צורך שהנרות ימשיכו לדלוק ומותר לכבותן, ואם כן ברור שגם ניתן לעשות מלאכה לאחר חצי שעה משעת הדלקתן. אלא שהשאלה היא האם מותר להכין את הלביבות מיד לאחר הדלקת הנרות, כפי שעושים בבתים רבים.

שני טעמים נאמרו בסיבת המנהג. האחד הוא, כדי למנוע את הנשים מלהשתמש לאור הנר, והטעם השני הוא, שהואיל והנס התחיל על ידי אשה ושמה יהודית, שבגבורתה הצליחה לכרות את ראשו של ההגמון הצורר, ממילא החג אצלן במדרגה גבוהה יותר, הקרובה במידה מסוימת לחגים אחרים שבהם עשיית המלאכה אסורה, ולכן כל זמן שהנרות צריכים לדלוק, אינן עושות מלאכה.

ואכן תלוי מהו הטעם העיקרי, אם הטעם הראשון הוא העיקר, ממילא כל מלאכה הנזקקת לאור תהיה אסורה כל זמן שהנרות דולקים. אבל אם הטעם השני הוא העיקר, לא יהיה דינו של חנוכה חמור מדין חול המועד, שמותר לבשל בו, ורק מלאכות כמו כביסה ותפירה יהיו אסורות בשעה שהנרות דולקים.
למעשה פסק הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א שהטעם השני הוא העיקרי, ולכן מותר לנשים לאפות לבשל ולטגן גם במשך החצי שעה הראשונה שלאחר הדלקת הנרות.

אולם אם יש משפחות שנהגו שלא לטגן ולבשל באותו הזמן, ראוי שימשיכו במנהגן, הואיל וכפי הנראה הם נוהגות כטעם הראשון, שכל מלאכה הנצרכת לאור אסורה באותה השעה. ומי שאינה יודעת כיצד נהגו במשפחתה, מותר לה לטגן ולאפות מיד לאחר הדלקת נרות. ותימנע מעשיית מלאכות האסורות בחול-המועד, ככביסה, תפירה וכדומה.
==========
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.