המקום שקבעו חכמים להדלקת הנרות הוא, בצד שמאל של הפתח מבחוץ, כך שכל העוברים ברחוב יראו את הנרות דולקים וייזכרו בנס החנוכה. וזה בתנאי שיש לאדם פתח הפונה לרשות הרבים, אבל אם הוא מתגורר בקומה שנייה - אזי עדיף שידליק את הנרות בחלונו הפונה לרשות הרבים.
ומצווה להניח את החנוכיה בגובה של בין שלושה טפחים לעשרה. שהוא בין עשרים וארבעה סנטימטרים מהקרקע - לשמונים. והטעם לזה, כי אם נניח את הנרות במקום גבוה יותר, יכולים היו לחשוב שהדליקו את הנרות כדי להאיר את הכניסה לבית, שכן היו מניחים את הנרות שנועדו להאיר בגובה זה. וכן אם יניח את הנרות על הקרקע או סמוך מאוד לקרקע, יראה כאילו הניח שם את הנרות לרגע אחד וכבר כוונתו להסירם. אבל אם יניחם בין גובה של שלושה טפחים לעשרה - יהיה ברור לכל הרואים כי הם הודלקו לשם מצווה ויתפרסם הנס.
וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד אם הניח את הנרות למטה משלושה טפחים או למעלה מעשרה טפחים - יצא ידי חובתו.
ויש מקרים שלכתחילה ראוי להניח את החנוכיה למעלה מעשרה טפחים, כמו למשל אדם שאין לו תיבת זכוכית להניח בה את החנוכיה מחוץ לבית, ואם יניח את החנוכיה בתוך הבית בגובה של פחות משמונים סנטימטרים, רק בני ביתו יראו את הנרות, ואם יניח אותה על אדן החלון, יתפרסם הנס גם לעיני כל העוברים ברחוב. אדם כזה מלכתחילה עדיף שיניח את החנוכיה על אדן החלון, למרות שהיא גבוהה משמונים סנטימטרים, כדי לפרסם יותר את הנס.
אם הניח את החנוכיה על עמוד הגבוה תשעה מטרים ושישים סנטמיטרים (עשרים אמה) מעל הקרקע - לא יצא ידי חובה, כי לגובה כזה אנשים אינם רגילים להסתכל. אבל אם הניח על אדן חלונו הגבוה עשרים אמה מעל רשות הרבים (קומה רביעית או חמישית), כיוון שכלפי פנים הבית הוא פחות מגובה עשרים אמה - יצא ידי חובה. ומסתבר שגם מי שדירתו בגובה זה, יש הידור בכך שיניח את החנוכיה על אדן החלון.
============
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.
ומצווה להניח את החנוכיה בגובה של בין שלושה טפחים לעשרה. שהוא בין עשרים וארבעה סנטימטרים מהקרקע - לשמונים. והטעם לזה, כי אם נניח את הנרות במקום גבוה יותר, יכולים היו לחשוב שהדליקו את הנרות כדי להאיר את הכניסה לבית, שכן היו מניחים את הנרות שנועדו להאיר בגובה זה. וכן אם יניח את הנרות על הקרקע או סמוך מאוד לקרקע, יראה כאילו הניח שם את הנרות לרגע אחד וכבר כוונתו להסירם. אבל אם יניחם בין גובה של שלושה טפחים לעשרה - יהיה ברור לכל הרואים כי הם הודלקו לשם מצווה ויתפרסם הנס.
וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד אם הניח את הנרות למטה משלושה טפחים או למעלה מעשרה טפחים - יצא ידי חובתו.
ויש מקרים שלכתחילה ראוי להניח את החנוכיה למעלה מעשרה טפחים, כמו למשל אדם שאין לו תיבת זכוכית להניח בה את החנוכיה מחוץ לבית, ואם יניח את החנוכיה בתוך הבית בגובה של פחות משמונים סנטימטרים, רק בני ביתו יראו את הנרות, ואם יניח אותה על אדן החלון, יתפרסם הנס גם לעיני כל העוברים ברחוב. אדם כזה מלכתחילה עדיף שיניח את החנוכיה על אדן החלון, למרות שהיא גבוהה משמונים סנטימטרים, כדי לפרסם יותר את הנס.
אם הניח את החנוכיה על עמוד הגבוה תשעה מטרים ושישים סנטמיטרים (עשרים אמה) מעל הקרקע - לא יצא ידי חובה, כי לגובה כזה אנשים אינם רגילים להסתכל. אבל אם הניח על אדן חלונו הגבוה עשרים אמה מעל רשות הרבים (קומה רביעית או חמישית), כיוון שכלפי פנים הבית הוא פחות מגובה עשרים אמה - יצא ידי חובה. ומסתבר שגם מי שדירתו בגובה זה, יש הידור בכך שיניח את החנוכיה על אדן החלון.
============
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.