כתוב בגמרא "נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ...ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו". (שבת כא)
בספר ברכת חיים שואלים את השאלה: נראה שבימי קדם היו מדליקים את הנרות "מבחוץ" ומפני מה מדליקים אנו בימים האלה "מבפנים" בבית?
ב"אוצרות היהדות" עונים על השאלה עם תשובה אקטואלית ביותר: "משום ("דברים בעתם"), שלפנים היו השונאים שלנו נמצאים בחוץ ובנר חנוכה הכרזנו על הנצחון שנחלנו על אויבינו החיצוניים הללו, ואילו היום הזה יש ונמצאים שונאיה של היהדות מבפנים, וכנגדם צריכים אנו להפגין את נצחונה של היהדות כנגד אויבינו שלנו בבית". (ספר ברכת חיים, עמ' טו)
היום, אויביהם של העם היהודי נמצאים גם מבחוץ וגם מבפנים. מלחמת חנוכה מלחמת היהודים המתיוונים המתחברים לאויב נגד אחיהם היהודים נמשכת עד היום. היסטוריונים שאלו את השאלה : למה אנטיוכוס הרשע גזר את גזירותיו נגד הדת היהודית ואסר עליהם כל מני אסורים דתיים (למוד תורה, ברית מילה וכו')?
הרי כנגד כל העמים האחרים שאנטיוכוס כבש, הוא לא גזר גזירות אנטי-דתיות נגדם. הוא פשוט כבש אותם, מדינית, אבל לא תקף את דתם ואת פולחנם. רק כנגד היהודים הוא גזר את גזירותיו האנטי-דתיות!?
ההיסטוריון פרופ' אליהו ביקרמן עונה על התעלומה הזאת (בספרו God of the Maccabees) ואומר שאמנם לאנטיוכוס לא היתה שום כוונה לגזור גזירות אנטי-דתיות נגד היהודים, אבל אלו היו חבריו היהודים המתיוונים שהמליצו ודחפו אותו לעשות כך. היוסי-ביילינים של אז, יחד עם היוסי-שרידים והשולמית-אלונים והשמעון-פרסים מאז...הם אלו שאמרו לאנטיוכוס: אתה רוצה לשבור את העם היהודי? אנחנו נגיד לך איך לעשות כך: תאסור עליהם ללמוד תורה, אל תיתן להם לקיים את ברית המילה וכו'.
כמו אז, כך גם היום.
והיום לצערינו אין לנו מנהיג פוליטי כמו יהודה המכבי שירים את הדגל ויילחם כנגד אויבים מבית ומחוץ אלו. דם יהודים נשפך כמים וממשלת ישראל אינה עושה דבר והעם בישראל אינו מתקומם ואינו זועק זעקה מרה. הילדים שלנו שרים בגן את השיר "כל הארץ דגלים דגלים". אך במציאות אנו רואים ש"כל הארץ מחבלים מחבלים שמתפוצצים ורוצחים ודבר בנידון לא עושים".
ד"ר פלאוט מזכיר לנו במאמר באינטרנט שבשנת 1903 אירע פוגרום קישינב, פוגרום עליו עדיין לומדים בכל בתי הספר. כל ההיסטוריונים מסכימים שפוגרום זה שינה את ההיסטוריה היהודית. הפוגרום זעזע את כל יהדות מזרח אירופה. בעקבות הפוגרום הזה היהודים התחילו לברוח מרוסיה הצארית. פוגרום זה היווה השראה לשירו המפורסם של ביאליק. פוגרום זה גם היה האות לעליה מאסיבית לישראל.
ד"ר פלאוט מזכיר לנו כמה יהודים נרצחו בפוגרום. אלפים? לא! מאות? לא ?
סך הכל 45 יהודים נרצחו באותו פוגרום (ו600 נפצעו).
שמעון פרס ושאר פושעי תומכי אוסלו יצרו מצב בו כל שבועיים מתבצע בישראל פוגרום קישינב ואין פוצים פה. הצבא החזק בעולם יושב על הגדר והפוליטיקאים ממשיכים לנהל מתן ומתן עם הפוגרומציקים.
ואם משהו חושב שמשהו השתנה מאז הפוגרום בבן-יהודה ובחיפה...שלא ישלה את עצמו. שום דבר לא השתנה!
האמת היא שנפלתי בפח ובטוחני שהרבה אחרים מרגישים כמוני. לאחר נאומו של ראש הממשלה בעקבות הטבח בירושלים ובחיפה, באמת ובתמים חשבתי לעצמי ש"זהו- ראש הממשלה התפכח והוא הולך סוף סוף למוטט את יאסר ערפאת ואת הרשעות האש"פית". חברה התקשרה אלי בשעה 5:00 אחה"צ , כמה שעות לפני שרה"מ נאם את נאומו התקיף,ואמרה לי בהתרגשות: "מהר, הדליקי את הטלויזיה ואת הרדיו. ישראל התחילה את התקפותיה על עזה.". ילדיי התרגשו גם הם. סוף סוף חיילי צבא הגנה לישראל הולכים להיכנס באויב!
במיוחד טליה, בתי בת ה-11 , שמחה. לפני שבוע אמרה לי שלו היתה יכולה לבחור באיזה תקופה לחיות, היתה בוחרת לא לחיות בימינו אלא בימי המנדט והיתה מצטרפת ללח"י או לאצ"ל. הופתעתי ושאלתי לפשר דבריה:
"הרי היום יש לך ילדות הרבה יותר קלה מאשר בני גילך אז" אמרתי לה. והיא ענתה: "נכון, אבל אז, בימי המנדט, היהודים לחמו כנגד האויב ולא פחדו מאף אחד. היום יש כל כך הרבה פיגועים ויש לנו צבא ולמרות זאת לא עושים כלום. אני מתביישת לחיות בימינו. אני מתביישת מראש ממשלה שלא עושה כלום כשיהודים נרצחים". דבריה חדרו עמוק בלבי. התגאיתי על כך שיש לנו ילדה כל כך בריאה בנפשה וכעסי על ראש הממשלה רק התעצם. הבנתי שמדיניות ההבלגה של שרון מאיימת לא רק על קיומה הפיזי של המדינה, אלא מקרינה ייאוש ופחד ומחלישה את רוח ילדי ישראל. רצנו יחד למסך הטלויזיה בתקווה שסוף סוף חיילינו יורשו להלחם כמו המכבים.
הבטנו ב"התקפות" על עזה ומהר מאד התברר לכולנו שמדובר בהצגה הוליוודיאנית אחת גדולה. האכזבה היתה מרה. התברר שסך הכל הגננת אריאל שרון החליט להעניש את הילד הרע בגן על ידי שבירת צעצועיו האהובים עליו כמה הליקופטרים. ובמקום לסלק את הילד הרע מבית-הספר אחת ולתמיד הרי הילד הזה הביא נשק לבית הספר ורצח כמה וכמה תלמידים- הגננת אריאל שרון החליט לנזוף בו עוד פעם ולדרוש ממנו , בפעם המי יודע כמה, שהפעם הוא באמת באמת יתנהג יפה. דובריו של משרד ראש הממשלה הבהירו את המדיניות בכל כלי התקשורת: "התקפותינו על עזה הם על מנת לאותת, לא על מנת למוטט!!"
בכאב רב התברר לנו שנאומו התקיף של אריאל שרון היה זריעת חול בעיניים, על מנת להרגיע את השרים אביגדור ליברמן ובני אלון ותומכיהם במחנה הלאומי. שרון רימה אותנו במעשים ובדיבורים. במעשים נראה שמדיניות הפצצת בתים ערבים ריקים לצורך הרגעת הציבור בישראל תימשך. ובדיבורים בנאומו כינה ראש הממשלה את הרשעות האש"פית בפעם הראשונה "אירגון תומך טרור".
הציבור בישראל חשב לתומו שזה אומר שמעכשיו הוכרזה מלחמת חורמה כנגד ערפאת ואירגוניו. אך גם כאן היתה זריעת חול בעיני הציבור בישראל. משפטנים הסבירו לנו שבישראל אין דבר כזה "אירגון תומך טרור" . זוהי נוסחה ריקה מתוכן שאינה מחייבת שום דבר. רק הנוסחה "אירגון טרור" מחייבת פעולה .
אבל ברצוני לחלוק על המשפטנים. בעיני כן קיימת חיה כזאת "אירגון תומך טרור". והם דווקא נמצאים בישראל. כשערוץ 1 בטלוויזיה מראיין את רב המרצחים ערפאת ונותן לו במה לתקוף את ישראל ערוץ 1 הופך לאירגון תומך טרור. כשלאחר הטבח בירושלים ובחיפה, ברדיו "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" מזמינים את ראשי הרשעות האש"פית ואת אחיהם-שותפיהם הח"כים הערבים ונותנים להם במה לתקוף את ישראל אז "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" הם אירגונים תומכי טרור".
כשאנו שומעים שראש הממשלה שרון מחליט להמשיך את בניית הגשר בגוש קטיף גשר הדמים שבגללו נרצחה אתי פחימה הי"ד אז יש לנו ראש ממשלה שתומך בטרור. כי הוא תומך בהמשך בניית גשר הטרור.
כשראש הממשלה נתן הוראה לפנות בברוטליות את המאחז שהוקם בגוש קטיף לזכר אתי פחימה הי"ד, אז ראש הממשלה נותן פרס לטרור ותומך בטרור.
וכשראש הממשלה נותן לשר החוץ פרס רשות לדבר בטלפון עם רב המרצחים ערפאת ראש הממשלה תומך בטרור. היעלה על הדעת שג'ורג בוש היה מרשה לקולין פאוול להתקשר לבן-לאדן?
לדעתי, אי-תגובת הממשלה לפוגרום בירושלים ובחיפה- מוכיחה שממשלה זו איבדה את זכות קיומה. חג החנוכה מזכיר לנו שלא מספיק להתפלל לנס. ה' מזכה אותנו בנסים כשאנחנו עושים את הצעד הראשון. כשנחשון בן עמינדב קפץ לים, אז ורק אז נפתחו המים. כשה' ראה שיש יהודים המוכנים לצאת ולהלחם על קיומו של העם היהודי בארצו, אז ה' זיכה את עם ישראל בנס חנוכה ונתן את הניצחון בידי המכבים.
היום ה' רואה שלמרות הפוגרומים, המנהיגות הפוליטית בישראל אינה מגיבה וממשיכה להתרפס מול האויב. על העם מוטלת היום אחריות גדולה: עלינו לקום ולהתעורר ולזעוק זעקה גדולה ומרה. להפסיק את שיגרת החיים, לצאת לרחובות בהמונינו, כן, אפילו לעלות על הבריקדות ולהכריז שלא ניתן למדינה לתפקד עד שהמנהיגות שלנו תחסל טוטאלית את כל אירגוני הטרור ותחזיר את השליטה הישראלית על כל האזורים שנטשנו.
בטוחני שאם וכאשר העם יקום ויצא לרחובות אז ה' יזכה אותנו, בע"ה, במנהיגים יהודים ראויים שלא יפחדו לפעול על פי הסיסמא האחת והיחידה:
כל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לדורותיו על פי תורת ישראל.
============
נדיה מטר היא יו"ר "נשים בירוק".
בספר ברכת חיים שואלים את השאלה: נראה שבימי קדם היו מדליקים את הנרות "מבחוץ" ומפני מה מדליקים אנו בימים האלה "מבפנים" בבית?
ב"אוצרות היהדות" עונים על השאלה עם תשובה אקטואלית ביותר: "משום ("דברים בעתם"), שלפנים היו השונאים שלנו נמצאים בחוץ ובנר חנוכה הכרזנו על הנצחון שנחלנו על אויבינו החיצוניים הללו, ואילו היום הזה יש ונמצאים שונאיה של היהדות מבפנים, וכנגדם צריכים אנו להפגין את נצחונה של היהדות כנגד אויבינו שלנו בבית". (ספר ברכת חיים, עמ' טו)
היום, אויביהם של העם היהודי נמצאים גם מבחוץ וגם מבפנים. מלחמת חנוכה מלחמת היהודים המתיוונים המתחברים לאויב נגד אחיהם היהודים נמשכת עד היום. היסטוריונים שאלו את השאלה : למה אנטיוכוס הרשע גזר את גזירותיו נגד הדת היהודית ואסר עליהם כל מני אסורים דתיים (למוד תורה, ברית מילה וכו')?
הרי כנגד כל העמים האחרים שאנטיוכוס כבש, הוא לא גזר גזירות אנטי-דתיות נגדם. הוא פשוט כבש אותם, מדינית, אבל לא תקף את דתם ואת פולחנם. רק כנגד היהודים הוא גזר את גזירותיו האנטי-דתיות!?
ההיסטוריון פרופ' אליהו ביקרמן עונה על התעלומה הזאת (בספרו God of the Maccabees) ואומר שאמנם לאנטיוכוס לא היתה שום כוונה לגזור גזירות אנטי-דתיות נגד היהודים, אבל אלו היו חבריו היהודים המתיוונים שהמליצו ודחפו אותו לעשות כך. היוסי-ביילינים של אז, יחד עם היוסי-שרידים והשולמית-אלונים והשמעון-פרסים מאז...הם אלו שאמרו לאנטיוכוס: אתה רוצה לשבור את העם היהודי? אנחנו נגיד לך איך לעשות כך: תאסור עליהם ללמוד תורה, אל תיתן להם לקיים את ברית המילה וכו'.
כמו אז, כך גם היום.
והיום לצערינו אין לנו מנהיג פוליטי כמו יהודה המכבי שירים את הדגל ויילחם כנגד אויבים מבית ומחוץ אלו. דם יהודים נשפך כמים וממשלת ישראל אינה עושה דבר והעם בישראל אינו מתקומם ואינו זועק זעקה מרה. הילדים שלנו שרים בגן את השיר "כל הארץ דגלים דגלים". אך במציאות אנו רואים ש"כל הארץ מחבלים מחבלים שמתפוצצים ורוצחים ודבר בנידון לא עושים".
ד"ר פלאוט מזכיר לנו במאמר באינטרנט שבשנת 1903 אירע פוגרום קישינב, פוגרום עליו עדיין לומדים בכל בתי הספר. כל ההיסטוריונים מסכימים שפוגרום זה שינה את ההיסטוריה היהודית. הפוגרום זעזע את כל יהדות מזרח אירופה. בעקבות הפוגרום הזה היהודים התחילו לברוח מרוסיה הצארית. פוגרום זה היווה השראה לשירו המפורסם של ביאליק. פוגרום זה גם היה האות לעליה מאסיבית לישראל.
ד"ר פלאוט מזכיר לנו כמה יהודים נרצחו בפוגרום. אלפים? לא! מאות? לא ?
סך הכל 45 יהודים נרצחו באותו פוגרום (ו600 נפצעו).
שמעון פרס ושאר פושעי תומכי אוסלו יצרו מצב בו כל שבועיים מתבצע בישראל פוגרום קישינב ואין פוצים פה. הצבא החזק בעולם יושב על הגדר והפוליטיקאים ממשיכים לנהל מתן ומתן עם הפוגרומציקים.
ואם משהו חושב שמשהו השתנה מאז הפוגרום בבן-יהודה ובחיפה...שלא ישלה את עצמו. שום דבר לא השתנה!
האמת היא שנפלתי בפח ובטוחני שהרבה אחרים מרגישים כמוני. לאחר נאומו של ראש הממשלה בעקבות הטבח בירושלים ובחיפה, באמת ובתמים חשבתי לעצמי ש"זהו- ראש הממשלה התפכח והוא הולך סוף סוף למוטט את יאסר ערפאת ואת הרשעות האש"פית". חברה התקשרה אלי בשעה 5:00 אחה"צ , כמה שעות לפני שרה"מ נאם את נאומו התקיף,ואמרה לי בהתרגשות: "מהר, הדליקי את הטלויזיה ואת הרדיו. ישראל התחילה את התקפותיה על עזה.". ילדיי התרגשו גם הם. סוף סוף חיילי צבא הגנה לישראל הולכים להיכנס באויב!
במיוחד טליה, בתי בת ה-11 , שמחה. לפני שבוע אמרה לי שלו היתה יכולה לבחור באיזה תקופה לחיות, היתה בוחרת לא לחיות בימינו אלא בימי המנדט והיתה מצטרפת ללח"י או לאצ"ל. הופתעתי ושאלתי לפשר דבריה:
"הרי היום יש לך ילדות הרבה יותר קלה מאשר בני גילך אז" אמרתי לה. והיא ענתה: "נכון, אבל אז, בימי המנדט, היהודים לחמו כנגד האויב ולא פחדו מאף אחד. היום יש כל כך הרבה פיגועים ויש לנו צבא ולמרות זאת לא עושים כלום. אני מתביישת לחיות בימינו. אני מתביישת מראש ממשלה שלא עושה כלום כשיהודים נרצחים". דבריה חדרו עמוק בלבי. התגאיתי על כך שיש לנו ילדה כל כך בריאה בנפשה וכעסי על ראש הממשלה רק התעצם. הבנתי שמדיניות ההבלגה של שרון מאיימת לא רק על קיומה הפיזי של המדינה, אלא מקרינה ייאוש ופחד ומחלישה את רוח ילדי ישראל. רצנו יחד למסך הטלויזיה בתקווה שסוף סוף חיילינו יורשו להלחם כמו המכבים.
הבטנו ב"התקפות" על עזה ומהר מאד התברר לכולנו שמדובר בהצגה הוליוודיאנית אחת גדולה. האכזבה היתה מרה. התברר שסך הכל הגננת אריאל שרון החליט להעניש את הילד הרע בגן על ידי שבירת צעצועיו האהובים עליו כמה הליקופטרים. ובמקום לסלק את הילד הרע מבית-הספר אחת ולתמיד הרי הילד הזה הביא נשק לבית הספר ורצח כמה וכמה תלמידים- הגננת אריאל שרון החליט לנזוף בו עוד פעם ולדרוש ממנו , בפעם המי יודע כמה, שהפעם הוא באמת באמת יתנהג יפה. דובריו של משרד ראש הממשלה הבהירו את המדיניות בכל כלי התקשורת: "התקפותינו על עזה הם על מנת לאותת, לא על מנת למוטט!!"
בכאב רב התברר לנו שנאומו התקיף של אריאל שרון היה זריעת חול בעיניים, על מנת להרגיע את השרים אביגדור ליברמן ובני אלון ותומכיהם במחנה הלאומי. שרון רימה אותנו במעשים ובדיבורים. במעשים נראה שמדיניות הפצצת בתים ערבים ריקים לצורך הרגעת הציבור בישראל תימשך. ובדיבורים בנאומו כינה ראש הממשלה את הרשעות האש"פית בפעם הראשונה "אירגון תומך טרור".
הציבור בישראל חשב לתומו שזה אומר שמעכשיו הוכרזה מלחמת חורמה כנגד ערפאת ואירגוניו. אך גם כאן היתה זריעת חול בעיני הציבור בישראל. משפטנים הסבירו לנו שבישראל אין דבר כזה "אירגון תומך טרור" . זוהי נוסחה ריקה מתוכן שאינה מחייבת שום דבר. רק הנוסחה "אירגון טרור" מחייבת פעולה .
אבל ברצוני לחלוק על המשפטנים. בעיני כן קיימת חיה כזאת "אירגון תומך טרור". והם דווקא נמצאים בישראל. כשערוץ 1 בטלוויזיה מראיין את רב המרצחים ערפאת ונותן לו במה לתקוף את ישראל ערוץ 1 הופך לאירגון תומך טרור. כשלאחר הטבח בירושלים ובחיפה, ברדיו "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" מזמינים את ראשי הרשעות האש"פית ואת אחיהם-שותפיהם הח"כים הערבים ונותנים להם במה לתקוף את ישראל אז "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" הם אירגונים תומכי טרור".
כשאנו שומעים שראש הממשלה שרון מחליט להמשיך את בניית הגשר בגוש קטיף גשר הדמים שבגללו נרצחה אתי פחימה הי"ד אז יש לנו ראש ממשלה שתומך בטרור. כי הוא תומך בהמשך בניית גשר הטרור.
כשראש הממשלה נתן הוראה לפנות בברוטליות את המאחז שהוקם בגוש קטיף לזכר אתי פחימה הי"ד, אז ראש הממשלה נותן פרס לטרור ותומך בטרור.
וכשראש הממשלה נותן לשר החוץ פרס רשות לדבר בטלפון עם רב המרצחים ערפאת ראש הממשלה תומך בטרור. היעלה על הדעת שג'ורג בוש היה מרשה לקולין פאוול להתקשר לבן-לאדן?
לדעתי, אי-תגובת הממשלה לפוגרום בירושלים ובחיפה- מוכיחה שממשלה זו איבדה את זכות קיומה. חג החנוכה מזכיר לנו שלא מספיק להתפלל לנס. ה' מזכה אותנו בנסים כשאנחנו עושים את הצעד הראשון. כשנחשון בן עמינדב קפץ לים, אז ורק אז נפתחו המים. כשה' ראה שיש יהודים המוכנים לצאת ולהלחם על קיומו של העם היהודי בארצו, אז ה' זיכה את עם ישראל בנס חנוכה ונתן את הניצחון בידי המכבים.
היום ה' רואה שלמרות הפוגרומים, המנהיגות הפוליטית בישראל אינה מגיבה וממשיכה להתרפס מול האויב. על העם מוטלת היום אחריות גדולה: עלינו לקום ולהתעורר ולזעוק זעקה גדולה ומרה. להפסיק את שיגרת החיים, לצאת לרחובות בהמונינו, כן, אפילו לעלות על הבריקדות ולהכריז שלא ניתן למדינה לתפקד עד שהמנהיגות שלנו תחסל טוטאלית את כל אירגוני הטרור ותחזיר את השליטה הישראלית על כל האזורים שנטשנו.
בטוחני שאם וכאשר העם יקום ויצא לרחובות אז ה' יזכה אותנו, בע"ה, במנהיגים יהודים ראויים שלא יפחדו לפעול על פי הסיסמא האחת והיחידה:
כל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לדורותיו על פי תורת ישראל.
============
נדיה מטר היא יו"ר "נשים בירוק".