הדלקת נרות חנוכה אינה שייכת רק לביתו הפרטי של כל אדם ואדם, אלא אף במקומות ציבוריים נהגו להדליק את נרות החנוכה כדי לפרסם את הנס של נצחון הרוח היהודית על התרבות היוונית, נצחון האור הנצחי של התורה על החכמה היוונית החשוכה.

ולכן נהגו להדליק נרות חנוכה גם בבית הכנסת, והדלקה זו מצווה, ולכן מברכים את שתי הברכות בשעה שמדליקים את הנרות בבית הכנסת, וביום הראשון מוסיפים גם את ברכת 'שהחיינו'. ואדם שהדליק נרות בבית הכנסת בברכה, לא יצא מבחינה אישית ידי חובת הדלקת הנרות, ועדיין מוטלת עליו המצווה להדליק נרות בביתו בברכה.

ונהגו להדליק את הנרות בבית הכנסת בין תפילת המנחה לערבית. ונסתפקו האחרונים בשאלה, האם אפשר לברך בבית הכנסת על הדלקת הנרות גם כשאין מניין של עשרה. לדעת המשנה ברורה, גם אם אין עשרה נוכחים בשעת ההדלקה - יברך, שהרי לאחר מכן יבואו עשרה ויראו את אור הנרות. ויש פוסקים שרק אם יש עשרה נוכחים בשעת הדלקת הנרות בבית הכנסת - מברכים, ואם אין עשרה - ידליקם בלא ברכה. וכמובן התנאי של עשרה הוא רק לגבי מקום ציבורי, אבל כל אדם בביתו חייב להדליק בברכה, בין אם יהיו שם אנשים אחרים ובין אם לא.

וברור שראוי להדליק נרות חנוכה בכל מקום שמתאסף בו ציבור, כמו למשל במסיבת בר מצווה או חתונה. אלא שישנו ספק אם ידליקו את הנרות בברכה. יש פוסקים שהואיל ורואים את הנרות יותר מעשרה אנשים, הרי זה דומה לבית הכנסת ואפשר לברך בשעת ההדלקה. ויש פוסקים שרק בבית הכנסת נהגו להדליק בברכה. וספק ברכות להקל, וידליקו במקומות אלו בלא ברכה. אמנם אם יתפללו שם ערבית לפני הסעודה, יתכן שיוכלו להדליק את הנרות בברכה. ויש מציעים שילד קטן ידליק את הנרות בברכה, וברכתו לא תחשב לבטלה אלא כחלק מהחינוך שלו ללימוד המצוות והברכות ושינונן.
==========
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.