לא מקרה הוא שחג החנוכה חל באותה תקופה שבה החושך של הלילה מגיע לשיאו. בתקופה הזו ממש מגיעים הימים שבהם הלילות ארוכים ביותר, והקור החורפי מתפשט על הארץ. ולא רק זה, אלא אף בלילה הירח אינו מאיר, הואיל וחנוכה חל בימים הסמוכים לראש חודש, שבהם הירח מתמעט והולך.
ובאותה השעה שהחושך מתפשט על הארץ, והשמש שקעה ונעלמה, והלילה הארוך מטיל את צילו המאיים והקר, יוצאים יהודים ונרות בידם, ומדליקים את נרות החנוכה. ומסמלים בזה את האמונה היהודית האדירה, שגם בתקופות החשוכות ביותר, עת אשר אימפריות ענקיות שלטו באכזריות בעולם, גם אז לא התייאשנו מאור התורה והאמונה, והמשכנו ללמוד וללמד. ומעט מן האור שלנו הולך ודוחה הרבה מהחושך שלהם.
חנוכה הוא חגה של תורה שבעל פה, שכן הוא החג הראשון שתיקנו חז"ל, ובו יש ביטוי להגברת העיסוק בתורה שבעל פה. בבית ראשון היתה הנבואה נפוצה בישראל וממילא עסקו בעיקר בתורה שבכתב. אך לאחר חורבן בית ראשון והסתלקות הנבואה הגיעה שעתה של תורה שבעל פה. תורה שבעל פה מגלה את מעלתם של ישראל שהם שותפים בגילוי אורה של תורה. העקרונות קבועים בתורה שבכתב והדרכים להגשמתן נסללות על ידי חכמי תורה שבעל פה. אמנם אורה של תורה שבכתב מבהיק יותר, דומה הוא לשמש בצהרים, ואילו אורה של תורה שבעל פה דומה לירח והכוכבים, אולם בכוחה של תורה שבעל פה לרדת אל מסתרי נפשו של האדם, ולהאיר את כל הפינות החשוכות. בתקופת בית המקדש השני הונחה התשתית לסדר לימוד תורה שבעל פה, לכל התקנות, הסייגים והמנהגים. על ידי האור המיוחד של תורה שבעל פה, שהוא דומה לנרות החנוכה שמאירים את החשכה, הצלחנו להתמודד עם כל קשיי הגלות.
רעיון זה הוא כנראה הסיבה הפנימית לכך שחג החנוכה זכה בקרב ישראל לכל-כך הרבה אהבה וחיבה, עד שכמעט ואין יהודי בארץ, ואפילו הוא רחוק מקיום הרבה מצוות, שאינו נוהג להדליק את נרות החנוכה.
ועוד דבר מעניין ישנו בחג החנוכה, שישנן שתי מדרגות בהידור המצווה. על פי הדין מספיק שנדליק בכל בית נר אחד בלבד, והידור מצווה שכל אחד מבני הבית ידליק בכל יום נר אחד. והמהדרין מן המהדרין מדליקים בכל יום נר נוסף עד שביום האחרון מדליקים שמונה נרות. וראו זה פלא, המצווה היחידה שכולם, אפילו אותם שאינם מדקדקים במצוות, נוהגים להחמיר ולהדר את ההידור השלם ביותר, למהדרין מן המהדרין, היא מצוות החנוכה.
בדרך כלל כל רעיון או זכרון, במשך הזמן מאבד מכוחו ופוחת והולך, והנה כאן בהדלקת נרות החנוכה מתגלה הכוח המיוחד הגנוז ברוח האמונה והתורה, שאינה נחלשת, אלא להיפך, למרות הצרות והחושך שמסביב, האורה מוסיפה להתקיים, ועוד הולכת וגוברת. ומתוך חביבות הרעיון האמוני הנפלא הזה, נהגו כל ישראל כמנהג המהדרין מן המהדרין, ומוסיפים בכל יום נר, עד שביום האחרון מדליקים שמונה נרות. וכידוע גם במספר שמונה יש רמז, לאותם דברים שמעל הטבע הגשמי של העולם הזה. שהרי העולם כולו נברא בשבעה ימים, וכן ימי השבוע הם שבעה, ואילו המספר שמונה רומז אל מה שמעל הטבע, כמו ברית המילה שבאה לרומם את הטבע למדרגה יותר גבוהה.
גם התורה שבאה לרומם את הטבע למדרגה אלוקית שייכת למדרגה השמינית, לפיכך ניתנה התורה לאחר ספירת שבעה שבועות, שמבטאים את שלמותו של הטבע, ולאחר מכן הננו מתעלים למדרגה שמעל הטבע אל חג השבועות יום מתן תורה. וכן אנו נוהגים לסיים את קריאת התורה ביום שמיני עצרת הוא יום שמחת התורה. אף חג החנוכה שמבטא את מעלתה של תורה שבעל פה שייך למדרגה שמעל הטבע, לפיכך מדליקים שמונה ימים שמונה נרות.
==========
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.
ובאותה השעה שהחושך מתפשט על הארץ, והשמש שקעה ונעלמה, והלילה הארוך מטיל את צילו המאיים והקר, יוצאים יהודים ונרות בידם, ומדליקים את נרות החנוכה. ומסמלים בזה את האמונה היהודית האדירה, שגם בתקופות החשוכות ביותר, עת אשר אימפריות ענקיות שלטו באכזריות בעולם, גם אז לא התייאשנו מאור התורה והאמונה, והמשכנו ללמוד וללמד. ומעט מן האור שלנו הולך ודוחה הרבה מהחושך שלהם.
חנוכה הוא חגה של תורה שבעל פה, שכן הוא החג הראשון שתיקנו חז"ל, ובו יש ביטוי להגברת העיסוק בתורה שבעל פה. בבית ראשון היתה הנבואה נפוצה בישראל וממילא עסקו בעיקר בתורה שבכתב. אך לאחר חורבן בית ראשון והסתלקות הנבואה הגיעה שעתה של תורה שבעל פה. תורה שבעל פה מגלה את מעלתם של ישראל שהם שותפים בגילוי אורה של תורה. העקרונות קבועים בתורה שבכתב והדרכים להגשמתן נסללות על ידי חכמי תורה שבעל פה. אמנם אורה של תורה שבכתב מבהיק יותר, דומה הוא לשמש בצהרים, ואילו אורה של תורה שבעל פה דומה לירח והכוכבים, אולם בכוחה של תורה שבעל פה לרדת אל מסתרי נפשו של האדם, ולהאיר את כל הפינות החשוכות. בתקופת בית המקדש השני הונחה התשתית לסדר לימוד תורה שבעל פה, לכל התקנות, הסייגים והמנהגים. על ידי האור המיוחד של תורה שבעל פה, שהוא דומה לנרות החנוכה שמאירים את החשכה, הצלחנו להתמודד עם כל קשיי הגלות.
רעיון זה הוא כנראה הסיבה הפנימית לכך שחג החנוכה זכה בקרב ישראל לכל-כך הרבה אהבה וחיבה, עד שכמעט ואין יהודי בארץ, ואפילו הוא רחוק מקיום הרבה מצוות, שאינו נוהג להדליק את נרות החנוכה.
ועוד דבר מעניין ישנו בחג החנוכה, שישנן שתי מדרגות בהידור המצווה. על פי הדין מספיק שנדליק בכל בית נר אחד בלבד, והידור מצווה שכל אחד מבני הבית ידליק בכל יום נר אחד. והמהדרין מן המהדרין מדליקים בכל יום נר נוסף עד שביום האחרון מדליקים שמונה נרות. וראו זה פלא, המצווה היחידה שכולם, אפילו אותם שאינם מדקדקים במצוות, נוהגים להחמיר ולהדר את ההידור השלם ביותר, למהדרין מן המהדרין, היא מצוות החנוכה.
בדרך כלל כל רעיון או זכרון, במשך הזמן מאבד מכוחו ופוחת והולך, והנה כאן בהדלקת נרות החנוכה מתגלה הכוח המיוחד הגנוז ברוח האמונה והתורה, שאינה נחלשת, אלא להיפך, למרות הצרות והחושך שמסביב, האורה מוסיפה להתקיים, ועוד הולכת וגוברת. ומתוך חביבות הרעיון האמוני הנפלא הזה, נהגו כל ישראל כמנהג המהדרין מן המהדרין, ומוסיפים בכל יום נר, עד שביום האחרון מדליקים שמונה נרות. וכידוע גם במספר שמונה יש רמז, לאותם דברים שמעל הטבע הגשמי של העולם הזה. שהרי העולם כולו נברא בשבעה ימים, וכן ימי השבוע הם שבעה, ואילו המספר שמונה רומז אל מה שמעל הטבע, כמו ברית המילה שבאה לרומם את הטבע למדרגה יותר גבוהה.
גם התורה שבאה לרומם את הטבע למדרגה אלוקית שייכת למדרגה השמינית, לפיכך ניתנה התורה לאחר ספירת שבעה שבועות, שמבטאים את שלמותו של הטבע, ולאחר מכן הננו מתעלים למדרגה שמעל הטבע אל חג השבועות יום מתן תורה. וכן אנו נוהגים לסיים את קריאת התורה ביום שמיני עצרת הוא יום שמחת התורה. אף חג החנוכה שמבטא את מעלתה של תורה שבעל פה שייך למדרגה שמעל הטבע, לפיכך מדליקים שמונה ימים שמונה נרות.
==========
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.