כתבה זו מוקדשת לזכרו של הנער ,אדם וינשטיין הי"ד ,אשר נרצח במדרחוב בירושלים בט"ז כסלו תשס"ב , 1 דצמבר 2001 .
=============
אדם היה בן 14.5 ביום הרצחו , ילד מילדי גבעון החדשה . נולד לשוש ודובי ויינשטיין ממקימי הישוב , בן שלישי ואח לעידן לוחם בחטיבת גבעתי ולאסף טירון שהתגייס לצנחנים .
שני החיילים לבית ויינשטיין נמצאים אל מול האויב , אל מול המלחמה כמו כל חיילי צה"ל ונפש כל הורה דואגת לשלומם . אדם הנער בן ה14.5 בטחונו הופקד בידי ממשלת ישראל , זו הממשלה שאנו בחרנו בה שתלחם ותמגר את הטרור .
כל מי שהכיר את אדם זוכר את עיניו , עיניים גדולות כהות , סקרניות ,ביישניות ,חכמות ,מצטנעות . כזה היה הנער , גאון בתחום המחשבים שידע לפתור בעיות מחשב כאילו שיחק בארגז חול. תלמיד מצטיין בכל תחומי הלימודים , מוסיקאי נלהב , שלמד תווים בעל פה בין רגע וחיבר נעימות להנאתו . עם כל זה , צנוע , ביישן וצועד בחרש כאילו לא להפריע לסביבתו . היה נכנס לביתנו , שואל אם בני בבית וחומק לקומה השניה , לחדרו של בני , אל חברו והמחשב. בני צעיר מאדם ,אבל הם היו חברים טובים , הוא היה מחכה לאדם שילמד אותו עוד משהו מצפונות המחשב ואדם בצניעות , ללא התנשאות או גאווה , אהב ללמד , אהב להתחלק בידע הרב שהיה לו.
חיוכו של אדם היה כובש לבבות , כך נחרטה דמותו במוחי . את הבשורה המרה על מותו קיבלתי בשהותי בחו"ל , חזרתי לארץ במהירות האפשרית כדי להיות נוכח ב"שבעה" . שבעה על מותו של נער בן 14.5 שנים שנרצח עם עוד 10 ילדים ,שכל "חטאם" היה שיצאו לבלות מעט במדרחוב של עיר הקודש ירושלים.
מעשי הטבח גואים , נסיונות הרצח מתרבים , הציבור " התרגל " לכאב וחושיו כהו כבר מרוב צער . אתה שומע אנשים ממלמלים בלחש " ברוך השם" , כאשר שומעים על פיצוץ בחיפה שבו לא היו אבידות בנפש.
ממשלת ישראל וראש הממשלה ,פועלים באיפוק , בתגובה על טבח של ילדים ומבוגרים בירושלים וחיפה , מפציצים נדל"ן , הפעם " נדל"ן מובחר " שדה תעופה בעזה ואת מסוקיו של ערפאת .
"מאותתים" לרב המרצחים , ערפאת , שיכלו לפגוע בו , אך מזדרזים להרגיע אותו ,כאומרים " אנחנו לא נפגע בך יה- ראיס" .
הפוליטיקאים ממשיכים ללהג דברי הבל , מאשימים את ערפאת כ" תומך טרור " , כאילו קשה עליהם האמירה : רב המחבלים ערפאת . הוא הרי הטרוריסט הגדול , שאחרים יכולים רק ללמוד ממנו , הוא רוצח היהודים הגדול מאז אדולף היטלר ימח שמו .
הממשלה ממשיכה לאיים במילים במקום לנקוט במעשים .
ראש הממשלה , אריאל שרון , מברך את בוש על מלחמתו בטרור וברוצח עוסמה בין לאדן , אבל ראש ממשלתנו לא מבצע את אותה פעולה כפי שעושה הנשיא בוש . הוא לא מכריז מלחמת חורמה על רשות הטרור הפלסטינית .
הנשיא בוש מכנה את הרוצחים בני מוות ואילו אנחנו חוששים לגעת בערפאת.
ממה החשש ? ממי אנחנו חוששים?
כאשר יצאה ארה"ב למלחמה בטרור ובטאליבן באפגניסטן , אמרו כאן " מומחים" , שהדבר יעורר נגד ארצות הברית את כל העולם המוסלמי וכלום לא קרה !
כשצבא ארה"ב המשיך בלחימה גם בחודש הרמאדן , היו " מומחים " שטענו שהדבר יעורר מהומת אלוהים וכלום לא קרה !
התשובה ברורה , האמריקאים מנצחים לכן איש לא פוגע בהם , כי העולם מכבד מנצחים וחושש מהם . העולם אינו מכבד פטפטנים !
כאן במדינת ישראל , עדיין יושבים בממשלה , אדריכלי ותומכי "אסון אוסלו " , פרס ומרעיו עדיין מוליכים את הקו של ממשלת ישראל.
גם כאשר כל הציבור נקעה נפשו מפטפטת ההבל של תומכי אוסלו , מהבטחות ה"שלום" של פרס וביילין , בממשלת ישראל עדיין סובלים אותם . במקום לחקור ולהוקיע , מאפשרים לאלה שהמיטו עלניו את האסון להמשיך ולפזר את השקר.
כנסת ישראל , בית הנבחרים של העם היהודי , מאפשרת לחברי כנסת ערבים ,שמזמן הפכו לגייס חמישי , לאיים עלינו שאם נפגע בערפאת תפרוץ כאן איתיפדה . האם היה יכול לקרות כדבר הזה בבית הנבחרים האמריקאי ?
כוחות הביטחון עושים כל מאמץ למנוע מקרי טבח בערי ישראל , אבל גם כאשר הם מצליחים ברוב המקרים , הרי די שבמקרה אחד כדי לגרום לטבח והרס של משפחות רבות .
למה שלא ננהג ב"מזרח התיכון החדש" כפי שרגילים לנהוג בו גם כשהיה מזרח תיכון "ישן " ? למה שלא ניישם שיטות שהצליחו בעבר הרחוק על ידי עמים אחרים שלחמו במתאבדים מוסלמים?
את שרידי גופות המתאבדים הרוצחים יש לארוז בעורות חזיר , כך לא יהפכו לשהידים , כך לא יגיעו לגן העדן הנכסף שהבטיחו להם שולחיהם . כך גם נוריד את המוטיביציה מאלה שמתכוונים להגיע לגן העדן בקול נפץ ותמרות עשן .
בבני משפחות הרוצחים יש לפגוע ,ולפגוע קשות , על פי הנהוג בנקמת דם . אסור לומר שאין זו דרכנו , אנחנו במלחמה אכזרית ובמלחמה אין רחמים .
במקום שבני משפחות הרוצחים יצאו לרחובות עם סוכריות ויהללו את בנם הרוצח , יש לגרום להם שינוסו על נפשם ויחפשו מחסה מידנו . ביתם יהרס , רכושם ישרף ולהם לא יהיה שקט או מנוח באשר ילכו יש לרדוף אותם, כי ידיהם מגואלות בדם ילדים יהודים.
אלה פעולות שחייבים לעשות , אנחנו במלחמה , מלחמת קיום קשה ואם לא נכה את אוייבנו ללא רחם , נמשיך אנו לקבור את מתינו .
ראש ממשלת ישראל , אריאל שרון ,חייב להוביל את העם המוכה לניצחון על אוייביו שנשבעו להשמידנו .
ניצחון אינו הבטחות ומילים , אלא מלחמה בה ינפץ את המארה שהוכנסה לכאן בהסכם המוות שנחתם באוסלו . יש לנו את הכוח למלחמה כזו .
בימים ההם נלחמו המכבים בנחיתות נגד האויב היווני , לנו בזמן הזה יש את היכולת והעוצמה לעשות זאת גם כן .
=========
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".
=============
אדם היה בן 14.5 ביום הרצחו , ילד מילדי גבעון החדשה . נולד לשוש ודובי ויינשטיין ממקימי הישוב , בן שלישי ואח לעידן לוחם בחטיבת גבעתי ולאסף טירון שהתגייס לצנחנים .
שני החיילים לבית ויינשטיין נמצאים אל מול האויב , אל מול המלחמה כמו כל חיילי צה"ל ונפש כל הורה דואגת לשלומם . אדם הנער בן ה14.5 בטחונו הופקד בידי ממשלת ישראל , זו הממשלה שאנו בחרנו בה שתלחם ותמגר את הטרור .
כל מי שהכיר את אדם זוכר את עיניו , עיניים גדולות כהות , סקרניות ,ביישניות ,חכמות ,מצטנעות . כזה היה הנער , גאון בתחום המחשבים שידע לפתור בעיות מחשב כאילו שיחק בארגז חול. תלמיד מצטיין בכל תחומי הלימודים , מוסיקאי נלהב , שלמד תווים בעל פה בין רגע וחיבר נעימות להנאתו . עם כל זה , צנוע , ביישן וצועד בחרש כאילו לא להפריע לסביבתו . היה נכנס לביתנו , שואל אם בני בבית וחומק לקומה השניה , לחדרו של בני , אל חברו והמחשב. בני צעיר מאדם ,אבל הם היו חברים טובים , הוא היה מחכה לאדם שילמד אותו עוד משהו מצפונות המחשב ואדם בצניעות , ללא התנשאות או גאווה , אהב ללמד , אהב להתחלק בידע הרב שהיה לו.
חיוכו של אדם היה כובש לבבות , כך נחרטה דמותו במוחי . את הבשורה המרה על מותו קיבלתי בשהותי בחו"ל , חזרתי לארץ במהירות האפשרית כדי להיות נוכח ב"שבעה" . שבעה על מותו של נער בן 14.5 שנים שנרצח עם עוד 10 ילדים ,שכל "חטאם" היה שיצאו לבלות מעט במדרחוב של עיר הקודש ירושלים.
מעשי הטבח גואים , נסיונות הרצח מתרבים , הציבור " התרגל " לכאב וחושיו כהו כבר מרוב צער . אתה שומע אנשים ממלמלים בלחש " ברוך השם" , כאשר שומעים על פיצוץ בחיפה שבו לא היו אבידות בנפש.
ממשלת ישראל וראש הממשלה ,פועלים באיפוק , בתגובה על טבח של ילדים ומבוגרים בירושלים וחיפה , מפציצים נדל"ן , הפעם " נדל"ן מובחר " שדה תעופה בעזה ואת מסוקיו של ערפאת .
"מאותתים" לרב המרצחים , ערפאת , שיכלו לפגוע בו , אך מזדרזים להרגיע אותו ,כאומרים " אנחנו לא נפגע בך יה- ראיס" .
הפוליטיקאים ממשיכים ללהג דברי הבל , מאשימים את ערפאת כ" תומך טרור " , כאילו קשה עליהם האמירה : רב המחבלים ערפאת . הוא הרי הטרוריסט הגדול , שאחרים יכולים רק ללמוד ממנו , הוא רוצח היהודים הגדול מאז אדולף היטלר ימח שמו .
הממשלה ממשיכה לאיים במילים במקום לנקוט במעשים .
ראש הממשלה , אריאל שרון , מברך את בוש על מלחמתו בטרור וברוצח עוסמה בין לאדן , אבל ראש ממשלתנו לא מבצע את אותה פעולה כפי שעושה הנשיא בוש . הוא לא מכריז מלחמת חורמה על רשות הטרור הפלסטינית .
הנשיא בוש מכנה את הרוצחים בני מוות ואילו אנחנו חוששים לגעת בערפאת.
ממה החשש ? ממי אנחנו חוששים?
כאשר יצאה ארה"ב למלחמה בטרור ובטאליבן באפגניסטן , אמרו כאן " מומחים" , שהדבר יעורר נגד ארצות הברית את כל העולם המוסלמי וכלום לא קרה !
כשצבא ארה"ב המשיך בלחימה גם בחודש הרמאדן , היו " מומחים " שטענו שהדבר יעורר מהומת אלוהים וכלום לא קרה !
התשובה ברורה , האמריקאים מנצחים לכן איש לא פוגע בהם , כי העולם מכבד מנצחים וחושש מהם . העולם אינו מכבד פטפטנים !
כאן במדינת ישראל , עדיין יושבים בממשלה , אדריכלי ותומכי "אסון אוסלו " , פרס ומרעיו עדיין מוליכים את הקו של ממשלת ישראל.
גם כאשר כל הציבור נקעה נפשו מפטפטת ההבל של תומכי אוסלו , מהבטחות ה"שלום" של פרס וביילין , בממשלת ישראל עדיין סובלים אותם . במקום לחקור ולהוקיע , מאפשרים לאלה שהמיטו עלניו את האסון להמשיך ולפזר את השקר.
כנסת ישראל , בית הנבחרים של העם היהודי , מאפשרת לחברי כנסת ערבים ,שמזמן הפכו לגייס חמישי , לאיים עלינו שאם נפגע בערפאת תפרוץ כאן איתיפדה . האם היה יכול לקרות כדבר הזה בבית הנבחרים האמריקאי ?
כוחות הביטחון עושים כל מאמץ למנוע מקרי טבח בערי ישראל , אבל גם כאשר הם מצליחים ברוב המקרים , הרי די שבמקרה אחד כדי לגרום לטבח והרס של משפחות רבות .
למה שלא ננהג ב"מזרח התיכון החדש" כפי שרגילים לנהוג בו גם כשהיה מזרח תיכון "ישן " ? למה שלא ניישם שיטות שהצליחו בעבר הרחוק על ידי עמים אחרים שלחמו במתאבדים מוסלמים?
את שרידי גופות המתאבדים הרוצחים יש לארוז בעורות חזיר , כך לא יהפכו לשהידים , כך לא יגיעו לגן העדן הנכסף שהבטיחו להם שולחיהם . כך גם נוריד את המוטיביציה מאלה שמתכוונים להגיע לגן העדן בקול נפץ ותמרות עשן .
בבני משפחות הרוצחים יש לפגוע ,ולפגוע קשות , על פי הנהוג בנקמת דם . אסור לומר שאין זו דרכנו , אנחנו במלחמה אכזרית ובמלחמה אין רחמים .
במקום שבני משפחות הרוצחים יצאו לרחובות עם סוכריות ויהללו את בנם הרוצח , יש לגרום להם שינוסו על נפשם ויחפשו מחסה מידנו . ביתם יהרס , רכושם ישרף ולהם לא יהיה שקט או מנוח באשר ילכו יש לרדוף אותם, כי ידיהם מגואלות בדם ילדים יהודים.
אלה פעולות שחייבים לעשות , אנחנו במלחמה , מלחמת קיום קשה ואם לא נכה את אוייבנו ללא רחם , נמשיך אנו לקבור את מתינו .
ראש ממשלת ישראל , אריאל שרון ,חייב להוביל את העם המוכה לניצחון על אוייביו שנשבעו להשמידנו .
ניצחון אינו הבטחות ומילים , אלא מלחמה בה ינפץ את המארה שהוכנסה לכאן בהסכם המוות שנחתם באוסלו . יש לנו את הכוח למלחמה כזו .
בימים ההם נלחמו המכבים בנחיתות נגד האויב היווני , לנו בזמן הזה יש את היכולת והעוצמה לעשות זאת גם כן .
=========
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".