אם חפצי חיים אנו, יש צורך בשינוי רדיקלי בהתנהגות הציבור, בהתנהגות הכוחנית של מיגזרים שונים במשק, בין אם השינוי יבוא מרצונם החופשי ובין אם השינוי יכפה עליהם על ידי מנהיגות חזקה ואחראית.
השינוי בהתנהגות הציבור חייב להגיע בראש ובראשונה מכיוון ההנהגה, ואת זאת יש לעשות על ידי הפסקה מידית של הפגיעה בהצעת התקציב הלאומי, צדק ראש הממשלה, כאשר נשאל על התרשמותו מהצעדים שנקטו האמריקאים לאחר פיצוץ מגדלי התאומים, אמר שרון כך: "אני מקנא באמריקאים שלעת חירום מתיצב כל העם מאחרי ההנהגה, שם גם האופוזיציה מבינה שלעת כזאת יש לנהוג באחריות ולאפשר למנהיגים להנהיג את הספינה ללא מכשולים מבפנים".
אין מדינה בעולם שבה מתנהלת מלחמת חורמה כל אימת שמתקרב הזמן לאשר את התקציב הלאומי בבית המחוקקים. במדינת ישראל, כאשר מגיע הזמן לאשר את התקציב המוגש לאישור הכנסת, מפשילים כולם שרוולים ומתחילים לחטוף בשיטה של חטוף כפי יכולתך. התרבות הכוחנית, הבלתי נסבלת, גורמת לעיוותים שונים:
הממשלה נאלצת להכין ולהגיש לכנסת הצעת תקציב מעוות, תוך ידיעה שזהו תקציב שינגסו בו, ולכן כטקטיקה הוא מוגש לכנסת מעוות מראש.
הציבור היודע כי בהצעת התקציב הקציבו מראש, כסף המיועד לתשלומים כתוצאה מכניעת הממשלה לבעלי הזרוע, לועדים כוחניים, משק הסובל מבריונים המנצלים את הפקדונות שנמסרו לידו, בהם: עובדי רשות שדות התעופה, עובדי חברת החשמל, עובדי מקורות, עובדי הביטוח הלאומי, עובדי המכס ועוד ועוד. כל אלה ואחרים, פוגעים בציבור, פוגעים באומה כולה, תוך שהם שמים עצמם מנהיגי העובדים, אך האמת היא שהם בעלי הממון, הם אלה המוצצים את לשד התקציב על חשבון הציבור.
התקציב הלאומי מוגבל, היות ואי אפשר לשלם כל מחיר לכל הצרכים, יוצא אפוא שמשלמים למגזרים הכוחניים הממוקמים בראש פירמידת בעלי השכר הגבוה על חשבון השכבות הנזקקות הנמצאות בתחתית. מצב זה מגדיל בהכרח את הפערים בהכנסה בין שכבות האוכלוסיה.
יש המנסים להתמודד עם הבעיה, ראינו לאחרונה הצעות שונות המנסות לפתור את הבעיה באמצעות מס ההכנסה, על ידי הרחבת מדרגות המס, או על ידי שינוי בסף המס כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה לאלה המרויחים 7000 שקלים ומטה.
ואולם, איש אינו שם ליבו לעובדה שיש כמעט מליון וחצי מפרנסים שאינם משלמים מס כי הם אינם מגיעים בהכנסתם לסף המס, ולכן, אין משמעות לעובדה שהטיפול בבעית הפערים ברמות ההכנסה תיעשה באמצעות שינוי במדיניות מס ההכנסה, השינויים במיסי ההכנסה יכולים רק לתרום לשכבות הביניים ומעלה.
הולכת וגדלה לעינינו בעיה חברתית חמורה מתיחסת לאותו מגזר ההולך וגדל מאז אמצע שנות השמונים. זהו ציבור ההולך ונעשה עני על חשבון העשירים, הוא המממן לעשירים את שכרם, לא די שהם מרויחים כך שהם מוגדרים כעניים, כי הם מרויחים פחות מהמינימום המאפשר קיום בכבוד, לא די שהם אינם מסוגים להתקים מהכנסה זו, עוד נוטלים משכרם מס בריאות של מאות שקלים וזאת בהשואה למי שמרויח מעל 50,000 שקלים שבגין הכנסותיו העולות על הסכום הזה אינם משלמים כלל, הם פטורים ממס בריאות וממס הכנסה, לא יאומן, אך זו העובדה.
יש לקחת מהעשירונים העליונים ולתת לעשירונים התחתונים, ובכך לצמצם במעט את הפערים, ולהקטין במעט את העיוות הנורא הקיים במשק הישראלי בין שכבות האוכלוסיה השונות.
כלכלן בכיר במשק הישראלי הציע להטיל מלוה חובה על העשירון העליון, מלוה בגבה של 10 אחוז ממס ההכנסה שישלמו אלה שהכנסתם עולה על 40,000 שקלים. מלוה כזה מהוה תוספת מס של כ- 1,400 שקלים לחודש ויותר לבעלי ההכנסות הגבוהות, סכום שאינו גדול בהשואה להכנסתם של רבדים אלה, ולכן הוא ניתן ליישום.
ההכנסה המוערכת למשק מהמלווה המוצע עולה על 3 מליארד שקלים לשנה.
נוסף למלווה המוצע, ניתן להטיל מס על הכנסות על רווחים בבורסה, כולם כבר הסכימו שיש לנקוט בצעד כזה, שיוסיף לתקציב עוד כמיליארד שקלים.
ואולם, הנקודה הכואבת והבוערת ביותר הינה חוסר האיזון בנטל מס הבריאות וביטוח לאומי. חייבים ליישר את הקו, ראוי שכולם ישלמו מס בריאות וביטוח לאומי כאחוז קבוע מהכנסתם, ולא כנהוג היום. שיטה כזו הינה צודקת, מי שמרוויח יותר ישלם יותר, ומי שמרוויח פחות ישלם פחות. בדרך זו נפתור אחת ולתמיד את בעיית סל הבריאות שאינו מאפשר קבלת טיפול ותרופות לחולים מסוימים.
אם כולם ישלמו תשלום מלא יהיה די כסף לתרופות ללא תמורה, האזרח יזכה לשירותי בריאות כפי שהתכוון החוק, ולא כפי שנעשה היום, כאשר אנשים הנזקקים לשירותי בריאות משלמים מאות שקלים מידי חודש עבור תרופות בנוסף למס הבריאות ולביטוח הלאומי.
=========
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין.
השינוי בהתנהגות הציבור חייב להגיע בראש ובראשונה מכיוון ההנהגה, ואת זאת יש לעשות על ידי הפסקה מידית של הפגיעה בהצעת התקציב הלאומי, צדק ראש הממשלה, כאשר נשאל על התרשמותו מהצעדים שנקטו האמריקאים לאחר פיצוץ מגדלי התאומים, אמר שרון כך: "אני מקנא באמריקאים שלעת חירום מתיצב כל העם מאחרי ההנהגה, שם גם האופוזיציה מבינה שלעת כזאת יש לנהוג באחריות ולאפשר למנהיגים להנהיג את הספינה ללא מכשולים מבפנים".
אין מדינה בעולם שבה מתנהלת מלחמת חורמה כל אימת שמתקרב הזמן לאשר את התקציב הלאומי בבית המחוקקים. במדינת ישראל, כאשר מגיע הזמן לאשר את התקציב המוגש לאישור הכנסת, מפשילים כולם שרוולים ומתחילים לחטוף בשיטה של חטוף כפי יכולתך. התרבות הכוחנית, הבלתי נסבלת, גורמת לעיוותים שונים:
הממשלה נאלצת להכין ולהגיש לכנסת הצעת תקציב מעוות, תוך ידיעה שזהו תקציב שינגסו בו, ולכן כטקטיקה הוא מוגש לכנסת מעוות מראש.
הציבור היודע כי בהצעת התקציב הקציבו מראש, כסף המיועד לתשלומים כתוצאה מכניעת הממשלה לבעלי הזרוע, לועדים כוחניים, משק הסובל מבריונים המנצלים את הפקדונות שנמסרו לידו, בהם: עובדי רשות שדות התעופה, עובדי חברת החשמל, עובדי מקורות, עובדי הביטוח הלאומי, עובדי המכס ועוד ועוד. כל אלה ואחרים, פוגעים בציבור, פוגעים באומה כולה, תוך שהם שמים עצמם מנהיגי העובדים, אך האמת היא שהם בעלי הממון, הם אלה המוצצים את לשד התקציב על חשבון הציבור.
התקציב הלאומי מוגבל, היות ואי אפשר לשלם כל מחיר לכל הצרכים, יוצא אפוא שמשלמים למגזרים הכוחניים הממוקמים בראש פירמידת בעלי השכר הגבוה על חשבון השכבות הנזקקות הנמצאות בתחתית. מצב זה מגדיל בהכרח את הפערים בהכנסה בין שכבות האוכלוסיה.
יש המנסים להתמודד עם הבעיה, ראינו לאחרונה הצעות שונות המנסות לפתור את הבעיה באמצעות מס ההכנסה, על ידי הרחבת מדרגות המס, או על ידי שינוי בסף המס כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה לאלה המרויחים 7000 שקלים ומטה.
ואולם, איש אינו שם ליבו לעובדה שיש כמעט מליון וחצי מפרנסים שאינם משלמים מס כי הם אינם מגיעים בהכנסתם לסף המס, ולכן, אין משמעות לעובדה שהטיפול בבעית הפערים ברמות ההכנסה תיעשה באמצעות שינוי במדיניות מס ההכנסה, השינויים במיסי ההכנסה יכולים רק לתרום לשכבות הביניים ומעלה.
הולכת וגדלה לעינינו בעיה חברתית חמורה מתיחסת לאותו מגזר ההולך וגדל מאז אמצע שנות השמונים. זהו ציבור ההולך ונעשה עני על חשבון העשירים, הוא המממן לעשירים את שכרם, לא די שהם מרויחים כך שהם מוגדרים כעניים, כי הם מרויחים פחות מהמינימום המאפשר קיום בכבוד, לא די שהם אינם מסוגים להתקים מהכנסה זו, עוד נוטלים משכרם מס בריאות של מאות שקלים וזאת בהשואה למי שמרויח מעל 50,000 שקלים שבגין הכנסותיו העולות על הסכום הזה אינם משלמים כלל, הם פטורים ממס בריאות וממס הכנסה, לא יאומן, אך זו העובדה.
יש לקחת מהעשירונים העליונים ולתת לעשירונים התחתונים, ובכך לצמצם במעט את הפערים, ולהקטין במעט את העיוות הנורא הקיים במשק הישראלי בין שכבות האוכלוסיה השונות.
כלכלן בכיר במשק הישראלי הציע להטיל מלוה חובה על העשירון העליון, מלוה בגבה של 10 אחוז ממס ההכנסה שישלמו אלה שהכנסתם עולה על 40,000 שקלים. מלוה כזה מהוה תוספת מס של כ- 1,400 שקלים לחודש ויותר לבעלי ההכנסות הגבוהות, סכום שאינו גדול בהשואה להכנסתם של רבדים אלה, ולכן הוא ניתן ליישום.
ההכנסה המוערכת למשק מהמלווה המוצע עולה על 3 מליארד שקלים לשנה.
נוסף למלווה המוצע, ניתן להטיל מס על הכנסות על רווחים בבורסה, כולם כבר הסכימו שיש לנקוט בצעד כזה, שיוסיף לתקציב עוד כמיליארד שקלים.
ואולם, הנקודה הכואבת והבוערת ביותר הינה חוסר האיזון בנטל מס הבריאות וביטוח לאומי. חייבים ליישר את הקו, ראוי שכולם ישלמו מס בריאות וביטוח לאומי כאחוז קבוע מהכנסתם, ולא כנהוג היום. שיטה כזו הינה צודקת, מי שמרוויח יותר ישלם יותר, ומי שמרוויח פחות ישלם פחות. בדרך זו נפתור אחת ולתמיד את בעיית סל הבריאות שאינו מאפשר קבלת טיפול ותרופות לחולים מסוימים.
אם כולם ישלמו תשלום מלא יהיה די כסף לתרופות ללא תמורה, האזרח יזכה לשירותי בריאות כפי שהתכוון החוק, ולא כפי שנעשה היום, כאשר אנשים הנזקקים לשירותי בריאות משלמים מאות שקלים מידי חודש עבור תרופות בנוסף למס הבריאות ולביטוח הלאומי.
=========
חיים שח"ק הוא כלכלן וחתן פרס נשיא המדינה ליצואן מצטיין.