איסור עקירת עצי פרי נאמר בתורה כהוראה לחיילים, שגם כאשר הם צרים על עיר האויב, לא יעקרו ולא ישחיתו את עצי הפרי. וכך נאמר (דברים כ, יט-כ): "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת, כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור".

ומבאר הרמב"ן (על התורה) שהאיסור נאמר באופן מיוחד לחיילים, משום שפעמים רבות מתוך סערת המלחמה מתפתח בקרב החיילים יצר נקמנות והשחתה, ובמיוחד כאשר יערכו מצור סביב לעיר, ובמשך שבועות ימתינו לכניעת האויב בחוסר מעש ושעמום, הם עלולים לכלות את זמנם בהרס העצים שמסביב. ועל כן ציוותה אותם התורה באופן מיוחד, היזהרו שלא תשחיתו את עצי הפרי, "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה".

עוד הוסיף הרמב"ן, שיש במצווה זו ביטוי לאמונה שה' יצליח את דרכם של חיילינו, ועל כן לא כדאי להשחית את עצי הפרי, שהרי עצים אלו יהיו שלנו לאחר המלחמה.

אבל אם מוכרחים לעקור עצים כדי לנצח במלחמה, כגון שמוכרחים לבנות דייק סביב העיר, כדי להבקיע חומותיה, ואין בסביבה מספיק חומרים לבניית הדייק, אזי מותר לעקור עצי פרי לשם כך, כי יש בזה צורך גדול.

ואף שאיסור עקירת עצי פרי נאמר בתורה לגבי חיילים, הוא חל על כל אדם בכל מקום. ורק במקרים מסוימים שנזכרו בהלכה, מותר לעקור עצי פרי. עוד חשוב לציין, שגם לגרום מוות לעץ אסור. למשל, אסור לייבש עץ פרי על ידי פגיעה באמת המים שמשקה אותו (רמב"ם הל' מלכים ו ח).
=========
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.