לפני עשרים שנה בנאום בחירות בכיכר מלכי ישראל תאר מנחם בגין באופן ציורי את עצרת הבחירות של מפלגת העבודה (המערך) שהתקיימה שם לילה קודם: "אמש, במקום הזה היו הרבה דגלים אדומים, היום יש פה הרבה דגלי תכלת לבן" אמר מנחם בגין והפליא לתאר כיצד הובאו הדגלים האדומים לכיכר באמצעות אלפי מפגינים שהשמאל העמיס על האוטובוסים והמשאיות של הקיבוצים. השיטה הזו השתכללה.
בימים אלה שוהים בישראל מאות תיירים פוליטיים מגוייסים ממדינות אירופה. התיירים באים לארץ עם תוכנית "טיולים" מוגדרת מראש. הם מגיעים למחסומי צה"ל בשטחי יש"ע שם הוצבה להם מטרה להתעמת עם החיילים, לעורר מהומות, לפרק את המחסומים ולהעצר לעיני מצלמות הטלוויזיה כדי להציג את ישראל באור שלילי לעיני העולם. פעם הסתפק השמאל בהבאת אלפי קיבוצניקים ועובדי הסתדרות באוטובוסים ובמשאיות של הקיבוצים. היום מביאים אותם באוטובוסים מהכפרים הערבים ובמטוסים ממדינות אירופה. הכל נעשה בכספי האיחוד האירופי כמובן.
התערבות של מדינה זרה בחיים הפוליטיים של מדינה אחרת, במיוחד כשמדובר במדינות דמוקרטיות היא אקט שאסור להשלים איתו. כשהאיחוד האירופי שיש לו את המניעים שלו והאינטרסים שלו דוחף את אפו לחיים הפוליטים בישראל ומשגר לכאן על חשבונו מאות מפגינים פורעי חוק, ממשלת ישראל צריכה להרים את הראש ולהגיב. קודם כל היא צריכה למנוע את כניסתם של "תיירים" אלו ויש לה מספיק כלים לעשות זאת. אם ה"תיירים" כבר הצליחו להיכנס ארצה, מובן שצריך לגרש אותם, שכן הם באו על מנת להפר חוק. אבל לא די בפעילות ישירה מול התיירים המגוייסים. משרד החוץ צריך להעביר מחאה רשמית לאיחוד האירופי וגם להטיל עליו סנקציות בגין התערבותו בענייניה הפנימיים של ישראל. משרד המשפטים צריך לקדם חקיקה שתפעיל סנקציות מיוחדות על גופים שמקבלים כספים ממדינות זרות או מארגונים רשמיים של מדינות זרות.
בארה"ב כל ארגון או עמותה שמקבלים כסף ממדינות זרות על מנת לקדם את האינטרסים שלהן בארה"ב, נכנסים לקטגוריה של "סוכן זר" ויש פיקוח מיוחד על פעילותם. לו חוק כזה היה קיים בארץ, היו גופים כמו "שלום עכשיו", "גוש שלום", "ארבע אמהות" וגופים אחרים המזוהים עם השמאל נכללים בקטגוריה הזאת.
פעם השמאל היה מסתפק במימון לגיטימי של תורמים ישראלים או תורמים פרטיים מחו"ל, מרגע שהכסף איבד את הריח והשמאל מוכן לקבל כסף ממדינות זרות ואף מכוון את פעילותו כדי לזכות בכסף הזה מדובר בשמאל חדש, מחוסר רסן, שהופך כלי שרת בידי גורמי חוץ שלא טובת המדינה לנגד עיניהם. זהו שמאל מסוכן, שמאל שפועל בשטח האפור, שמאל שהולך ומאבד את הלגיטימיות לפעילותו.
יש לפעילות הזאת גם פן נוסף. העובדה שהשמאל נזקק לשירותיהם של תיירים פוליטיים מגוייסים הבאים לכאן על חשבון חופשת הכריסטמס לא כדי לנפוש ולהנות מהשמש באילת, אלא כדי להקשות על חייהם של חיילי צה"ל במחסומים ביש"ע, מעידה יותר מכל על כך שהשמאל נחלש. אין לו כנראה מספיק אזרחים ישראלים, יהודים, שיתנדבו להפגין ליד המחסומים. בחולשתו, הוא פונה למדינות אירופה ומגייס ממנה שכירי חרב פוליטיים.
בסוף השבוע האחרון עמדה קבוצה של אנשי "חרות" ו"נשים בירוק" מול תהלוכת התיירים המגוייסים שעשתה דרכה לשער יפו בירושלים להביע את הזדהותה עם סרי נוסייבה. המשטרה חיבלה בהפגנת הימין כשהורתה למפגינים לעמוד בפינת רחוב רחוקה מעיני העוברים והשבים ומהצומת המרכזי שבו חולפת התנועה. בכך סייעה המשטרה להחביא את הפגנת הימין מעיני הציבור והתקשורת. הזעם היה גדול. כיצד זה זוכים שכירי החרב של השמאל מאירופה למיקום המועדף, בעוד אנשי הימין נדחקים לשוליים. אבל למרות הכל, התחושה שלנו, אנשים שבאו מהבית, ברכבם הפרטי או באוטובוס, בידיעה ברורה שאף אחד לא גייס אותנו בכספי מדינות זרות עשתה את שלה. השמאל רקוב, ואילו אצלנו בימין הדגל טהור, הכסף טהור וזכות ההפגנה נעשית תוך שמירה על הסדר הציבורי. כמה טוב לנצל את זכות ההפגנה כשלא רק המטרות כשרות אלא גם האמצעים כשרים.
==================
ח"כ מיכאל קליינר הוא יו"ר חרות.
בימים אלה שוהים בישראל מאות תיירים פוליטיים מגוייסים ממדינות אירופה. התיירים באים לארץ עם תוכנית "טיולים" מוגדרת מראש. הם מגיעים למחסומי צה"ל בשטחי יש"ע שם הוצבה להם מטרה להתעמת עם החיילים, לעורר מהומות, לפרק את המחסומים ולהעצר לעיני מצלמות הטלוויזיה כדי להציג את ישראל באור שלילי לעיני העולם. פעם הסתפק השמאל בהבאת אלפי קיבוצניקים ועובדי הסתדרות באוטובוסים ובמשאיות של הקיבוצים. היום מביאים אותם באוטובוסים מהכפרים הערבים ובמטוסים ממדינות אירופה. הכל נעשה בכספי האיחוד האירופי כמובן.
התערבות של מדינה זרה בחיים הפוליטיים של מדינה אחרת, במיוחד כשמדובר במדינות דמוקרטיות היא אקט שאסור להשלים איתו. כשהאיחוד האירופי שיש לו את המניעים שלו והאינטרסים שלו דוחף את אפו לחיים הפוליטים בישראל ומשגר לכאן על חשבונו מאות מפגינים פורעי חוק, ממשלת ישראל צריכה להרים את הראש ולהגיב. קודם כל היא צריכה למנוע את כניסתם של "תיירים" אלו ויש לה מספיק כלים לעשות זאת. אם ה"תיירים" כבר הצליחו להיכנס ארצה, מובן שצריך לגרש אותם, שכן הם באו על מנת להפר חוק. אבל לא די בפעילות ישירה מול התיירים המגוייסים. משרד החוץ צריך להעביר מחאה רשמית לאיחוד האירופי וגם להטיל עליו סנקציות בגין התערבותו בענייניה הפנימיים של ישראל. משרד המשפטים צריך לקדם חקיקה שתפעיל סנקציות מיוחדות על גופים שמקבלים כספים ממדינות זרות או מארגונים רשמיים של מדינות זרות.
בארה"ב כל ארגון או עמותה שמקבלים כסף ממדינות זרות על מנת לקדם את האינטרסים שלהן בארה"ב, נכנסים לקטגוריה של "סוכן זר" ויש פיקוח מיוחד על פעילותם. לו חוק כזה היה קיים בארץ, היו גופים כמו "שלום עכשיו", "גוש שלום", "ארבע אמהות" וגופים אחרים המזוהים עם השמאל נכללים בקטגוריה הזאת.
פעם השמאל היה מסתפק במימון לגיטימי של תורמים ישראלים או תורמים פרטיים מחו"ל, מרגע שהכסף איבד את הריח והשמאל מוכן לקבל כסף ממדינות זרות ואף מכוון את פעילותו כדי לזכות בכסף הזה מדובר בשמאל חדש, מחוסר רסן, שהופך כלי שרת בידי גורמי חוץ שלא טובת המדינה לנגד עיניהם. זהו שמאל מסוכן, שמאל שפועל בשטח האפור, שמאל שהולך ומאבד את הלגיטימיות לפעילותו.
יש לפעילות הזאת גם פן נוסף. העובדה שהשמאל נזקק לשירותיהם של תיירים פוליטיים מגוייסים הבאים לכאן על חשבון חופשת הכריסטמס לא כדי לנפוש ולהנות מהשמש באילת, אלא כדי להקשות על חייהם של חיילי צה"ל במחסומים ביש"ע, מעידה יותר מכל על כך שהשמאל נחלש. אין לו כנראה מספיק אזרחים ישראלים, יהודים, שיתנדבו להפגין ליד המחסומים. בחולשתו, הוא פונה למדינות אירופה ומגייס ממנה שכירי חרב פוליטיים.
בסוף השבוע האחרון עמדה קבוצה של אנשי "חרות" ו"נשים בירוק" מול תהלוכת התיירים המגוייסים שעשתה דרכה לשער יפו בירושלים להביע את הזדהותה עם סרי נוסייבה. המשטרה חיבלה בהפגנת הימין כשהורתה למפגינים לעמוד בפינת רחוב רחוקה מעיני העוברים והשבים ומהצומת המרכזי שבו חולפת התנועה. בכך סייעה המשטרה להחביא את הפגנת הימין מעיני הציבור והתקשורת. הזעם היה גדול. כיצד זה זוכים שכירי החרב של השמאל מאירופה למיקום המועדף, בעוד אנשי הימין נדחקים לשוליים. אבל למרות הכל, התחושה שלנו, אנשים שבאו מהבית, ברכבם הפרטי או באוטובוס, בידיעה ברורה שאף אחד לא גייס אותנו בכספי מדינות זרות עשתה את שלה. השמאל רקוב, ואילו אצלנו בימין הדגל טהור, הכסף טהור וזכות ההפגנה נעשית תוך שמירה על הסדר הציבורי. כמה טוב לנצל את זכות ההפגנה כשלא רק המטרות כשרות אלא גם האמצעים כשרים.
==================
ח"כ מיכאל קליינר הוא יו"ר חרות.