בימים האחרונים נוטלים תושבי ארגנטינה אופטימיות מהעם היושב בתל-אביב. לא רק שהכול מתמוטט להם מול העיניים, הכלכלה קרסה והביזה משתוללת ברחובות, אלא שנשיאי המדינה מתמנים ומתפטרים כל שלושה ימים. טרם הספיק פרננדו-דה- לה-רואה, להדפיס כרטיס ביקור נשיאותי וכבר החליף אותו אדולפו- רודריגז- סה. עוד לא הספיקו הכתבים ללמוד כיצד מבטאים את שמו המסובך וכבר הודיע על העברת הכתר לידי לנשיא הסנאט, ראמון-פוארטה, שהתפטר לפני שהספיק לומר "שלום עליך רבי ומורי". וכך, לפי סדר יורד, אמור סגנו של נשיא הסנאט לקבל את התפקיד, אלא אם כן יתפטר (כפי שצפוי) ואז יעבור התפקיד למזכיר הסנאט, לסגנו, לאחראי המחשוב ולטלפנית בלשכה. ובהמשך, אם לא ירצה אף אחד את התפקיד, אז גם לידי שלמה בן עמי שהתפנה קלות בימים אלה.
זה לא ממש מצחיק לראות איך שחיתות מוסרית על רקע כלכלי מוחקת שלטון שלם, ומוציאה את העם לרחובות. כבר עשרה ימים שהעיר בואנוס איירס סובלת מכאבי אוזניים בעקבות מחאות קולניות בדמות אזרחים עם סירים ומצקות וצעקות. הם טוענים כי השלטונות ניהלו את הכלכלה בחובבניות, לא טיפלו נכון בשכבות החלשות והעניות, לא נתנו מזור לנכים ולמסכנים, ולא גיבו כפי שמתבקש את המשפחות ברוכות הילדים. לזכותם של נשיאי ארגנטינה לדורותיהם רק נציין, כי לפחות בחוק הנגב הארגנטיני, הם לא פגעו לרעה.
אם תשאלו, איך אומרים סילבן שלום, בספרדית? ובכן בספרדית אין תרגום פשוט למושג "סילבן-שלום". זה לא שהוא לא מבין בכלכלה, הוא דווקא מבין, אבל כמו בארגנטינה, יש איזו שהיא בעיה בהבנת המציאות. אם במשך שנים רבות הוזנח הנגב, חלומו של הזקן (דב"ג), בא חוק הנגב ושיפר מאוד את התבססות היהודים באזור. עובדה אפילו ראש הממשלה מטפל שם בכבשים, אבל כפי שכבר הבנתם את הקשר, פרננדו-דה-לה-סילבן לא מסכים עם הדברים וכבר שבוע שהתנועה אל באר שבע נראית כמו השפתיים של ערפאת.
עכשיו כדי להעצים את ההנאה שנגרמת מראשי השלטון בישראל, באה הידיעה על הזמנת נשיא המדינה שלנו לנאום בפני הפרלמנט הפלסטיני. משהו. והנשיא קצב, לא פסל על הסף את ההצעה אלא המתין ששרון יוציא עבורו את הערמונים מהאש. אמרו על מוסד הנשיאות שלנו שהוא טרם התאושש מהקדנציה הצורמת של עזר וייצמן, מי שבא במקומו גורם לנו להתגעגע אל החמישי, יצחק נבון.
מאידך, אם כדי להפסיק את העניין המביך עם הנשיא צריך ללקט סירים ומצקות ולצאת לרחובות, אז אולי זה מה שצריך. אפשר ללמוד גם מהארגנטינים.
לפעמים.
הסתדרות כתבי העת
מי שאיתרע מזלו או איתרעה מזלה והוא/היא חברים בהסתדרות המורים הדתיים יבין ודאי למצוקתי. מילא בזבוז הכספים האדיר, מילא כמויות המילים העצומות הנמרחות לריק, מילא העומס המוטל על דוורי ישראל, מילא עליהם. אבל מה עשו יערות שלמים באוסטרליה שעציהם נקצצו דק דק רק כדי להטריף את מוחותיהם של חברי הסתדרות המורים הדתיים?
ומעשה שהיה כך היה ועדיין, ולוואי שיפסק בעגלה ובזמן קריב. רעייתי שתחי' בחרה במקצוע ההוראה (כמו כל בת יעקב, וכי ברירה הייתה לה?), אבל בתדירות גבוהה למדי מגיעים לביתנו גיליונות כאלה ואחרים של כתבי עת ועיתונים מיותרים למדי של ההסתדרות ההיא. כשזה קורה והם מגיעים בדואר, מכריזה אם המשפחה על "כוננות העשה"ם" (העיתון של הסתדרות המורים). אנחנו מקלפים מקפלים ומשליכים אל הפח ואפילו קושרים את השרוכים על כל צרה שלא תבוא, ותתפלאו היא באה. במו עיני ראיתי את משאית האשפה מתרחקת כשבבטנה גיליונות טריים של העשה"ם, והנה לא חולפים צהריים שטופי שמש ומה מביא הבן מהדואר? נכון גיליונות נוספים. ושוב חוזר הטקס, ושוב אנחנו מוודאים שהמועצה לקחה מאיתנו את העיתונים ולא חולפים ימים רבים ושוב העיתונים מתדפקים על דלתותינו.
מכאן אני מפנה בקשה ואיום ללשכת שרת החינוך. או שתעשי לעניין סוף ותכריחי את ראשי ההסתדרות למצוא שימוש יעיל יותר לכסף הרב שברשותם, או שאיאלץ להוסיף על מעטפות הניילון את כתובת לשכתך, ואז באמת תהיה לך בעיה.
מאידך, מה הייתי עושה אם חלילה רעייתי הייתה חברה בהסתדרות המורים של הסטודנט אברהם בן שבת? עובר ללטביה?
אין הוכחות, אז החרדים לא אשמים
יוסף יצחק פריצקי ויוסף לפיד מאוכזבים. גל של גניבות ברחבי הארץ ואי אפשר להאשים את החרדים בגניבה. בעצם, אפשר להאשים, הרי כל חרדי שני יושב במעשיהו, לא?
ממילא אומרים שהחרדים גנבים, אבל לגנוב טריפות ועוד בערב ראש השנה האזרחי?
אז כנראה הפעם זה לא החרדים.
מזל.
===================
קובי סלע הוא כתב חדשות ערוץ 7. הוא גם כותב קבוע ברשת המקומונים החרדית : קו עיתונות דתית.
זה לא ממש מצחיק לראות איך שחיתות מוסרית על רקע כלכלי מוחקת שלטון שלם, ומוציאה את העם לרחובות. כבר עשרה ימים שהעיר בואנוס איירס סובלת מכאבי אוזניים בעקבות מחאות קולניות בדמות אזרחים עם סירים ומצקות וצעקות. הם טוענים כי השלטונות ניהלו את הכלכלה בחובבניות, לא טיפלו נכון בשכבות החלשות והעניות, לא נתנו מזור לנכים ולמסכנים, ולא גיבו כפי שמתבקש את המשפחות ברוכות הילדים. לזכותם של נשיאי ארגנטינה לדורותיהם רק נציין, כי לפחות בחוק הנגב הארגנטיני, הם לא פגעו לרעה.
אם תשאלו, איך אומרים סילבן שלום, בספרדית? ובכן בספרדית אין תרגום פשוט למושג "סילבן-שלום". זה לא שהוא לא מבין בכלכלה, הוא דווקא מבין, אבל כמו בארגנטינה, יש איזו שהיא בעיה בהבנת המציאות. אם במשך שנים רבות הוזנח הנגב, חלומו של הזקן (דב"ג), בא חוק הנגב ושיפר מאוד את התבססות היהודים באזור. עובדה אפילו ראש הממשלה מטפל שם בכבשים, אבל כפי שכבר הבנתם את הקשר, פרננדו-דה-לה-סילבן לא מסכים עם הדברים וכבר שבוע שהתנועה אל באר שבע נראית כמו השפתיים של ערפאת.
עכשיו כדי להעצים את ההנאה שנגרמת מראשי השלטון בישראל, באה הידיעה על הזמנת נשיא המדינה שלנו לנאום בפני הפרלמנט הפלסטיני. משהו. והנשיא קצב, לא פסל על הסף את ההצעה אלא המתין ששרון יוציא עבורו את הערמונים מהאש. אמרו על מוסד הנשיאות שלנו שהוא טרם התאושש מהקדנציה הצורמת של עזר וייצמן, מי שבא במקומו גורם לנו להתגעגע אל החמישי, יצחק נבון.
מאידך, אם כדי להפסיק את העניין המביך עם הנשיא צריך ללקט סירים ומצקות ולצאת לרחובות, אז אולי זה מה שצריך. אפשר ללמוד גם מהארגנטינים.
לפעמים.
הסתדרות כתבי העת
מי שאיתרע מזלו או איתרעה מזלה והוא/היא חברים בהסתדרות המורים הדתיים יבין ודאי למצוקתי. מילא בזבוז הכספים האדיר, מילא כמויות המילים העצומות הנמרחות לריק, מילא העומס המוטל על דוורי ישראל, מילא עליהם. אבל מה עשו יערות שלמים באוסטרליה שעציהם נקצצו דק דק רק כדי להטריף את מוחותיהם של חברי הסתדרות המורים הדתיים?
ומעשה שהיה כך היה ועדיין, ולוואי שיפסק בעגלה ובזמן קריב. רעייתי שתחי' בחרה במקצוע ההוראה (כמו כל בת יעקב, וכי ברירה הייתה לה?), אבל בתדירות גבוהה למדי מגיעים לביתנו גיליונות כאלה ואחרים של כתבי עת ועיתונים מיותרים למדי של ההסתדרות ההיא. כשזה קורה והם מגיעים בדואר, מכריזה אם המשפחה על "כוננות העשה"ם" (העיתון של הסתדרות המורים). אנחנו מקלפים מקפלים ומשליכים אל הפח ואפילו קושרים את השרוכים על כל צרה שלא תבוא, ותתפלאו היא באה. במו עיני ראיתי את משאית האשפה מתרחקת כשבבטנה גיליונות טריים של העשה"ם, והנה לא חולפים צהריים שטופי שמש ומה מביא הבן מהדואר? נכון גיליונות נוספים. ושוב חוזר הטקס, ושוב אנחנו מוודאים שהמועצה לקחה מאיתנו את העיתונים ולא חולפים ימים רבים ושוב העיתונים מתדפקים על דלתותינו.
מכאן אני מפנה בקשה ואיום ללשכת שרת החינוך. או שתעשי לעניין סוף ותכריחי את ראשי ההסתדרות למצוא שימוש יעיל יותר לכסף הרב שברשותם, או שאיאלץ להוסיף על מעטפות הניילון את כתובת לשכתך, ואז באמת תהיה לך בעיה.
מאידך, מה הייתי עושה אם חלילה רעייתי הייתה חברה בהסתדרות המורים של הסטודנט אברהם בן שבת? עובר ללטביה?
אין הוכחות, אז החרדים לא אשמים
יוסף יצחק פריצקי ויוסף לפיד מאוכזבים. גל של גניבות ברחבי הארץ ואי אפשר להאשים את החרדים בגניבה. בעצם, אפשר להאשים, הרי כל חרדי שני יושב במעשיהו, לא?
ממילא אומרים שהחרדים גנבים, אבל לגנוב טריפות ועוד בערב ראש השנה האזרחי?
אז כנראה הפעם זה לא החרדים.
מזל.
===================
קובי סלע הוא כתב חדשות ערוץ 7. הוא גם כותב קבוע ברשת המקומונים החרדית : קו עיתונות דתית.