"מולדת" נותרה בתוך ממשלת האחדות למרות התלבטויות שנלוו להחלטה זו בתוך המפלגה. בישיבת מועצת "מולדת" שהתקיימה בנושא בר"ח טבת התשס"ב (15/12) העליתי את הנימוקים שלדעתי מחייבים את הישארותה של "מולדת" בממשלה.
דברים רבים השתנו מאז, אבל הקווים האדומים של "מולדת" לא נחצו, ויתירה מזאת התבטאותו של השר פרס, כפי שפורסמה בכל אמצעי התקשורת בתאריך ט' בטבת התשס"ב (24/12), כי: "מאז רצח השר רחבעם זאבי ז"ל, ממשלת שרון הולכת לפי הקו של בני אלון" - מחזקים אותי בהרגשתי שהמאבק האמיתי למניעת חציית הקווים האדומים צריך להיעשות בממשלה.
בדיון על המשך שותפותה בממשלת שרון, עומד בפני תנועת "מולדת" הצורך לנווט ללא הרף בין שני מסלולים:
א. המסלול האידיאולוגי, בו אסור לתנועה להתפשר על הקווים האדומים שלה.
ב. המסלול הפוליטי, בו צריכה התנועה להשתדל להיות רלבנטית ומשפיעה מבחינה שלטונית.
במציאות הנוכחית, הקו האדום האחד של תנועת מולדת היא מסירת שטחי ארץ ישראל ולו סנטימטר אחד מהם - לידי ריבונות פלשתינית.
הקו האדום האחר הוא, כמובן, ניהול מו"מ על הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן.
אם חלילה וחס תחצה ממשלת ישראל אחד מן הקווים האדומים האלה, אין כל ספק ש"מולדת" לא תישאר בה ולו למשך יום אחד נוסף.
ואולם כרגע הממשלה איננה מוסרת שטח כלשהו לריבונות זרה, ויש לסיעת "האיחוד הלאומי ישראל ביתנו" הבטחה מפורשת מראש הממשלה שלא יתנהל מו"מ כלשהו על הקמת מדינה פלשתינית מבלי שהדבר יובא תחילה להכרעת הממשלה.
החשש המתמיד מפני כרסום בקווים אדומים אלו מחייב החזקת אצבע על הדופק כל הזמן. התחושה שלי היא, שלפי שעה מסייעת נוכחותנו בממשלה להרחיק את סכנת הכרסום. יש לקבל החלטות מדיניות על פי המגמה המסתמנת בפעולות הממשלה, והמגמה המסתמנת בינתיים היא חיוביות לכיוון הרצוי לנו.
אחרי רצח גנדי הי"ד, נשבר הטאבו של כניסת צה"ל לאזורי A לתקופות ממושכות.
הצלחנו להעביר החלטה בממשלה, שהרשות הפלשתינית היא ארגון תומך טרור ושהתנזים וכוח 17 הם ארגוני טרור.
בעקבות החלטה זו הוביל שמעון פרס את שרי "העבודה" אל מחוץ לישיבת הממשלה, בצעד של מחאה.
לאחר הפיגוע בעמנואל החליט הקבינט הבטחוני שערפאת איננו רלבנטי.
לאור כל זאת החליטה מועצת תנועה "מולדת" להישאר בממשלה, לעת עתה. אם וכאשר נחליט לפרוש מן הממשלה, הוחלט כי יש להשתדל שיציאתנו תהיה מסוגלת ליצור אפקט דומינו שיביא להפלת הממשלה. יש לקחת בחשבון גם את הסיכוי שהשרים הימניים ב"ליכוד" ובמפלגות האחרות יפרשו אף הם בעקבותינו, ובמידת הצורך להמתין לעיתוי המתאים ביותר וזאת כמובן כל עוד לא נחצו הקווים האדומים.
היום, כאשר תנועת "מולדת" קרובה מאי פעם להשגת מטרותיה האידיאולוגיות והפוליטיות, אסור לנו לפרוש מן הממשלה, לפחות כל עוד יש ביכולתנו להביא לפרישתו של שמעון פרס.
דברים רבים השתנו מאז, אבל הקווים האדומים של "מולדת" לא נחצו, ויתירה מזאת התבטאותו של השר פרס, כפי שפורסמה בכל אמצעי התקשורת בתאריך ט' בטבת התשס"ב (24/12), כי: "מאז רצח השר רחבעם זאבי ז"ל, ממשלת שרון הולכת לפי הקו של בני אלון" - מחזקים אותי בהרגשתי שהמאבק האמיתי למניעת חציית הקווים האדומים צריך להיעשות בממשלה.
בדיון על המשך שותפותה בממשלת שרון, עומד בפני תנועת "מולדת" הצורך לנווט ללא הרף בין שני מסלולים:
א. המסלול האידיאולוגי, בו אסור לתנועה להתפשר על הקווים האדומים שלה.
ב. המסלול הפוליטי, בו צריכה התנועה להשתדל להיות רלבנטית ומשפיעה מבחינה שלטונית.
במציאות הנוכחית, הקו האדום האחד של תנועת מולדת היא מסירת שטחי ארץ ישראל ולו סנטימטר אחד מהם - לידי ריבונות פלשתינית.
הקו האדום האחר הוא, כמובן, ניהול מו"מ על הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן.
אם חלילה וחס תחצה ממשלת ישראל אחד מן הקווים האדומים האלה, אין כל ספק ש"מולדת" לא תישאר בה ולו למשך יום אחד נוסף.
ואולם כרגע הממשלה איננה מוסרת שטח כלשהו לריבונות זרה, ויש לסיעת "האיחוד הלאומי ישראל ביתנו" הבטחה מפורשת מראש הממשלה שלא יתנהל מו"מ כלשהו על הקמת מדינה פלשתינית מבלי שהדבר יובא תחילה להכרעת הממשלה.
החשש המתמיד מפני כרסום בקווים אדומים אלו מחייב החזקת אצבע על הדופק כל הזמן. התחושה שלי היא, שלפי שעה מסייעת נוכחותנו בממשלה להרחיק את סכנת הכרסום. יש לקבל החלטות מדיניות על פי המגמה המסתמנת בפעולות הממשלה, והמגמה המסתמנת בינתיים היא חיוביות לכיוון הרצוי לנו.
אחרי רצח גנדי הי"ד, נשבר הטאבו של כניסת צה"ל לאזורי A לתקופות ממושכות.
הצלחנו להעביר החלטה בממשלה, שהרשות הפלשתינית היא ארגון תומך טרור ושהתנזים וכוח 17 הם ארגוני טרור.
בעקבות החלטה זו הוביל שמעון פרס את שרי "העבודה" אל מחוץ לישיבת הממשלה, בצעד של מחאה.
לאחר הפיגוע בעמנואל החליט הקבינט הבטחוני שערפאת איננו רלבנטי.
לאור כל זאת החליטה מועצת תנועה "מולדת" להישאר בממשלה, לעת עתה. אם וכאשר נחליט לפרוש מן הממשלה, הוחלט כי יש להשתדל שיציאתנו תהיה מסוגלת ליצור אפקט דומינו שיביא להפלת הממשלה. יש לקחת בחשבון גם את הסיכוי שהשרים הימניים ב"ליכוד" ובמפלגות האחרות יפרשו אף הם בעקבותינו, ובמידת הצורך להמתין לעיתוי המתאים ביותר וזאת כמובן כל עוד לא נחצו הקווים האדומים.
היום, כאשר תנועת "מולדת" קרובה מאי פעם להשגת מטרותיה האידיאולוגיות והפוליטיות, אסור לנו לפרוש מן הממשלה, לפחות כל עוד יש ביכולתנו להביא לפרישתו של שמעון פרס.