בימים שהתיירות היא על הפנים, כשתיירות הפנים הופכת לדגל העיקרי בקיומו של המשרד הממשלתי במציאות העכשווית, כדאי להציץ לרגע אל עולמם של המובילים בענף, פשוטו כמשמעו. אל מורי הדרך ככתוב: "מי זה האיש ירא ה', יורנו בדרך יבחר"- אלו המתווכים את הארץ למבקרים בה. ובידם לקבוע, לעיתים, אם יתפתחו יחסי אהבה בין התייר המטייל, ישראלי או זר, לארץ ישראל.
כדאי להבהיר שתעודת מורה דרך (של משרד התיירות) אינה סתם קניין כספי. אמנם, השגתה כרוכה בהוצאה כספית לא קטנה. אך עיקרה היא תוצאה של עמל בהכשרה ארוכה ובלימוד רב. מורה הדרך לומד ונבחן על ההיסטוריה, הארכיאולוגיה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל. הוא בולע מידע באקלים, במרכיבי האוכלוסיה ובהכרת הדתות והעדות. יהודיות ושאינן כאלה. הוא רוכש בקיאות במלחמות ישראל, בסוגיות יסוד של אזרחות ומדיניות. מכיר את הצומח והחי. וגם לומד מתודיקה ופסיכולוגיה. ועל אלה מוסיף ימי טיול המקיפים את הארץ כולה. אכן, לא צריך לרחם עליו. אם הוא לא היה נהנה הוא לא היה שם. ואם איננו נהנה, גם לא יהיה. אבל כדאי שנדע שלא מדובר רק באיש שאוסף טיפים בגסות, או עושק את החנויות בקומיסיון מכוער. מורה הדרך הוא איש מקצוע, אוהב עמו וארצו, המנסה גם לפרנס את משפחתו.
מורה דרך-או פרך
ועם זאת, מעמדו אינו איתן. אף שהשם מורה כלול בשם המקצוע, אין הוא נהנה מתנאי עבודה דומים. הוא תלוי בשוק בלתי יציב ואין לו הסכמי עבודה המבטיחים את פרנסתו או את עתידו. כל משבר פוליטי, טרוריסטי או כלכלי, מאיים להשאיר אותו מובטל. ועל אף זאת, הוא מחויב יותר ממורה בשמירה על כשירותו המקצועית. כל שנה הוא חייב לחדש את רשיונו על ידי תשלום אגרה (כסף ! ותראו לי מורה אחד שחייב לשלם אגרה שנתית, כדי שיורשה להמשיך וללמד. ) ויש תנאי נוסף. עליו השתתף בהשתלמות מורי דרך. שלא כמו המורים, שההשתלמויות שלהם הן רשות, לגביו זו חובה. היעדרות תביא לשלילת הרשיון. אמנם לא מיד. מותר לצבור מספר היעדרויות. אך חובה להשלימן. יום בשנה. ואגב, בניגוד למורים, אין תוספות שכר. ההשתלמויות לאורך השנים, אינן נצברות ומקנות הטבות. אפילו לא לפנסיה. יש עונש למי שנעדר. אין גמול על השיפור בידיעות או בלמידה חדשה כלשהי.
וההשתלמויות מוקפדות מאד. מורה דרך שמאחר, ולו דקה אחת (כן, דקה אחת) מפסיד את היום כולו. גם אם ההשתלמות עוד לא התחילה. מאידך, כל עוד ההקפדה קיימת, מובטח סטנדרט גבוה במיוחד, ואין איחורים. אולי בגלל שהמאחר יודע שאין לו בשביל מה להגיע בכלל. בהשתלמות אחת, בגן הארכיאולוגי בבית שאן, מעד תייר שעבר ליד קבוצת מורי הדרך ונפל לבור סמוך. מורי הדרך שנזעקו לעזרה והעלוהו מהבור, נקראו לסדר וצוו לחזור לקבוצה. משהבהירו שהם בני אדם, והעלו את הפצוע לשער האתר, לקראת האמבולנס, נדרשו שוב, להניחו שם בהמתנה לאמבולנס, ולשוב לקבוצה. ההשתלמות היא מעל לכל.
מעניין עוד יותר הוא תכניה של ההשתלמות הזאת. בחוברת האחרונה מוצעים סיורים בנחלים ובערים, ימי עיון על נושאים אקטואליים, סדנאות, ארכיאולוגיה, מתודיקה, דתות ומיעוטים, נצרות, יהדות ומקרא. ממש מגוון רחב. לא תמיד פרופורציונלי.
הדרך להיות מושלם
הנצרות, אולי בהתיחסות לתיירים הבאים, מקיפה שש השתלמויות ישירות. הבהאיים שתיים והאיסלאם אחד. למול שבעה העוסקים ב"יהדות ומקרא". כש 5 מתוכם הם סיורים בעקבות שאול, דוד וגולית, שמשון, קברי צדיקים ובתי כנסת. שניים הם ימי עיון. האחד על כתות מדבר יהודה. והוא עוסק בעולם החברתי והרוחני בימי בית שני. השני- ואנו בהגדרת "יהדות ומקרא" להזכירכם- עוסק ב"דרמה בסיפור התלמודי". בין הנושאים: מתחים בין תלמידי חכמים בבית המדרש- אלימות מילולית, קנאת סופרים ועוד. המשולש הארוטי (כך! מ"ג )- תורה, אשה תלמיד חכם. ומה קרה לאלוהים המקראי בדרכו מן המקרא לתלמוד.
כמדינה פלורליסטית, ניתן היה להתעלם מיום העיון הזה, אילו היה עוד יום עיון, אחד לפחות, בו יעסקו בסיפור התלמודי, כהלכתו. אבל זה איננו. ונשאלת כמובן השאלה מה ליום כזה ולהכשרתו של מורה הדרך? האם זה מוסיף לעבודתו במשהו? לא ברור. נקודה נוספת וקוריוזית נוגעת לאישיותו של המלמד את הסיפור התלמודי. זהו ארי אלון, שהוא אחיו הדתל"ש של...שר התיירות, הרב אלון. בירור במשרד התיירות העלה שהשיבוץ הזה נעשה עוד בטרם מינויו של הרב אלון לשר (וגם לוחות הזמנים של הדפסת החוברת אינם מותירים ספק) ועצם העניין, אם יש למנוע מהאח הבוגר להרצות בגלל שאחיו הצעיר הוא השר, הוא נושא מעניין לדיון ולעיון.
מכל מקום, השר בני אלון התפלא לשמוע על הנושא, והבטיח לבדוק ולטפל. ואם איננו שחקן מעולה, נראה שאכן שמע על כך לראשונה מפי. הוא הבהיר שבכוונתו ללמוד במהירות את המשרד על שלוחותיו ותחומי פעולתו, וגם לערוך שינויים, אם יהיה צורך בהם. ויש לקוות שגם מורי הדרך, הלוז של המשרד ושל מטרותיו, יזכו לתשומת הלב הראויה. שהרי בכל חנות, חלון הראווה הוא המבחר המייצג. אבל מי שמוכר את הסחורה, משכנע את הקונה ויוצר גם לקוחות מרוצים, ולטווח ארוך, הם הזבנים המוכרים. הם יכולים להתאים לכל לקוח את הסחורה שתהפוך אותו למרוצה. מורי הדרך הם הקושרים את המטייל אל הארץ, אל מהותה ואל מקומה בחיי האומה.
===========
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.
כדאי להבהיר שתעודת מורה דרך (של משרד התיירות) אינה סתם קניין כספי. אמנם, השגתה כרוכה בהוצאה כספית לא קטנה. אך עיקרה היא תוצאה של עמל בהכשרה ארוכה ובלימוד רב. מורה הדרך לומד ונבחן על ההיסטוריה, הארכיאולוגיה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל. הוא בולע מידע באקלים, במרכיבי האוכלוסיה ובהכרת הדתות והעדות. יהודיות ושאינן כאלה. הוא רוכש בקיאות במלחמות ישראל, בסוגיות יסוד של אזרחות ומדיניות. מכיר את הצומח והחי. וגם לומד מתודיקה ופסיכולוגיה. ועל אלה מוסיף ימי טיול המקיפים את הארץ כולה. אכן, לא צריך לרחם עליו. אם הוא לא היה נהנה הוא לא היה שם. ואם איננו נהנה, גם לא יהיה. אבל כדאי שנדע שלא מדובר רק באיש שאוסף טיפים בגסות, או עושק את החנויות בקומיסיון מכוער. מורה הדרך הוא איש מקצוע, אוהב עמו וארצו, המנסה גם לפרנס את משפחתו.
מורה דרך-או פרך
ועם זאת, מעמדו אינו איתן. אף שהשם מורה כלול בשם המקצוע, אין הוא נהנה מתנאי עבודה דומים. הוא תלוי בשוק בלתי יציב ואין לו הסכמי עבודה המבטיחים את פרנסתו או את עתידו. כל משבר פוליטי, טרוריסטי או כלכלי, מאיים להשאיר אותו מובטל. ועל אף זאת, הוא מחויב יותר ממורה בשמירה על כשירותו המקצועית. כל שנה הוא חייב לחדש את רשיונו על ידי תשלום אגרה (כסף ! ותראו לי מורה אחד שחייב לשלם אגרה שנתית, כדי שיורשה להמשיך וללמד. ) ויש תנאי נוסף. עליו השתתף בהשתלמות מורי דרך. שלא כמו המורים, שההשתלמויות שלהם הן רשות, לגביו זו חובה. היעדרות תביא לשלילת הרשיון. אמנם לא מיד. מותר לצבור מספר היעדרויות. אך חובה להשלימן. יום בשנה. ואגב, בניגוד למורים, אין תוספות שכר. ההשתלמויות לאורך השנים, אינן נצברות ומקנות הטבות. אפילו לא לפנסיה. יש עונש למי שנעדר. אין גמול על השיפור בידיעות או בלמידה חדשה כלשהי.
וההשתלמויות מוקפדות מאד. מורה דרך שמאחר, ולו דקה אחת (כן, דקה אחת) מפסיד את היום כולו. גם אם ההשתלמות עוד לא התחילה. מאידך, כל עוד ההקפדה קיימת, מובטח סטנדרט גבוה במיוחד, ואין איחורים. אולי בגלל שהמאחר יודע שאין לו בשביל מה להגיע בכלל. בהשתלמות אחת, בגן הארכיאולוגי בבית שאן, מעד תייר שעבר ליד קבוצת מורי הדרך ונפל לבור סמוך. מורי הדרך שנזעקו לעזרה והעלוהו מהבור, נקראו לסדר וצוו לחזור לקבוצה. משהבהירו שהם בני אדם, והעלו את הפצוע לשער האתר, לקראת האמבולנס, נדרשו שוב, להניחו שם בהמתנה לאמבולנס, ולשוב לקבוצה. ההשתלמות היא מעל לכל.
מעניין עוד יותר הוא תכניה של ההשתלמות הזאת. בחוברת האחרונה מוצעים סיורים בנחלים ובערים, ימי עיון על נושאים אקטואליים, סדנאות, ארכיאולוגיה, מתודיקה, דתות ומיעוטים, נצרות, יהדות ומקרא. ממש מגוון רחב. לא תמיד פרופורציונלי.
הדרך להיות מושלם
הנצרות, אולי בהתיחסות לתיירים הבאים, מקיפה שש השתלמויות ישירות. הבהאיים שתיים והאיסלאם אחד. למול שבעה העוסקים ב"יהדות ומקרא". כש 5 מתוכם הם סיורים בעקבות שאול, דוד וגולית, שמשון, קברי צדיקים ובתי כנסת. שניים הם ימי עיון. האחד על כתות מדבר יהודה. והוא עוסק בעולם החברתי והרוחני בימי בית שני. השני- ואנו בהגדרת "יהדות ומקרא" להזכירכם- עוסק ב"דרמה בסיפור התלמודי". בין הנושאים: מתחים בין תלמידי חכמים בבית המדרש- אלימות מילולית, קנאת סופרים ועוד. המשולש הארוטי (כך! מ"ג )- תורה, אשה תלמיד חכם. ומה קרה לאלוהים המקראי בדרכו מן המקרא לתלמוד.
כמדינה פלורליסטית, ניתן היה להתעלם מיום העיון הזה, אילו היה עוד יום עיון, אחד לפחות, בו יעסקו בסיפור התלמודי, כהלכתו. אבל זה איננו. ונשאלת כמובן השאלה מה ליום כזה ולהכשרתו של מורה הדרך? האם זה מוסיף לעבודתו במשהו? לא ברור. נקודה נוספת וקוריוזית נוגעת לאישיותו של המלמד את הסיפור התלמודי. זהו ארי אלון, שהוא אחיו הדתל"ש של...שר התיירות, הרב אלון. בירור במשרד התיירות העלה שהשיבוץ הזה נעשה עוד בטרם מינויו של הרב אלון לשר (וגם לוחות הזמנים של הדפסת החוברת אינם מותירים ספק) ועצם העניין, אם יש למנוע מהאח הבוגר להרצות בגלל שאחיו הצעיר הוא השר, הוא נושא מעניין לדיון ולעיון.
מכל מקום, השר בני אלון התפלא לשמוע על הנושא, והבטיח לבדוק ולטפל. ואם איננו שחקן מעולה, נראה שאכן שמע על כך לראשונה מפי. הוא הבהיר שבכוונתו ללמוד במהירות את המשרד על שלוחותיו ותחומי פעולתו, וגם לערוך שינויים, אם יהיה צורך בהם. ויש לקוות שגם מורי הדרך, הלוז של המשרד ושל מטרותיו, יזכו לתשומת הלב הראויה. שהרי בכל חנות, חלון הראווה הוא המבחר המייצג. אבל מי שמוכר את הסחורה, משכנע את הקונה ויוצר גם לקוחות מרוצים, ולטווח ארוך, הם הזבנים המוכרים. הם יכולים להתאים לכל לקוח את הסחורה שתהפוך אותו למרוצה. מורי הדרך הם הקושרים את המטייל אל הארץ, אל מהותה ואל מקומה בחיי האומה.
===========
מאיר גרוס הוא יו"ר המדרשה לתורה עם דרך ארץ, ואיש חינוך במכללת ליפשיץ שבירושלים.