השאלה שהיום נעסוק בה היא, האם מותר לפועלים לשבות מעבודתם. בפשטות פועל שהתחייב לעבוד למשך תקופה מסוימת אסור לו להפר את התחיבותו, ואם הפר את התחיבותו יכול בעל הבית להתרעם עליו, אך אינו יכול לתבוע ממנו פיצויים. ואם שביתת הפועל גורמת נזק ממוני לבעל הבית, יכול בעל הבית לתבוע את הפועלים על הפגיעה בעסקיו, והם צריכים לפצותו על הנזקים שנגרמו עקב הפרת התחיבותם לעבוד. ואף מורים ששובתים נחשבים כמי שגורמים לאיבוד זמן, ובתנאים מסוימים ניתן לשלם למורים אחרים את מה שהיה צריך לשלם למורים ששבתו. ומי שאינו מרוצה משכרו, יכול להפסיק את עבודתו בסיום הזמן שנקבע בחוזה, אבל לא להפסיק באמצע.
כך ההלכה באופן עקרוני, אלא שזכותם של בני העיר או בעלי אומנות מסוימת לקבוע לעצמם תקנות ומנהגים ובתנאי שתקנות אלו יתוקנו בהסכמת "חבר-עיר", היינו בהסכמת בית דין או אדם גדול בתורה המעורב בענייני הציבור, שהוא יבחון האם אין בתקנותיהם איזו עוולה וכדומה. השאלה היא, האם כיום שאין הרבנים ובתי הדין מפקחים על ענייני הציבור, האם רשאים בני העיר או בעלי אומנות לתקן לעצמם תקנות שלא כפי ההלכה המקורית. דעת הרבה פוסקים, שבמקום שאין תלמידי חכמים המעורבים ומשפיעים על כל ענייני הציבור, מותר לארגוני הפועלים לארגן שביתות כראות עיניהם. וכך פסק הרב פיינשטיין (אג"מ חו"מ נח-נט). לעומתו הרבה פוסקים סוברים שאסור לפועלים לשבות בלא הסכמת בית דין, וכך משמע שסובר הרב אוירבאך ז"ל (תחומין ה, 289), והרב ולדנברג (ציץ אליעזר ב, כג), והרב חיים דוד הלוי (על"ר ב, סד). לפיכך כל פועל הרוצה לשבות, צריך לשאול רב מוסמך שיכריע לו בכל מקרה ומקרה לגופו - האם מותר לו לשבות או אסור.
וכפי שכבר למדנו הטוב ביותר הוא, שמלכתחילה יוכרעו כל הסכסוכים בבית דין שיוקם באופן מיוחד לצורך זה, שישמשו בו רבנים ומומחים לכלכלה.
וכל זה אמור לגבי שביתה במפעלים, אבל לגבי שביתת מורים או רופאים הדין שונה ובזה נעסוק בפעם הבאה.
============
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.
כך ההלכה באופן עקרוני, אלא שזכותם של בני העיר או בעלי אומנות מסוימת לקבוע לעצמם תקנות ומנהגים ובתנאי שתקנות אלו יתוקנו בהסכמת "חבר-עיר", היינו בהסכמת בית דין או אדם גדול בתורה המעורב בענייני הציבור, שהוא יבחון האם אין בתקנותיהם איזו עוולה וכדומה. השאלה היא, האם כיום שאין הרבנים ובתי הדין מפקחים על ענייני הציבור, האם רשאים בני העיר או בעלי אומנות לתקן לעצמם תקנות שלא כפי ההלכה המקורית. דעת הרבה פוסקים, שבמקום שאין תלמידי חכמים המעורבים ומשפיעים על כל ענייני הציבור, מותר לארגוני הפועלים לארגן שביתות כראות עיניהם. וכך פסק הרב פיינשטיין (אג"מ חו"מ נח-נט). לעומתו הרבה פוסקים סוברים שאסור לפועלים לשבות בלא הסכמת בית דין, וכך משמע שסובר הרב אוירבאך ז"ל (תחומין ה, 289), והרב ולדנברג (ציץ אליעזר ב, כג), והרב חיים דוד הלוי (על"ר ב, סד). לפיכך כל פועל הרוצה לשבות, צריך לשאול רב מוסמך שיכריע לו בכל מקרה ומקרה לגופו - האם מותר לו לשבות או אסור.
וכפי שכבר למדנו הטוב ביותר הוא, שמלכתחילה יוכרעו כל הסכסוכים בבית דין שיוקם באופן מיוחד לצורך זה, שישמשו בו רבנים ומומחים לכלכלה.
וכל זה אמור לגבי שביתה במפעלים, אבל לגבי שביתת מורים או רופאים הדין שונה ובזה נעסוק בפעם הבאה.
============
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.