נעסוק בשאלה, האם מותר למורים ורופאים לשבות?

ותחילה נקדים את מה שלמדנו בפעמים הקודמות, שמעיקר הדין שביתת פועלים אסורה, הואיל והעובד התחייב לעבוד למשך זמן מסוים, וכל זמן שלא הודיע על התפטרותו בדרכים המקובלות עליו להמשיך לעבוד. מכל מקום רשאים בני המדינה לקבוע לעצמם תקנות, וכיום מנהג המדינה שמותר לפועלים לשבות למרות שלא התפטרו מעבודתם.

אלא שלדעת הרבה פוסקים מותר לפועלים להחליט על שביתה רק בהסכמת בית דין חשוב, או אחד מגדולי התלמידי חכמים, ויש פוסקים שסוברים שבמקומות שאין בהם תלמידי חכמים המעורבים ומשפיעים על עניני הציבור, מותר לפועלים להחליט על שביתה גם בלא קבלת הסכמה מבית דין או רב העיר.

אלא שכל זה אמור לגבי עבודות שאין בהם מצווה, כגון פועלים במקצועות השונים, אבל למורים המקיימים מצוות תלמוד תורה אסור לשבות. שכן גם בחינם חובתו של כל מי שיכול ללמד תורה, ומה שנותנים שכר למורים הוא כדי שלא יצטרכו לחפש פרנסה אחרת ויהיו פנויים ללמד, אבל אם המורה אינו הולך לחפש פרנסה אחרת, עליו להמשיך וללמד את הילדים. וכן לגבי רופאים ואחיות, כיוון שיש מצווה לרפא בחינם, גם אם משכורתם אינה הולמת את מאמציהם, אסור להם לשבות. כמובן שמותר להם לחפש עבודה אחרת, אך כל זמן שלא הלכו לעבוד במקום אחר, חובה עליהם להמשיך לרפא בחינם. ואת סכסוכי העבודה צריכים לפתור על ידי בוררות בלבד ולא על ידי שביתות.

ורק במקרים נדירים, כאשר המעסיק אינו מוכן לבוא לדין או בוררות, ונראה שאם לא ישבתו יגרם נזק למערכת החינוך או לרפואה הציבורית, מותר להתייעץ עם בית דין, ורק לאחר קבלת היתר מפורש - מותר לשבות. שלפעמים ביטולה של תורה זהו קיומה.

לפיכך אסור למורה המלמד תורה להשתתף בשביתה שלא קיבלה אישור מפורש מבית דין חשוב או מהרבנות הראשית. ואף אם ארגון המורים מאיים עליו שלא יסייע לו בעתיד, אסור למורה להשתתף בשביתה. וכמו שאם יאיימו עליו: אם לא תאכל בשר טרף נפגע בזכויותיך, לא יאכל בשר טרף. כך אם יאיימו עליו לא נייצג אותך אם לא תשבות - לא ישבות (אג"מ חו"מ נט; הרב אוירבאך תחומין ה' 289; מנחת צבי ח"ב י').

ובזכות זה יזכה להיות מחנך אמיתי שהערכים הרוחניים מגמת חייו, ובזה ישמש דוגמה לתלמידיו שילכו בעקבותיו לתפארת התורה העם והארץ.
============
הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה שבשומרון.