המס החדש על טלפונים ניידים לא יגדיל את העומס בבתי התמחוי. הוא חל רק על אזרחים שהתמזל מזלם להישאר בתוך מעגל העבודה, ואפילו לקבל טלפון אישי מהמעביד, כך שהם יחזיקו מעמד. בתור אנשים עובדים אין להם זמן להפגנות, לחסימות כבישים או לקונצרט מחאה סלולארי מול לשכת רה"מ.
מה שמרגיז במס החדש זה לא הסכום, 30 שקלים בסך הכל, אלא מאפייניו הטפיליים. מישהו באוצר בטח מקבל השבוע צל"ש על ההבלחה הגאונית, שאפשרה למדינה להניח ידה על עוד חלקת הכנסה זעירה, בלתי ממוסה עד כה. בעונת התקציב הבאה יוחלט למסות עובדים שקיבלו מהבוס תא דואר אלקטרוני, ובעוד שנתיים יושת היטל חודשי על צריכת שתייה חמה בזמן העבודה. עובדים שאוהבים את הקפה שלהם עם כפית סוכר אחת ישלמו מס של 15 שקלים לחודש, ועובדים שאוהבים שתי כפיות ישלמו כפליים. מישהו הרי צריך לממן את טיפולי השיאצו של גימלאי הכנסת וצאצאיהם.
אפילו מס העשירים החדש, שלכאורה נועד לעשות צדק סוציאלי כאן, אינו אלא מהלך טפילי של השלטונות. דווקא בגלל שהוא מסתכם באחוזון בודד, אשר ממילא לא יסתום את החור הגדול בתקציב, בוקעת ממנו צחנת חמדנות. פקידי האוצר שיזמו אותו מתנהגים כמו חבורת כייסים דרום אמריקנית, שלא מתביישת לכייס שוב ושוב קבוצת מטיילים זמינה. ידם הארוכה מגששת ללא הרף באפילת כיסינו.
אבל שיא החמדנות הוא ההחלטה לקצץ את קצבאות הילדים. שנה אחרי שנה מסתערים אמרכלי התקציב על קצבת הרש הזאת, ונראה שעכשיו צלחה מזימתם. עוד בטרם יבש הדיו על דו"ח העוני לשנת 2000, הם התחילו להתמקח על כל שקל שהמדינה מעבירה לכיסוי האוברדרפט של משפחות ברוכות ילדים. היה די מביך להקשיב לוויכוח הפומבי שלהם עם ח"כ יעקב ליצמן, מאיזה גיל אפשר לקצץ את קצבאות הילדים 16 או 16.5. לפעמים יכולת לשמוע ברקע את הקופה הרושמת של אגף התקציבים ואת מצמוץ השפתיים של הקופאים.
מיותר כמעט לציין, שילדים זה לא רק הבייבי של ליצמן. מדינת היהודים זקוקה נואשות לתוספת אוכלוסיה. מבוקר עד ערב אנחנו שומעים על השעון הדמוגרפי המתקתק ועל האסון שיפקוד את הקיום העברי כאן, אם לא נצליח להתרבות מבעוד מועד. שליחי סוכנות מכתתים רגליהם לכל תפוצה אפשרית כדי להגדיל במשהו את מכסות העלייה השנתיות. והנה באה עכשיו הממשלה ובשביל כמה שקלים כורתת את המשאב הדמוגרפי הפורה ביותר. במקום להקים לשכת מס באזור הבורסה היא שולחת גובים למחלקת יולדות.
מסתבר שמנקודת מבט ממשלתית, משפחה אידיאלית בישראל מונה שני ילדים מקסימום, אמא עם פלאפון מהעבודה ואבא שמרוויח 30 אלף ש"ח לחודש. רצוי לא בנגב.
============
חגי סגל הוא עורך ראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.
מה שמרגיז במס החדש זה לא הסכום, 30 שקלים בסך הכל, אלא מאפייניו הטפיליים. מישהו באוצר בטח מקבל השבוע צל"ש על ההבלחה הגאונית, שאפשרה למדינה להניח ידה על עוד חלקת הכנסה זעירה, בלתי ממוסה עד כה. בעונת התקציב הבאה יוחלט למסות עובדים שקיבלו מהבוס תא דואר אלקטרוני, ובעוד שנתיים יושת היטל חודשי על צריכת שתייה חמה בזמן העבודה. עובדים שאוהבים את הקפה שלהם עם כפית סוכר אחת ישלמו מס של 15 שקלים לחודש, ועובדים שאוהבים שתי כפיות ישלמו כפליים. מישהו הרי צריך לממן את טיפולי השיאצו של גימלאי הכנסת וצאצאיהם.
אפילו מס העשירים החדש, שלכאורה נועד לעשות צדק סוציאלי כאן, אינו אלא מהלך טפילי של השלטונות. דווקא בגלל שהוא מסתכם באחוזון בודד, אשר ממילא לא יסתום את החור הגדול בתקציב, בוקעת ממנו צחנת חמדנות. פקידי האוצר שיזמו אותו מתנהגים כמו חבורת כייסים דרום אמריקנית, שלא מתביישת לכייס שוב ושוב קבוצת מטיילים זמינה. ידם הארוכה מגששת ללא הרף באפילת כיסינו.
אבל שיא החמדנות הוא ההחלטה לקצץ את קצבאות הילדים. שנה אחרי שנה מסתערים אמרכלי התקציב על קצבת הרש הזאת, ונראה שעכשיו צלחה מזימתם. עוד בטרם יבש הדיו על דו"ח העוני לשנת 2000, הם התחילו להתמקח על כל שקל שהמדינה מעבירה לכיסוי האוברדרפט של משפחות ברוכות ילדים. היה די מביך להקשיב לוויכוח הפומבי שלהם עם ח"כ יעקב ליצמן, מאיזה גיל אפשר לקצץ את קצבאות הילדים 16 או 16.5. לפעמים יכולת לשמוע ברקע את הקופה הרושמת של אגף התקציבים ואת מצמוץ השפתיים של הקופאים.
מיותר כמעט לציין, שילדים זה לא רק הבייבי של ליצמן. מדינת היהודים זקוקה נואשות לתוספת אוכלוסיה. מבוקר עד ערב אנחנו שומעים על השעון הדמוגרפי המתקתק ועל האסון שיפקוד את הקיום העברי כאן, אם לא נצליח להתרבות מבעוד מועד. שליחי סוכנות מכתתים רגליהם לכל תפוצה אפשרית כדי להגדיל במשהו את מכסות העלייה השנתיות. והנה באה עכשיו הממשלה ובשביל כמה שקלים כורתת את המשאב הדמוגרפי הפורה ביותר. במקום להקים לשכת מס באזור הבורסה היא שולחת גובים למחלקת יולדות.
מסתבר שמנקודת מבט ממשלתית, משפחה אידיאלית בישראל מונה שני ילדים מקסימום, אמא עם פלאפון מהעבודה ואבא שמרוויח 30 אלף ש"ח לחודש. רצוי לא בנגב.
============
חגי סגל הוא עורך ראשי של חדשות הרדיו בערוץ 7.