המחנה שלנו ,מחנה נאמני ארץ ישראל זקוק לניעור , לשינוי כיוון .

לא עוד התנצלויות , לא עוד נסיון למצוא חן בעיני השמאל הקיצוני עוכר ישראל ,לא עוד חיפוש אחרי התנחלות בלבבות אטומים של ציבור קטן אבל מתוקשר היטב של השמאל . אלא מתקפה רבתי על עקרונות יהודיים ועל חיים בטוחים בארץ הזאת.

הגיע הזמן שנצא מהטראומה שאחזה בציבור שלנו מאז רצח רבין , רצח מתועב , שהשמאל הקיצוני הטיל אשם עלינו , וקבע על מצחנו אות קיין ואילו אנחנו קיבלנו זאת די בהכנעה , ובהמון חשבון נפש ומכאובים פנימיים ,על: " איפה טעינו" , על "עשבים שוטים שצמחו בערוגותינו" ועוד . התוצאה הישירה , שיתוק כמעט מוחלט , וחשש לבטא את אשר ליבנו בצורה נחרצת וחסרת עכבות כראוי במדינה דמוקרטית . כל פעם שמישהו מאיתנו העז לפתוח פיו , סתמו לנו אותו בהפחדה של הסתה , או ר"יקוד על הדם" ואנחנו הרוב השפוי של העם הזה התקפד ,התקפל ושתק . אני קורא לכולנו להפסיק את השתיקה , לבטא באומץ את מחשבותינו ולא לוותר , אחרת נאבד חלילה את מולדתנו.

ואפרט מעט את כוונתי תוך הבאת דוגמאות: בשבוע שעבר הופיעה קריקטורה בידיעות אחרונות , אברום בורג עם כפיה על ראשו , כפיה עם מגיני דויד קטנים שמעטרים אותה. ואיש לא צייץ , איש לא זעק " הסתה לרצח!" כמו הזעקות שנשמעו כשהופיעו בחוצות ישראל כרזות עם רבין ופרס עם כפיה . ולא דיי שאיש לא צייץ , גם לא נשמעה טרוניה מצידנו על "הכנסת צלם להיכל " , הכיצד אנו מחרישים על כפיה מעוטרת במגיני דויד . להם , לשמאל מותר , אצלנו זו "הסתה" .

שרי ממשלת ישראל מצטעצעים במילים כשהם באים לתאר את המלחמה עם הפלסטינים , " אינתיפדה " " מתקפת טרור " " כמעט מלחמה " ועוד . במקום לקרוא לערבים – אויב , ולמצב בו אנו נמצאים מלחמה . שתי מילים שיכולות גם להשתיק את השונאים מבפנים ותקשורת עוינת מבית ומחוץ. כי במלחמה כמו במלחמה , נלחמים בעוצמה וללא פשרות , במלחמה פוגעים במפקדי אויב ובחייליו וכשצריך מפציצים ומפוצצים גם מטרות אזרחיות . כאשר לא אומרים " מלחמה " וכשהפלשתינים אינם "אויב" , אז כל העולם בעידודם של שונאי ישראל מבפנים , מאשימים אותנו ברצח, ולא משנה אם המנוולים שחוסלו ידיהם מגואלות בדם יהודי טהור . וצה"ל עומד במתקפה של מתיפיפים שדורשים הסברים על הרס בתים , בתים שמהם נחפרו מנהרות להברחת אמצעי לחימה שמטרתם האחת להרוג ולרצוח כמה שיותר יהודים.

אנחנו צריכים לצאת נגד שונאי ישראל מבית ולומר להם , אנחנו במלחמה ובמלחמה על צה"ל לבצע את המוטל עליו ללא חשש של אורי אבנרי ומרעיו.

קברניטי המדינה ואליהם מצטרפים "גורמי ביטחון " זורעים פחד בעם בהשמיעם התראות על פיגועים "שעוד לא ראינו כמותם" , מספרים לנו על הצבת טילי קאסם בערים ערביות ביש"ע ,אשר מכוונים לערי ישראל .

עלינו לשאול בקול את מי אתם מפחידים ? למה אותנו? , אימרו לערבים בפשטות שאינה משתמעת לשתי פנים אם תירו טיל , נמחוק את העיר ממנה נורה הטיל . מילים בקול נחוש מרתיעות כמו נשק. את זה ניתן לקרוא בספרי היסטוריה על המלחמה הקרה ועל מאזן האימה . התוצאה היתה שהמלחמה היתה קרה , ולא נורה אף טיל בליסטי מבריה"מ ולהיפך מארה"ב.

ואילו אצלנו כולם עוסקים ב"ספורט " ההתרעות , והאיומים על עצמנו , זורעים יאוש ופחד בעם היהודי במקום להיפך .

אצלנו במקום שנקרא לערפאת ,רוצח נתעב , היטלר של ימינו , עוסקת התקשורת בלפרש את מניעי הטרור , עכשיו המניע כדברי סניגוריו מהתקשורת העוינת הוא היאוש מהאמריקאים .

לאמריקאים אין עכבות לתאר את רב המחבלים בכל כינוי אפשרי , רק כאן חוששים לעשות זאת ומי שיוצא במתקפה נגד אדולף ערפאת זוכה לקיתונות של ביקורת.

כמה פעמים כבר הצעתי שתי פעולות פשוטות יחסית למלחמה במתאבדים : החזירו את שרידי גופותיהם בעור חזיר ופיגעו במשפחותיהם במלוא העוצמה .

במקום שיחלקו סוכריות כשאנו קוברים את מתינו, שינוסו על נפשם , ביתם יחרב וכל הקרוב לרוצח ידע שידנו תשיגו . מה אומרים על כך שונאי ישראל מהשמאל , זהו מעשה ברברי . מעשי הטבח שלהם מוסברים כמעשי יאוש והתגובה המתבקשת שלנו ,ברברית .

ידידי היקרים , הגיע הזמן שנוריד את הכפפות , ונפתח לפחות את חרצובות לשוננו , אני מסכים עם ידידי אדיר זיק שמכנה את מחתרת אוסלו שותפים לרצח יהודים , כי מי שנתן לאויבנו את הנשק והכניסם ללב ארצנו הוא משתף פעולה עם רוצחים , אז למה שנחריש , כשהשמאל הקיצוני זה שמשתף פעולה עם רוצחי יהודים מרים ראש.

השמאל הקיצוני ולא רק הוא , אלא גם ראש ממשלת ישראל מדברים על מדינה פלסטינית , למה שנחריש ? אנחנו צריכים לומר מי שרוצה לסייע להקים מדינת טרור בלב ארצנו מקומו אינו עימנו , לא נתמוך בו , ואם האחרים לא נשתף פעולה ונלחם בכל כוחנו למנוע את המארה הזאת.

ולסיום אני חייב להתיחס לקבוצת סרבני השרות ,חבורה של פחדנים שטוענים: "המתנחלים או אנחנו" , הם אולי שרתו במילואים תקופה כזו או אחרת , אבל מי הם שיצאו כנגד שרות בשדה הקרב , שדה קרב שבו מתנחלי יש"ע מגינים בגופם יום יום על ערי ישראל בהם גרה קבוצת הסרבנים . קבוצה שנתמכת על ידי תקשורת שמאלנית ועל ידי בוגדים אחרים .

נאמר להם: " שמעו , אם צה"ל לא יכניס אותכם לבית סוהר על סירוב , מצידנו שבו בבית " לא אלמן ישראל ונמלא את השורות אותן אתם מנסים לדלל תוך כדי מלחמה . קבוצה של כמה עשרות קצינים כבר התארגנה להביע את העמדה הזו:
קציני מיל. המסתייגים מהסרבנים נא לצלצל לשלום זיו 1033 03-624 .
==============
אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".