לא לחינם גזר על עצמו ראש הממשלה כמה ימים של חופשת מחלה בביתו. לו אתם במקומו, כלום לא הייתם נוטלים פסק זמן ארוך מטרדות היומיום?

מנקודת מבטו של ראש הממשלה, לאן שלא תסובבו את הראש ועל מה שלא תניחו את עיניכם, מוטב היה להצטייד באישור מחלה וכוס תה מהביל. ענייני ממון למשל? המיתון מייאש, המיסים שעולים, האבטלה שגואה ושער דולר שאינו יודע שובעה. ובכן, תחפצו בקורטוב של ביטחון? מכוניות מתפוצצות, מחבלים שמתאבדים ורקטות שנתקעות באדמה, יבריחו אתכם אל מתחת לשמיכת הפוך. עניינים חברתיים מעסיקים אתכם? תוכלו לגשת את אוהל הנכים, לנסוע לבחור חליפה בבגיר, או לבקר בבית תמחוי קרוב. בקיצור, לא תענוג גדול להיות היום ראש ממשלה.

אבל יש לי בשורות טובות למר שרון: בקרוב כל הטרדות האלה יפסיקו לעניין אותך. בקרוב יעברו הבעיות האלה למישהו אחר, אל בנימין נתניהו. בניגוד אליך, מר שרון, האיש כבר נבעט פעם אחת מהלשכה ממנה אתה מתפרנס, והוא הפנים את המסקנות. אנשים שמסתובבים בקרבתו טוענים שהוא למד לקח והוא לא מתכוון להתחלק בשלטון עם אושיות כשמעון פרס למשל. למרות שבניגוד אליך, הוא לחץ את ידי עראפת, עונש לכשעצמו, הפעם הוא לא מתכונן להביט לעברו ובטח שלא לשלוח אליו את בניו.

מקורבים לראש הממשלה טוענים שמופעל עליו לחץ עצום, וכי גמלה בליבו החלטה. ובכן לידיעת המקורבים: ראשית הלחץ לא מעניין אותנו כלל. שנית נמאס לנו לשמוע עד כמה גומלות בליבו ההחלטות, הרי לא אנחנו ביקשנו למלא את התפקיד הרם ושלישית, עד שיעביר את כיסאו למישהו אחר, מוטב שימזער את הנזקים. את הטיפול במשגרי המרגמות הפסדנו בגלל אדישות המערכת, אם לא נתעשת, נשלם במזומן גם על ההתעלמות מהקסאמים.
כמו שאומרת סיסמא דומה של הערוץ עם הרייטינג, הביטחון אפס, ההרתעה אפס והכלכלה אפס.
אפס כי יהיה בך אביון.

מי אמר שמסוכן?

דברי ראש אמ"ן בנוגע לנזקים אפשריים של רקטת הקסאם נורא הרגיעו אותי. האלוף פרקש טען כי הקסאם אינו מדייק וכמעט שלא מסוגל לגרום נזק. ייתר על כן, הקלטתי ושיגרתי את הדברים אל קרובי משפחתי המתגוררים בקו העימות בקצה רחוב האנפה בגילה. הם לא התרשמו מהדברים והציעו דווקא שאשלח את דברי ההרגעה אל קרובי משפחה אחרים בקרית שמונה. גם הם גיחכו קלות וביררו אם יש לי את מספר הטלפון של אחותי וגיסי בגוש קטיף. כשהתקשרתי לגוש קטיף וסיפרתי להם את דברי ראש אמ"ן הם פרצו בצחוק משחרר. כשנרגעו, הם הודו לי על הבדיחה המוצלחת וציינו שהיא באה בזמן, תחילת חודש אדר.

מאידך, לאחר פרסום הדברים פרסם משרד הביטחון הנחיות חדשות: במקרה של נפילת רקטת "קסאם" יש לרחוץ את מקום הנפילה במים פושרים עם סבון, לנשום עמוק ולשוב לשגרה.

לו"ר

את הקטע הבא כתבתי לפני שלושה שבועות, אבל אז, פסלה אותו הצנזורה. בינתיים התברר שמה שאסור ל"מאידך", מותר ל"ידיעות אחרונות", אויבנו כנראה קוראים את עיתוני הרשת, בניגוד אולי ל"ידיעות אחרונות".

בקיצור, אחד מחבריי משרת בימים אלה במילואים אי שם. לצד מארבים, ליוויים ושאר פעילויות שוטפות נגד הטרור, ונגד בכלל, הוא מספר כי הצוות שלו והוא הוקפצו לאבטח את פעילותה של יחידה סודית חדשה-ישנה שנקרא לה לצורך העניין לו"ר, "לוחמה רעשנית". תפקידה של היחידה (הסודית, אלא מה) להתמקם בכניסה לכפר ערבי עוין, ולהשמיע באמצעות מגברים רבי עוצמה אפקטים של מסוקים, תנועת טנקים רועשת וצלילים נעימים לאוזן של ירי ממקלעים. מיותר לציין שכך אף אחד לא נפגע, למעט אולי כאבי אוזניים, צה"ל שומר על התחמושת לימים קשים יותר.

והמבוקשים? ובכן, הם רצים לצידה השני של העיירה הפסטורלית שלהם, שם ממתינים להם כמובן לוחמים אמיתיים, וכולם יוצאים מרוצים.

עכשיו מתברר שלשכת ראש הממשלה נדלקה על הרעיון כל כך, שהיא מתכוונת ליישם אותו בזמן הקרוב . ישיבות הממשלה תתקיימנה ללא השתתפות השרים, החיסכון המיידי: עשרות קילוגרמים של בורקס מידי שבוע.

מעתה, בישיבות הממשלה, ישמיע גידי סער מזכיר הממשלה, דיסק ממנו יבקע קולו של אריאל שרון, בו הוא מתרה בשריו לתמוך בתקציב. לאחר מכן יוחלף התקליטור באחר הנושא את קולו של שמעון פרס, שם מן הסתם יאמר כי פנינו לשלום וכו'. גם הרמטכ"ל יוכל להורות ע"ג קלטות לאלופי הפיקוד למגר את הטרור, וראש השב"כ לשעבר יסכל מפגעים באמצעות הודעות כתובות בביפר.
תחי הטכנולוגיה.
והצנזורה.

הציבור לא אטום

בדמי ימיה הלכה הצגה אחת לעולמה. מתי גולן בפרץ של אחריות לגורל החברה הישראלית כתב מחזה שכולו שבח וקילוסים למיעוט החרדי בישראל. הבחור מתגלה כבעל כישרון גדול בתחום השנאה לציבור החרדי. לדבריו חרדי אחד הגיע לשלטון, ניצל את כוחו לכדי הבאת המדינה למלחמה גרעינית עם שכניה ואז, אחרי מלחמת גוג ומגוג כשהכול מושמד, מגיע סופסוף המשיח. בדרך לגאולה נוכחים הצופים עד כמה החרדים רעים ומושחתים, ומה לא.

תכל'ס, בעקבות רייטינג עצום ומהפכני, יורדת ההצגה המבטיחה למחסנים וככל הנראה לא נראה אותה עוד. על כך יש לומר כמה דברים: ראשית, כעת הוכח שאי אפשר בשם התרבות למלאות כל זמן את מוחותיהם של הישראלים באשפה. שנית, למרות יחסי הציבור של השמאל ומעצבי דעת הקהל החילוניים, העם לא אוהב שנאה. ושלישית, מעניין כיצד ינקום בי גולן, ישמיץ אותי בתוכנית שלו? לא יזמין אותי לראיונות? יכתוב עלי מחזה?
===========
קובי סלע הוא כתב חדשות ערוץ 7. הוא גם כותב קבוע ברשת המקומונים החרדית : קו עיתונות דתית.