דבריה של ענת כהן באוזניו של ראש הממשלה שרון כאשר בא לנחם את משפחת זר על רצח אחיה, גלעד זר, בידי מחבלי ערפאת עדיין מהדהדים בעוצמה: "אתם תילחמו! תפסיקו לשבת בשקט ולשטות בנו, תילחמו בהם! יש לכם טנקים, יש לכם מטוסים, תילחמו! נמאס לנו למות, תילחמו! תילחמו! מלחמה זה לא בושה, מלחמה זה חובה, מלחמה זה חובה, זה חובה!"

מאז אותו רצח נפלו עוד כ-200 יהודים במלחמה שנכפתה על-ידי ערפאת, וראש הממשלה שרון, שנבחר כדי למגר את הטרור הערפאתי ממשיך להתנהג כאילו מדובר באינתיפאדה, במאורעות, בפרעות. שרון נבחר ברוב עצום כדי לשים קץ לאסון אוסלו ולמלחמת אוסלו שהתפתחה ממנו, וכדי לשנות כיוון בהשוואה לתיפקודו הכושל - הצבאי והמדיני – של קודמו, אהוד ברק. אבל, עד כה, משיקולים שונים, שרון גרם לשחיקה אדירה הן של כוח ההרתעה של ישראל ושל צבאה, והן שלו עצמו ושל תדמיתו לאורך עשרות שונים.

אי-אפשר לנהל מלחמה, בלי להכיר בה כבמלחמה, מלחמת אוסלו. לא מדובר בלחימה, לוחמה, עצימות כזו או עצימות אחרת – מדובר במלחמה. לא מדובר ב"פרטנר" שאותו ניתן להרתיע – מדובר באויב שאותו יש להכריע. ובמלחמה, אין מתרועעים עם האויב ואין משוחחים אתו תחת אש ותחת טרור, לא אזרחים מטעם עצמם, לא ח"כים מטעם שאיפותיהם האישיות לכותרות, לא שר חוץ שמדיניותו הכושלת הובילה לאסון אבל בניגוד להכרעת הבוחר הוא ממשיך אותה, וגם לא משפחת שרון לדורותיה הממשיכה להיפגש עם הרוצח ה"לא-רלוואנטי" ועם עוזריו. השחיקה בציבור נובעת מהגמגום ומהזגזוג של ראש ממשלת ישראל מול האויב הנחוש.

ערפאת יושב במגדל השן שלו ברמאללה, מארח אח"מים מ"מחנה השלום" בישראל ובאירופה, ומחכך ידיו בהנאה לנוכח מכתב של קומץ סרבנים מתוקשרים על-ידי תקשורת "ממלכתית"; של "מחנה שלום" המחבל הן בשלום והן במאמץ המלחמתי; של דמוקרטורים למיניהם הנושאים את שם הדמוקרטיה לשווא והפועלים כאילו לא היו בחירות דמוקרטיות; של שרים כושלים – מן ההווה ומן העבר – פרס, ביילין, בן עמי – המככבים על כל במה ומול כל מיקרופון ומשווקים את מרכולתם הקלוקלת באמצעות תקשורת המגוייסת עדיין למען האל שהכזיב. הוא מונה את אחוזי השחיקה בישראל ומתמוגג. הוא נהנה מהסקרים המודדים אי-שביעות הרצון מתיפקודו של ראש הממשלה, אבל באופן מגמתי מונים ביחד הן את המיעוט המכור עדיין ל"שלום" אוסלו הסהרורי והן את הרוב המצפה משרון לפעול סוף סוף כבמלחמה, ולהורות לצה"ל להסיר את כפפות המשי מול אויב אכזר.

ראש הממשלה שרון נבחר כדי להיות צ'רצ'יל, ולא כדי לאפשר לצ'מברלינים להמשיך. צ'רצ'יל, כזכור, פעל למען הניצחון על אדולף היטלר:
>ללא מו"מ איתו תוך כדי המלחמה;
>ללא מו"מ איתו אחרי המלחמה;
>בלי לשלם לו דמי חסות בצורת מחוזות אנגליים, כולל מחצית לונדון;
>בלי לספק לנציגיו במה תקשורתית במהלך המלחמה;
>בלי ששרים וחברי פרלמנט בריטיים התרועעו עם האויב בזמן המלחמה.
אם ראש הממשלה אינו מתכוון לשאת נאום "דם,יזע ודמעות" ולהוביל את העם למלחמה שנכפתה עלינו – מוטב שלא ינאם כלל. ה-י-ל-ח-מ-ו !

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ד"ר רון בריימן הוא י"ור חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי